מזונות זמניים: מתי לבקש ולמי זה כדאי?
פסיקה מאוזנת שלוקחת בחשבון את טובת הילדים והוריהם, חשובה במיוחד במקרים של תביעת מזונות. עו"ד אלינור ליבוביץ' מסבירה את המצב הקיים בחוק ובפסיקה הישראלית
החשיבות הטמונה בכך ששופטים ייתנו פסיקה מידתית ומאוזנת קיימת בכל תחום, ובתחום דיני המשפחה במיוחד. זאת, מאחר שמדובר באנשים שנותרים בני משפחה גם לאחר הגירושים ומערכת היחסים ביניהם לעולם אינה מסתיימת. הדברים נכונים שבעתיים כשנפסקים מזונות זמניים. אז איך מאזן כיום בית המשפט בפסיקה?
מהם מזונות זמניים?
דיון בתביעת מזונות נמצא בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה. התביעה מוגשת על-ידי אחד מההורים (בדרך כלל האם) בשם הילדים, או על-ידי אישה שתובעת מזונות מבעלה במסגרת הליך גירושים.
החוק מאפשר לתובע המזונות להגיש בקשה למזונות זמניים - עוד לפני שהתקיים דיון בתביעה. זאת, כדי למנוע מצב של חרפת רעב ולצמצם את הקשיים שממילא חווים הצדדים, בעיקר הילדים, בשל הפרידה.
מזונות זמניים פותרים אם כך צורך מיידי, וחוסכים את הצורך להמתין עד לדיון הראשון בביהמ"ש - שלעיתים מתקיים חודשים רבים אחרי הגשת כתב התביעה.
כיצד מוגשת הבקשה?
הבקשה מוגשת תחת הפלטפורמה של תיק מזונות. אז מוגשת תגובה מטעם המשיב (הנתבע). לאחר מכן, ביהמ"ש - בדרך כלל בלי לקיים דיון - פוסק את סכום המזונות הזמניים, עד לדיון שעתיד להתקיים בתוך מספר חודשים לכל היותר.
לעיתים, במיוחד כאשר הגרסאות של הצדדים סותרות בצורה קיצונית, בית המשפט מחליט שלא לפסוק מזונות זמניים, אלא להמתין לדיון.
לאחרונה בוצע תיקון לתקנות סדר הדין האזרחי, שעד להגשתו תובע נדרש להמתין עד להגשת כתב הגנה על-ידי הנתבע, ורק אז יכל לבקש מזונות זמניים. כיום ניתן לבקשם עוד לפני הגשת כתב ההגנה. התיקון נועד לקצר את משך הזמן ממועד הגשת תביעת המזונות, ועד לפסיקת סכום המיועד למחיית מי שזכאי למזונות, ומעניק למעשה "סעד חירום".
בעבר, מזונות זמניים בדרך כלל לא נפסקו אלא לאחר בין חודשיים לשלושה חודשים ממועד הגשת התביעה לפחות. כיום, מזונות זמניים יכולים להינתן בתוך אפילו פחות מ-60 יום, ובמקרה שהתובע סובל מהעדר מוחלט של אמצעים אפילו בתוך זמן קצר יותר.
סעד זמני בעל אופי מיוחד
מאחר שמדובר בסעד זמני יוצא דופן, ביהמ"ש נדרש לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של המשלם, שכן הוא מתבסס בשלב זה על ראיות-לכאורה בלבד.
כדי שהשופט יוכל להחליט מהם הכספים הדרושים למחייתם של הקטינים ו-או האישה עד לפסיקת מזונות קבועים, עליו לבדוק את צרכיהם. באשר לקטינים, המינימום ההכרחי למזונותיהם - ללא צורך בהצגת ראיות - עומד כיום על כ-1,400-1,350 שקל לחודש לכל ילד. סכום זה לא כולל חינוך, מגורים, הוצאות מדין צדקה והוצאות חריגות.
בעבר ביהמ"ש נהג להגביל עצמו בפסיקת מזונות זמניים: הם לא ניתנו, אלא בנסיבות בהן אין לתובע יכולת להמשיך לכלכל את עצמו עד לתום המשפט. כיום השופטים נוהגים ביד רחבה יותר, ופוסקים מזונות זמניים במהלך או אף לפני הדיון, גם בנסיבות בהן הזכאים יכולים להתקיים מספר חודשים בלי מזונות.
