7 שינויים שיהפכו אתכם להורים מאושרים יותר
שמרו על כושר גופני, עשו עם הילדים פעילות שמעניינת גם אתכם ואל תתפשרו על זוגיות מחורבנת. כולם יודעים שהורים מאושרים מגדלים ילדים מאושרים, אז אם אתם לא מצאתם אותו עבורכם - עשו זאת בשבילם. הפסיכולוג גיל ונטורה עם 7 עצות שיעזרו לכם שיעזרו לכם להגיע לשם השנה
חודש אלול כבר סופר את הדקות האחרונות שלו בשמירה. מסכן, קיבל את המשמרת הכי חמה ולחה. תשרי אוטוטו עולה על מדים, וכולנו ההורים מכניסים למצב אוטומט - ברכות, משפחתיות, בגדים לילד, מגיפת קניות , מטבח מלא בישולים וכמובן - חשבון הנפש המתבקש והכמיהה העוד יותר מתבקשת לעתיד טוב יותר ב-12 החודשים הבאים.
לא קלים חייו של בלוגר קשיש בראש השנה. אתה מביט בסבא זמן חולף, אתה עושה לו שלום מהחלון בארשת חגיגית, אבל אתה יודע שכבר לעולם לא תהיה מנהיג של להקת פאנק בועטת כמו שחלמת כל השנים, כשהיית צעיר וחשבת שיש עוד כוח למוזיקה לשנות את ה...
ראש השנה בערוץ הורים :
איך לעבור בשלום את ארוחת החג עם ילדי ADHD?
הדודה תהיה מרוצה: 8 שלבים לילד מנומס
פותחים שנה: להיות הורים טובים יותר ב-10 צעדים
בסדר, נסחפתי. דווקא ניסיתי להתמקד השנה בכל מה שנוגע לעצות שלי להורי ישראל. חיפשתי גימיק מגניב לפוסט ולא מצאתי, אז נמלטתי לטריק הפסיכולוגי הכי ישן בספר - להגיד את האמת. העליתי את כל האינטראקציות שלי עם הורים בשנה האחרונה על שולחן העבודה, ניסיתי לראות מה למדתי על הורות ומה לדעתי באמת עובד באופן סביר וסיכמתי את זה. אני מודה ששכחתי לעטוף את זה יפה ולהוסיף כרטיס לבבי, אבל בשביל זה המציאו את העורכת המושלמת שלי. ראש השנה תשע"ד. רשימת עצות להורים. הנה אנחנו מתחילים.
1. תשמרו על כושר גופני
אם פדלאה רופסת כמוני אומרת לכם לשמור על כושר גופני, כדאי שתקשיבו. כל כך קל לשכוח שלמשימות ההורות התכופות יש היבט פיזיולוגי.
פסיכולוגים בדרך כלל מוטים מראש יתר על המידה להדגיש אלמנטים, ובכן, פסיכולוגיים, וחבל. הורים שידם איתנה על השלטר הבריאותי - דהיינו, יש להם מדיניות שפויה ואמיצה בכל הנוגע לפעילות גופנית ותזונה הגיונית - מרוויחים גם מוכנות פיזית טובה יותר לעמוד בעומס, וגם דימוי עצמי חסון ושמור יותר. גם חינוכי, גם משתלם, גם זורם בחזרה לילד.
2. תתעקשו מדי פעם לנהל שיחות של 15 דקות ויותר עם הילד
שיהיה ברור: כל פעילות שאתם עושים ביחד עם הילד - יצירה בפלסטלינה או שוד בנק - מקנה לכם מקום בגן עדן. אני הייתי רוצה להדגיש את חשיבותה העילאית של השיחה הפשוטה, הסקרנית, ה"חופרת". מכיוון שהילד שלכם הוא יצור מתפתח, והשתנות מתמדת היא הג'וב הכי חשוב שלו, לא תמיד יוצא לו ולהוריו להתבונן בשינויים האלה. אי לכך, כשאנחנו מדברים עם הילד "סתם", על הא ודא, על מה שקרה בכיתה, על סרט שריגש אותו או על איך אני הייתי בגילו (מומלץ!) אנחנו עושים משהו חשוב באמת ובתמים - אנחנו מאפשרים לנו להציג את העולם הפנימי שלו ומאפשרים לו להציץ לעולם פנימי של אדם אחר. בלי תרגול של היכולת הזו, קיימת הסתברות שרוב מערכות היחסים הבוגרות שלו תהיינה מקרטעות. לכו לדבר איתו.
