תלמיד זרק אבן, המורה תפוצה ב-80 אלף שקל
מורה נפגעה בראשה מאבן גדולה שנזרקה על-ידי תלמיד. היא תבעה את משרד החינוך ואת עיריית באר-שבע, וביהמ"ש פסק לה פיצוי כספי
תלמיד זרק אבן על תלמיד אחר - ופגע בראשה של המורה. כך העידה המורה בתביעה שהגישה לבית משפט השלום בבאר-שבע, נגד משרד החינוך ועיריית באר-שבע. ביהמ"ש מצא ששניהם אשמים - ופסק למורה פיצוי כספי.
המורה, שמועסקת בבית ספר לילדים עם הפרעות התנהגות קשות, טענה בביהמ"ש כי בחודש מאי 2002, זרק תלמיד בבית הספר אבן לעברו של תלמיד אחר. האבן החטיאה ופגעה בראשה, והיא איבדה את הכרתה. לטענתה, האחריות להבטיח את שלומה במסגרת עבודתה רובצת על בית הספר והעירייה, ולכן היה עליהם לנקוט באמצעי זהירות נאותים למניעת האירוע.
הילדים השתוללו, המורה נפגעה מאבן (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)
המורה הוסיפה כי יש להטיל את מירב האחריות דווקא על מנהלת בית הספר, המועסקת על-ידי משרד החינוך, שהוא הגוף האמון על קביעת מדיניות הפיקוח בבתי הספר.
מנהלת בית הספר לא הכחישה את הדברים, ואף ציינה כי צפתה באירוע בעצמה. יחד עם זאת, פירטה את הפעולות בהן נוקט בית הספר על מנת למנוע אירועים אלימים בקרב התלמידים, כגון הפעלת תוכנית שמטרתה הפחתת התנהגות לא רצונית בקרב הילדים. לטענת המנהלת, לא ניתן למנוע פעולה ספונטנית שאינה צפויה מראש.
משרד החינוך טען, כי הוא לא אחראי למבנה בית הספר ולאחזקתו השוטפת. אחריות זו מוטלת לפתחם של אנשי האחזקה בבית הספר.
הפגיעה הייתה צפויה
השופט ישעיהו טישלר פתח את דבריו באמירה, כי כתב התביעה שהגישה המורה מוגזם ומנופח יתר על המידה. העובדות מפורטות בו באופן עמום ביותר, ככל הנראה על מנת לאפשר לה "מרווח תמרון". לא חוסר פיקוח הוא שהביא לפגיעה במורה - הרי היא נפגעה בעת שהיא בעצמה פיקחה על חצר בית הספר, ציין השופט, והוסיף כי למרות זאת, ובגלל פתאומיות האירוע, נוכחות המורה בחצר לא הספיקה כדי למנוע אותו.בהתחשב באוכלוסיית התלמידים בבית הספר, הימצאותה של אבן בחצר היא בבחינת "לפתח חטאת רובץ", במיוחד כאשר ילדים אלו אינם יכולים לשלוט על יצריהם. "כל מי שעיניו בראשו יכול היה לצפות את האפשרות שאבן שמופיעה בחצר במערכה ראשונה עלולה לפגוע במאן דהוא במערכה מאוחרת יותר" כתב השופט, והוסיף כי העובדה שחצר בית הספר לא נבדקה על בסיס יומי מהווה רשלנות.
באשר לעירייה, נפסק כי אחזקת בית הספר ושמירה על היותו מקום בטוח עבור הילדים, נמצאת בתחומי האחריות של העירייה. אולם הדבר אינו פוטר את משרד החינוך מאחריות: זה לא רק אחראי לתכני הלימוד, אלא גם לסביבת הלימוד. מסקנה זו הביאה את השופט לחלק את האחריות לנזקיה של המורה - אחריות ל-85% מהנזק תישא העירייה, ול-15% הנותרים המדינה.
לסיכום, פסק כי המורה תקבל פיצויים בסך 70 אלף שקל מהמדינה והעירייה ביחד, והן ישלמו גם תשלום בסך 10,000 שקל בגין שכר טרחת עורך דין התובעת.
לאופי ביה"ס הייתה השפעה
עו"ד מיכאלה מזרחי, העוסקת בדיני נזיקין, הבחינה כי בית המשפט שם דגש מיוחד על העובדה שזהו בית ספר לחינוך מיוחד. זאת, משום שככלל לא ניתן להטיל אחריות על כל תוצאה מזיקה, במיוחד כאשר מדובר באירוע בלתי צפוי.
"נראה כי הטלת רוב האחריות על הרשות המקומית, נבעה מהשילוב של אופי הילדים בבית הספר, נטייתם ל'התנהגות לא מקובלת, כעסים והתפרצויות', כלשון השופט, וקיומה של אותה אבן זמינה", מסבירה מזרחי.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