הדבר נוגע כנראה מהתפיסה, לפיה בהליך רגיש שכזה אין לאפשר מצב בו צד אחד לחוץ ומוכן להתפשר בכל מחיר.
צריך לנהוג בזהירות
כאשר בית המשפט שוקל קביעת מזונות זמניים, עליו לנהוג בזהירות יתרה - כדי שלא לתת יתרון לאחד הצדדים על פני רעהו. חשוב לזכור כי מדובר בשעה שבה הנתונים המספריים והעובדתיים לא נבחנו ביסודיות, והצדדים עדיין לא נחקרו.
הכוונה היא כי בשלב זה שני הצדדים צריכים להיות לא מרוצים במידה שווה, כך שלא יהיה מצב בו צד אחד מרוצה מהפסיקה והצד השני מרגיש שנעשה לו עוול. תחושה כזו עשויה להוביל לכך שהצדדים יתקשו לנהל משא ומתן מעמדה שווה.
בנוסף, מאחר שזהו שלב כה מקדמי - כשהעובדות עדיין אינן ידועות במלואן וטענות הצדדים לא נבחנו לעומק - ביהמ"ש נדרש לנקוט במשנה זהירות ולפסוק סכום מקובל למזונות הקטין. בכל מקרה, לא ראוי כי יפסוק סכום גבוה למדי.
שוויון כזכות יסוד
שיוויון הוא ערך אשר הוכר כזכות יסוד הנובעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (על אף שאינו מופיע בו במפורש). משמעותו הבסיסית היא שאדם אחד שווה לרעהו בכל היבט של חייו.
למרות זאת, אין שיוויון בין גבר לאשה בחובת המזונות כלפי ילדיהם. זאת משום שחובת תשלום המזונות נפסקת על-פי הדין האישי החל על הצדדים, כלומר - הדין הדתי.
ולכן יש חשיבות גדולה לכך ששופט שדן בתיק מזונות ישקול היטב את פסיקתו, ויבחן ביסודיות את הנתונים שבפניו. פסיקה מאוזנת, שלא תקומם את אחד הצדדים, תאפשר דיאלוג פורה והגעה להסכמים - ואף יכולה למנוע ניהול הליכים מתמשכים שפוגעים בשני הצדדים בכלל, ובילדים במיוחד.
לסיכום
קדם-המשפט הראשון, בו נפסקים המזונות הזמניים, הוא דיון חשוב ביותר. לעיתים יש בו אף כדי להכריע את גורל התיק.
כשעוסקים במזונות אישה למשל - אם ייפסקו לה במעמד זה מזונות זמניים גבוהים מדי, היא עשויה לסרב להתגרש, ולו מהטעם שהבעל מכלכל אותה ואין לה סיבה למהר ולוותר על ההכנסה השוטפת. בנוסף פסיקה כזו עלולה לגרום לאישה שלא לרצות לצאת לעבודה ולהתפרנס בעצמה. לכן סכום מזונות ראוי הוא כזה שמספיק לצרכי קיום, אך לא מאפשר לשבת בבית בנחת.
באשר לילדים - אם יפסקו מזונות ילדים גבוהים מדי, האם עלולה להיאחז בסכום זה כבקרנות המזבח. אז היא עשויה לסרב להגיע להסדר כולל, אלא אם כן תזכה בוויתורים כלכליים גדולים בתחום הרכוש.
מנגד, אם המזונות נמוכים מדי, הבעל עלול להרגיש שידו על העליונה ולסרב לוותר במסגרת הסדר כולל. גבר שמחזיק באמצעים הכלכליים של המשפחה יכול "לייבש" את אשתו, בכך שלא יאפשר לה קיום ברמה לה הורגלה, ולסרב לתת לה גט במידה ולא תיכנע לתנאיו.
לכן ישנה חשיבות עצומה לפסיקת מזונות מידתית ומאוזנת. משופט בית משפט לענייני משפחה מצופה לנהוג בזהירות, לבחון ככל יכולתו את מכלול הנסיבות, ולהשתמש בניסיונו המקצועי, ניסיון החיים שלו והאינטואיציות ברגישות ובתבונה - ובכך למנוע ככל שניתן את הסיכון שהתיק יימשך שנים רבות, וכל הצדדים יצאו כששכרם בהפסדם.
- עו"ד אלינור ליבוביץ' עוסקת בדיני משפחה, גירושין ובגישור
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
