לחסן נגד פוליו? זכות הציבור לקבל מידע מלא
כאשר לא מגלים לציבור את כל המידע על חיסון הפוליו, צצים חששות וספקות אצל ההורים. עו"ד רונית מלניק סבורה שמדובר בפגיעה באוטונומיה
המחלוקת על מבצע "שתי טיפות" לחיסון נגד מחלת הפוליו, מעוררת בימים האחרונים סערה רבה. על הפרק עומד חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - זכות האדם להגנה על חייו, גופו וכבודו. וכן זכות הציבור לקבלת מידע, על נושאים הקשורים לצרכיו הבריאותיים ולתחומי העניין שלו מרשויות השלטון. חוסר במידע, או מידע חלקי ולא ברור, מונע מהורים רבים מלהיענות לקריאה של משרד הבריאות לחסן את הילדים.
נכון להיום חוסנו למעלה מ-330 אלף ילדים. העיתונות מדווחת שהחיסון יוכל לעצור את התפשטות המחלה ואילו מערכת החינוך מודאגת לקראת פתיחת שנת הלימודים. קיים לחץ ציבורי מסיבי על ההורים לחסן את הילדים. מדי פעם צפים ועולים קולות נוספים של הורים המוגדרים כ"סרבני חיסון" ודעתם מצטיירת כמתריסה נגד החברה, אולי אף כהורים המסכנים את יתר הציבור.
הנגישות של האינטרנט מסבכת את הפרשה. כיום חיפוש בגוגל במרבית המקרים הוא חוות הדעת הראשונית, עוד לפני המפגש עם הצוות הרפואי. הצרה היא שלא תמיד המידע המופיע ברשת הוא מדויק ומהימן, ועל כן במקרים כמו אלו, הדבר יוצר כאוס מוחלט.
קבוצת הורים הגישה לבג"צ בקשה להפסיק את מתן החיסון עד לבדיקה מקיפה שלו, בטענה כי מדובר בחיסון שקיבל אישור בשנת 2009, ושלא נעשה מחקר קליני הבודק בטיחות ויעילות. מידע זה עבר ברשתות החברתיות, בפורומים ובאינטרנט, וזרע פחד ובלבול בקרב ההורים.
המידע הסותר האיר נקודה משפטית חשובה - לגבי פגיעה באוטונומיה. אם המידע נכון או לא, מדויק או מדויק בחלקו, מוקד הדיון מתרכז בדרישת הציבור לתשובה חד משמעית ובהירה.
מהי פגיעה באוטונומיה?
המשפט קובע כי "הסכמה מודעת", היא מיצוי זכותו של מטופל לקבל את כל המידע הרלוונטי בכדי שהחלטתו - האם להסכים לטיפול רפואי או להימנע ממנו - תהיה מושכלת. ופגיעה באוטונומיה היא נגזרת של אותה הסכמה - ובמילים אחרות מצב בו המטופל כפי הנראה היה מסכים לביצוע הטיפול, אם כל המידע הרפואי וההסברים היו ניתנים לו.
ראשיתה של הכרה ב"פגיעה באוטונומיה" במשפט, הייתה בהקשר של יחסי רופא-חולה. המטופל טען שהרופא לא גילה לו את כל מה שהיה צריך לגלות אודות הטיפול הרפואי, ולכן הסכמתו לטיפול לא הייתה מושכלת.
בשנים האחרונות הורחב השימוש בפגיעה באוטונומיה גם לתביעות ייצוגיות כנגד חברות מסחריות. בפרשת תנובה נגד עיזבון המנוח תופיק ראבי (מ-12/2011), נטען כי תנובה ייצרה חלב עם סיליקון מבלי לרשום זאת על גבי קרטון החלב, ובכך נפגעה זכותו של התובע לקבל החלטה מושכלת אם הוא מוכן או לא לשתות את החלב.
השופטת נאור מבית המשפט המחוזי, קבעה כי "החדרת תוספת של סיליקון לחלב בניגוד לתקן היא פגיעה באוטונומיה של הפרט", שעיקרה פגיעה בזכות לגבש החלטה אם להסכים למהלך מסוים, באופן שקול, מושכל ומודע ובידיעת העובדות הנוגעות לדבר. בית המשפט ציין כי הנזק שנגרם כתוצאה מפגיעה באוטונומיה הוא בר פיצוי - גם בהעדר נזק גופני.
בית המשפט העליון אישר את החלטת המחוזי בדבר הפגיעה באוטונומיה, וקבע כי: "נגרמה בנסיבות אלה פגיעה באוטונומיה של הצרכן להחליט אם ברצונו להערות אל קרבו חלב המכיל סיליקון אם לאו".
מקרה נוסף עסק בבקשה לאישור תביעה ייצוגית, בטענה שלא רשמו על המוצר שהוא מכיל כמויות של חומר מסוג "קדמיום". ביהמ"ש קבע כי "לכול אדם יש זכות להחליט האם לאכול מוצר המכיל קדמיום בכמות שעלולה להיות מסוכנת, והאם להאכיל את ילדיו במוצר כזה. אותם ילדים שהוריהם האכילו אותם במוצר בכמות שעלולה להיות מסוכנת, ניזוקו אם כן בשל פגיעה באוטונומיה.
בפרשת המשתלים המלאכותיים של מפרק הירך מסוג ASR, עמדו בפני החברה היצרנית DePuy די נתונים מהם יכלה הייתה להסיק כי שיעור הסיבוכים שהמשתל גורם גדול בהשוואה למשתלי מפרק ירך אחרים בשוק. למרות זאת, לא גילתה זאת לציבור המטופלים ASR ובכך מנעו מהם לקבל החלטה מושכלת על ההליך שיעברו - כלומר האם להסכים להשתלת משתל ה-ASR בגופם.
קיימת היום מחלוקת בפסיקה האם פגיעה באוטונומיה היא עילת תביעה העומדת בפני עצמה. מכל מקום, הפרה של חובת הגילוי ופגיעה באוטונומיה יכולה לזכות את הנפגע בפיצוי כספי.
הרשויות צריכות לחשוף את כל המידע על החיסון
בעידן של היום, אין מקום להסתיר מידע רפואי או בריאותי מהמטופלים. ובמקרה של מבצע "שתי טיפות", מהציבור כולו. אם משרד הבריאות היה נערך למבצע "שתי טיפות" טוב יותר, עם מערך הסברה מסודר הפועל באופן אקטיבי ומדברר את עצמו לציבור באופן רהוט ושוטף, הציבור לא יוכל בהמשך לבוא ולטעון שיש כאן פגיעה באוטונומיה, וחשוב מכך - יוכל לקבל את ההחלטה המושכלת מה ראוי לילדיו.
עו"ד רונית מלניק עובדת במשרד עו"ד אבי אלרום
לפנייה לכתב/ת 
