הדיאטה של מיכל צפיר: איך נלחמים במתוק?
העוגייה הקטנה שלצד הקפה, חטיפים מלוחים "לאורחים" וממרח שוקולד "לילדות" - כשמיכל צפיר הבינה שהיא לא מסוגלת לעמוד בפני הפיתויים, היא סילקה אותם מהבית ומצאה דרכים אחרות להעסיק את עצמה ברגעי השעמום והעייפות. במה היא ממלאה היום את העגלה בסופר? כתבה שנייה בסדרה
אני מודעת למגבלות שלי ויודעת שאם יש בבית פיתויים - קיים סיכוי גבוה שאתפתה. אז אני לא מחזיקה בבית. פשוט ככה.
הכתבה הקודמת בסדרה:
פעם, כשקניתי ממתקים, התירוץ היה ש"זה לילדים", אבל בפועל אני אכלתי אותם. כשהאורחים הלכו והעוגה נשארה על השיש, כל מה שהעסיק אותי היה מתי אוכל לחתוך לי פרוסה נוספת ו"ליישר" אותה. במשך שנים הייתי בטוחה שאני "עובדת על המערכת" כשאני אוכלת מזון בעל אותו ערך קלורי, מקזזת את אותה עוגת שוקולד ומתחשבנת ביומיים שאחרי. אין צורך לציין שהיחידה שעבדתי עליה הייתי אני.
אולי שמרתי על אותו ערך קלורי, אבל התזונה שלי התבססה על מזון חסר ערך תזונתי, שלא השביע אותי לטווח הקצר ושהשפיע לרעה על מצב הרוח שלי בטווח הארוך.
לא יכולה להתעלם משוקולד
הייתי שמחה לספר בפה ריק שאני מסוגלת לאכול כזית ולעצור בזמן, אבל אני לא יכולה להתעלם מחפיסת שוקולד או לוותר על עוגיית החמאה הקטנה והתמימה שמגיעה עם הקפה. אני לא עומדת בפיתויים כשהם נמצאים סביב, אז כדאי שאתרחק מהם. בבית הקפה זה פשוט - אני מחזירה למלצר את העוגייה מיד כשאני מקבלת את הקפה שלי.
ובבית? הוצאתי את הדברים המיותרים מרשימת הקניות. פשוט הפסקתי לקנות אותם: חטיפים מלוחים, ממתקים, עוגות, מזון מעובד וארוז, מיצים ממותקים ומוגזים. מספיק קשה לי, אז למה להעמיד את כוח הרצון שלי במבחנים אינסופיים ומיותרים?! ההבנה לא התרחשה בבת אחת, אלא בשלבים. כמו שהיינו אומרים, לוקח זמן עד שהאסימון נופל.
עבורי, ההבנה שאני צריכה לאמץ כל עזרה אפשרית כדי להקל על עצמי את התהליך, הייתה המשמעותית ביותר - סביבה תומכת, שמורה ומוגנת.
ולאלה ששאלו: "מיכל, אבל מה עם הבנות? ויואב? למה זה מגיע להם? הם בעונש?", עניתי: "לא, הם לא. נהפוך הוא - גם להם מגיע לחיות בריא". גם יואב והבנות התרגלו ולמדו לאהוב את התפריט החדש. וגם זה לא קרה בין לילה. עוד הרבה סירי ספגטי בולונז, פתיתים ושניצלים עברו אצלי על הכיריים לפני שארוחות הצהריים הפכו לברוקולי ודג בתנור. ולקח עוד זמן עד שהשינוי תפס תאוצה אצל בן המשפחה ובנותיה. כל אחד והקצב שלו.
לפני הכל, הייתי צריכה להחליט לעשות את השינוי בתוכי, וגם בעגלת הקניות בסופרמרקט. לארגן את המטבח והמזווה שלי באופן כזה, שיתמוך בתהליך ההרזיה ולא יעמיד אותו במבחן כל הזמן. הבנתי שכאשר אני מכירה את נקודות החולשה שלי, אני יודעת להתמודד איתן - עם השעות הקשות, עם המאכלים האסורים ועם הרגשות המובילים אותי למקרר. השילוב של כוח הרצון שלי עם כלים נוספים תומך בתהליך ומגדיל את הסיכויים שלי להצליח בשינוי ההרגלים.