3. תמצאו משהו שמלהיב אתכם ותדליקו את הילד שלכם על זה
ילד בא לעולם מתוכנת לאהוב אותך ועם רצון אדיר להיות כמוך. עזבו את הקשקושים על "אסור לכפות עליו את הרצונות שלנו" וקחו אותו אתכם לרכב על אופניים, לטיולים בטבע, להופעות רוק, לשיטוט בספריה או לסדנת בישול תאילנדית בעשר אצבעות - כל ערוץ של כיף אקטיבי שמרעיד את מיתרי הלב שלכם. אל תדאגו, הילד שלכם ימצא כבר את דרכו הפרטית והייחודית. אתם רק צריכים ללמד אותו לבחור בחיים.
4. אל תשלימו עם זוגיות מחורבנת
את רצינית? חצי שנה אתם כבר לא מדברים? שנה וחצי לא שכבתם? מה נסגר אתכם? נשלוף את מחברות נפשנו ונרשום - זה לא משנה אם הילדים מבחינים שהיחסים ביניכם עכורים או לא. מה שמשנה הוא שאתם במצב צבירה בעייתי. קשה מאוד לזוגיות אומללה לייצר ילדות מאושרת, וכשאנחנו מדברים על ילדות מאושרת אנחנו מתכוונים לילדות אופטימית.
פשטני ככל שזה ישמע, אני מקווה שכל הזוגות שמרצדים עכשיו לאורך הטקסט שלי ויודעים ב-ד-י-ו-ק על מה אני מדבר יצלחו את ראש השנה כשאחת משתי החלטות גמלה בליבם: להילחם או להתגרש. אני האחרון שאצבעו תהיה קלה על הדק הגירושין, אבל הורים שמתו מוות מנטלי במדבר של זוגיות מיואשת זה משהו שילד לא ממש יכול לצאת ממנו תקין. תחליטו, כפרות.
5. אל תתנו לחברת הצריכה ולעידן המידע לטמטם אתכם
סמארטפונים, תכניות ריאליטי, שופינג, מותגים, סלבריטיז, פרסומות, פייסבוק: רשימה ארוכה של תחליפי חיים ותחליפי התמודדות שהופכים אותך ואת הילד שלך לחלש יותר, פחות עצמאי, ובעיקר לייצור שמכור לפטמת הסיפוקים המיידיים והחיצוניים. אין לי שום פתרון אינסטנט מבריק איך מתמודדים באמת עם המגיפה הזו, אבל אני מנסה לפחות להיות מודע אליה כל הזמן. חברת הצריכה באמת ובתמים מפחידה אותי. אני לא הולך לוותר לה בתשע"ד. מקווה שגם אתם.
6. תגלו עם הילד משהו ששניכם אוהבים ללמוד
"למידה" אינה שוות ערך ל"בית ספר". למידה אינה אחריותם הבלעדית של המורים. יכולות הלמידה של הילד מתפרשות הרבה מעבר לציונים ושיעורים, והיכולת של הילד לבחור נושא/ תחום/ חוג /דבר ולהתעמק בו היא מקור של אושר, חוסן, וג'ובות עתידיות - וכשהוא עושה זאת יחד איתכם, ההנאה כפולה. אנא מכם, אל תפחדו מפני השעמום - שעמום הוא שלב ביניים חיוני שהילד עובר בדרך לגלות מה באמת מעניין אותו. אני מבטיח לכם שכל ילד מוצא בסוף משהו. האפשרויות הן באמת אינסופיות. כשהיינו בני 11 ידענו את זה היטב. עכשיו צריך לעזור לילד למצוא את השביל הזה - ביחד.
7. השתדלו להימנע מקריאת מאמרים שנותנים לכם רשימת עצות
בינינו, בכל דור ודור מנסים להמציא מחדש את גלגל ההורות, ובכל דור ודור אנחנו חוזרים לבסיס: חום, גבולות, עידוד ואולי עוד איזה פריט או שניים. מפתה מאוד להתייחס לרשימות מכולת חינוכיות כאל משהו "פרקטי", אבל החיים שלכם ושל הילדים שלכם מסובכים הרבה יותר מכל רשימת עצות שנונה (כן, אני מודע לזה שאני מנסר את הענף שעליו עומד הטור הזה). עוד לא הכרתי כלל בפסיכולוגיה שנכון ב100% מהמקרים. עוד לא פגשתי אסטרטגיה הורית שסוגרת עניין תמיד ובאופן אלגנטי. הבשורה הגדולה נמצאת ביומיום האפור, האוהב והלא-דרמטי, ולמען האמת רובכם, הורים יקרים, עושים את זה נפלא. שנה טובה.
גיל ונטורה הוא פסיכולוג, יועץ קריירה, מומחה לחשיבה יצירתית ומעביר השתלמויות מורים בנושאי יצירתיות ו"לחשוב כמו פסיכולוג". מקווה שהילדים שלו לא קיבלו ממנו את החוש הטכני.