סערת הפנסיה: כולם צריכים לשאת בעול / דעה

לא מכבר נודע כי הממונה על שוק ההון באוצר, פרופ' עודד שריג , הנחה את קרנות הפנסיה להפחית את הריבית החישובית אשר לפיה משולמות הפנסיות בקרנות החדשות. הנימוק לביצוע ההחלטה, שעלולה להקטין את קצבת הפנסיה העתידית, היה ריביות נמוכות בשוק ההון.

• אחרי סערת הפנסיה: באוצר מנסים להרגיע
• רוצים פנסיה של 7,000 שקל בחודש? זו הדרך
• החור השחור בפנסיות: השותפים לחטא
  

נימוק זה יכול על פניו להישמע סביר, אלא שהדברים רחוקים מלהיות כאלה. לא רק שלא מדובר בהנחיה מתבקשת (כפי שהוצגה על ידי האוצר) בשל שיעורי הריבית הנמוכים במשק; אלא שהיא לא פחות מהתנהלות ביריונית של הממשלה, וכל זאת למה?

• כי התקנונים שגובשו לקרנות הפנסיה החדשות, והשיטה לפיה הוחלט לשלם את הפנסיות העתידיות, לא אפשרו יצירת גירעונות אקטוארים בגופים הללו. אז מה קרה פתאום ומי בדיוק אחראי לכך? איפה היה הממונה על שוק ההון עד כה ומדוע כל שהוא עושה עתה נוגע רק לחלק קטן מכלל הזכאים לפנסיה בישראל?
  

• כי זוהי פגיעה לא מידתית, לא סבירה ובוודאי לא שוויונית בציבור החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות. במציאות שבה מכלל הזכאים (חוסכים ושאינם כאלה) לפנסיה בישראל, 40% נהנים מפנסיה תקציבית (המזכה בזכויות מפליגות ולא קשורה דווקא בחסכון נצבר), ועוד 35% מבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות (שגם בהן זכויות טובות לאין ערוך מהחדשות), יוצא שאת כל נטל הסדרת שוק הפנסיה נושא על גבו קהל המבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות (כ-25%), והוא לבדו.
  

מכאן עולה כי ההנחיה שניתנה אינה דווקא הוגנת. מה שנותר לברר הוא האם יש בה כדי לפתור מצוקה קיימת. במילים אחרות, מה באמת צריך להטריד אותנו בתחום זה בישראל?

אז ככה:

1. חלק ניכר מהציבור הישראלי לא מבוטח פנסיונית (כ-40%).
2. שיעור הפנסיה לו יהיו זכאים החוסכים לפנסיה בקרנות החדשות נמוך ואין ערובה כי יהיה בו די להבטחת צרכיהם בגיל השלישי.
3. התחייבויותיה האקטואריות של ממשלת ישראל כלפי "מבוטחי" הפנסיה התקציבית ענקיים (581 מיליארד שקל) ונטל התשלומים השוטף מתקציב המדינה (לצורך זה) מסתכם ביותר מ-53 מיליארד שקל.
   

אם כך, מה ניתן לעשות?

• להעלות משמעותית את גיל הפרישה במשק, להשוות את גילאי הפרישה של נשים וגברים (או לדחות את פרישת הנשים לגיל מאוחר יותר מזה של הגברים) ולאפשר חסכון פנסיוני נוסף לאלה שממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה הרשמי.
  
• לאפשר הגדלת שיעורי החיסכון הפנסיוני לאורך שנות העבודה.
  
• להפחית את התחייבויות הממשלה כלפי "מבוטחי הפנסיה התקציבית" על ידי הקטנתן של הפנסיות המשתלמות.
  

ומה עוד?

לראות פני עתיד ולקבוע עמדה מפורשת באשר לשני נושאים מרכזיים:

א. היקף התמיכה התקציבית לאומית בתשלומי הפנסיה לכלל אזרחי מדינת ישראל.

ב. מהי פנסיה מינימלית המאפשרת קיום בכבוד בישראל וכיצד מבטיחים אותה בהינתן צבר חסכונות לא מספק.

הכותב הוא מרצה במכללה האקדמית עמק יזרעאל