בעזרת הרישום העקבי והקפדני ביומן אכילה, זיהיתי שהתשוקה למתוק מגיעה אצלי, בדרך כלל, כשאני עייפה או מצוברחת. שמתי לב שאם אני מקפידה על ארוחת בוקר מסודרת, מתבססת על תפריט של ירקות ודגנים מלאים - הצורך הישן והבלתי נשלט למתוק הופך לנשלט. בשלב הראשון, פשוט לא הכנסתי אותו הביתה. בשלב השני, חיפשתי ומצאתי דרכים יצירתיות שיעזרו לי לא לחזור אל "זירת הפשע" ולא ליפול במקומות המוכרים.
החשק לא עבר? תמיד יש פתרונות אחרים: לשיפור מצב הרוח - אני הולכת לעשות משהו שישפר לי אותו (הליכה או משחק עם הבנות), לעייפות - הולכת לישון מוקדם. אני לא הולכת למזווה. משם לא תגיע הישועה.
עובד בשבילי
- לעשות רשימת קניות
אני תמיד יוצאת לקניות עם רשימה שהכינותי מראש. הקניות ומלאי חומרי הגלם בבית הם חלק מתכנון ומניהול אורח החיים שלי. כשיש לי זמן, אני יושבת עם ספרים לבישול בריא, מקבלת רעיונות ומעשירה את רשימת הקניות שלי עם מצרכים חסרים.
- לצאת לקניות שבֵעה
כך אני מקטינה את הסיכויים שאקנה דברים מיותרים, שאנשנש תוך כדי קניות (אגף הפיצוחים הידוע לשמצה) או בדרך הביתה.
- לקנות רק מה שצריך
אני משתדלת לא להיכנע למארזים גדולים, למבצעים מדהימים. לא להישבר ליד הקופות, שם מונחים תמיד שפע פיתויים במחירים מפתים. רק שאני בכלל לא צריכה אותם, הרי הם לא ברשימה שלי.
- לקרוא את האותיות הקטנות
ולהבין אחת ולתמיד מה הן אומרות: מועשר בוויטמינים = לקחנו את המוצר האמיתי והוספנו לו ויטמינים באופן מלאכותי; מופחת שומן = הגרסה המקורית הייתה עתירת שומן פי כמה, והנוכחית קצת פחות; ללא תוספת סוכר = מעבר לסוכר הטבעי לא הוספנו סוכר; צבעי מאכל = חומרים משמרים. בעיקרון, ככל שהמזון התרחק יותר מצורתו המקורית - הוא בריא פחות.
- לוותר על חטיפים
חטיפים מלוחים וחטיפים מתוקים הארוזים באריזות משפחתיות לא צריכים להיות באופן קבוע בבית. אם ממש מתחשק לכם, אם אתם יוצאים לטיול או לשכשוך בבריכה - אפשר לקנות באופן חד פעמי. במקום זה אפשר להצטייד בפינוקים קטנים ובריאים, כמו שלגון קטן דל קלוריות, חטיף בריאות, פירות טריים או פירות יבשים אורגניים. בתקופות שבהן אני עלולה להתפתות ולאכול "הרבה בריאות" - גם אלה לא ייכנסו הביתה.
להוציא מהבית
- סוכר לבן
- מיצים ממותקים, משקאות מוגזים
- אוכל מעובד
- לחם לבן
- אורז לבן
- ממתקים
- חטיפים מלוחים
- שמן קנולה, שמן תירס
- דגני בוקר ממותקים
- עוגות ועוגיות קנויות
- נקניקים, פסטרמה מעובדת
- חלבון מהחי, מוכן ומעובד
- עוף מעובד או קפוא
להכניס למטבח
- ירקות
- פירות
- מים או מיץ טרי סחוט
- דגנים מלאים
- לחם שיפון
- אורז מלא
- קמח מלא
- אגוזים ושקדים טבעיים - לא קלויים ולא מומלחים
- שמן זית, שמן קוקוס
- דגני בוקר מלאים
- קטניות - עדשים, שעועית, חומוס, שעועית מש, אפונה
- עוף טרי אורגני, דגים טריים
- אפייה ביתית (מקמח מלא)
- דבש, סילאן
המידע המלא בספר "מיכל צפיר - כל אחד יכול לחיות חיים בריאים יותר
", בהוצאת מיכל צפיר
לפנייה לכתב/ת 
