המשנה ליועץ המשפטי נגד התגמול בלאומי
אחרי מורת הרוח שהפגין האוצר המחזיק בכ-6% ממניות לאומי, ממדיניות התגמול החדשה של הבנק, הצטרף גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למבקרים. ליכט: חלק ממדיניות הבנק אינה עולה בקנה אחד עם החוק
מדיניות התגמול החדשה שפרסמו הבנקים ממשיכה לעורר ביקורת. אחרי ששר האוצר, יאיר לפיד, ביקר את שכר הבכירים בבנקים בכלל ובנק לאומי בפרט בדף הפייסבוק שלו, מגיעה גם ביקורת ממשרד היועץ המשפטי לממשלה.
במכתב ששלח היום (ד') המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, אל החשבת הכללית באוצר רו"ח מיכל עבאדי, הוא מבקר את מדיניות תגמול הבכירים שפרסם בנק לאומי וטוען כי היא עומדת בסתירה לתיקון שנעשה בחוק החברות.
תיקון 20 לחוק החברות, שנחקק בנובמבר 2012, עוסק בצורך לקשור בין תגמול הבכירים בחברה לבין תרומתם לביצועי החברות בהסתכלות ארוכת טווח. בהתאם לתיקון בחוק, נדרשות החברות לאשר את מדיניות התגמול במסגרת האסיפה הכללית של בעלי המניות.
יש לציין כי החשבת הכללית באוצר משמשת גם כיו"ר חברת מ.י נכסים, המחזיקה בכ-6% ממניות הבנק.
"תיקון 20 ביקש ליצור הליך מסודר לאישור תגמול הבכירים בחברות הציבוריות בישראל וכן להבנות את התגמול בחברות אלה" כותב ליכט. "אכן, תיקון 20 לא מתערב בגובה התגמול, אבל ההנחה היא כי קיום הוראותיו יביא לקביעת תגמול הגיוני ולא מופרז, הקשור לביצועי החברה בטווח הארוך. עמדתי היא כי רכיבים מסוימים במדיניות התגמול של הבנק כפי שפורסמה אינם עולים בקנה אחד עם תיקון 20".
לדברי המשנה ליועץ המשפטי קיימת אי בהירות ביחס בין תנאי הכהונה וההעסקה של נושאי המשרה, לשכר עובדי החברה ונתונים נוספים. "היחס בין שכר הבכירים לשכר יתר העובדים בבנק הוא נתון חשוב המצביע על פערי השכר בבנק. מדובר בנתון שחובה שיהיה בפני בעלי המניות בעת שהם דנים במדיניות. לכן לא ניתן להסתפק בציון העובדה שהדירקטוריון בחן את היחס ומצא אותו הוגן וסביר. דרך פעולה זו שבה נקט הבנק לא מאפשרת לבעלי המניות לבחון את המדיניות".
אחד הרכיבים המרכזיים במדיניות המענקים של הבנק מכונה "מענק הוני חד-פעמי" או "מענק שימור" לנושאי המשרה. ליכט מציין כי "מענק השימור מסווג במדיניות התגמול כחלק מהשכר הקבוע. עמדתנו היא כי מאפייניו של מענק זה מחייבים את סיווג מענק השימור כחלק מהשכר המשתנה ולא כחלק מהשכר הקבוע. סיווג מענק השימור כרכיב משתנה אף עולה בקנה אחד עם המקובל בתחום".
ליכט יוצא גם נגד הסכם אי התחרות של מנכ"לית הבנק. "בהתאם לתנאי הפרישה הקיימים של המנכ"ל הראשי, במשך 6 חודשים ממועד סיום כהונתה בפועל נאסר על המנכ"ל הראשי להתחרות עם הבנק או לכהן בשורה של תפקידים בעלי נגיעה לפעילות הבנק, אלא אם אישר זאת הבנק מראש ובכתב. החברה מציעה לעדכן את תקופת אי תחרות כך שהיא תעמוד על 12 חודשים במקום 6 חודשים. בתקופת אי התחרות המנכ"לית תהיה זכאית למשכורת ולכל יתר התנאים הנלווים. אנו סבורים כי הסכם אי תחרות שאין צורך עסקי של ממש להתקשר בו, מהווה למעשה מענק פרישה, וככזה אינו מעוצב לפי הדרישות בתיקון לחוק.
עוד כותב ליכט כי "מדיניות הבנק כוללת מנגנון מורכב ביותר לגבי מתן מענקים לנושאי המשרה באופן המקשה על בעלי המניות לבחון חלק משמעותי מהקריטריונים המדידים שייקבעו למתן המענקים".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
