תנובה: חוב של 100 שקל הפך לפיצוי באלפים

חברת תנובה רדפה אחרי אדם במשך 16 שנים בדרישה לתשלום חוב של 100 שקל. אחרי שלא סגרה את תיק ההוצאה לפועל למרות שהחוב הוסדר, נפסק שתפצה אותו ביותר מ-6,000 שקל

PsakDin.co.ilעדכון אחרון: 09.09.13 , 00:03

בשנת 1989 פתחה תנובה תיק הוצאה לפועל נגד איש שהיה חייב לה 100 שקל. החייב כלל לא ידע על כך, שכן לטענתו לא נשלחה לו כל הודעה או אזהרה בדבר החוב. 16 שנים לאחר מכן, תנובה החלה לנקוט בפעולות לגבייה, והאיש שילם בשנת 2009 את מלוא הסכום - שבשלב זה כבר תפח ל-1,000 שקל.

עוד פסקי דין מעניינים - בעמוד המשפט של ynet

אלא שתנובה שכחה לדווח ללשכת ההוצאה לפועל על התשלום, ולכן התיק נגד החייב לא נסגר. וכך כשנתיים אחרי ששילם את הסכום כולו, תנובה החלה לנקוט נגדו בהליכי גבייה נוספים - בעקבותם שילם לה סכום נוסף של 1,100 שקל.

תנובה שכחה לסגור את תיק ההוצאה לפועל, החייב תבע וזכה(צילום: מירב קריסטל)

אלא שגם הפעם תנובה לא באה על סיפוקה. רכבו, משכורתו וזכויותיו בנכסי מקרקעין עוקלו, לא הותר לו לחדש את הרישיון והדרכון, הוטלו עליו הגבלות בכרטיסי האשראי ויציאתו מהארץ עוכבה. רק בחלוף זמן רב, ולאחר שאותרה הקבלה עבור התשלום הראשון, השיבה לו החברה את הסכום ששילם בפעם השנייה וסגרה את התיק.

בתביעה שהגיש נגדה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, טען האיש כי המחדלים של תנובה ורשלנותה פגעו בו, וגרמו לו לעוגמת נפש ובושה רבה. לכן יש לחייב אותה לפצותו.

תנובה טענה להגנתה כי לא מסרה אזהרה לתובע מאז שנת 1989, מפני שמספר תעודת הזהות שלו היה שגוי. בנוסף טענה כי התובע התרשל בכך שלא דרש אישור סגירת חוב, לאחר שביצע את התשלום הראשון. הוא התרשל גם בכך שהסדיר את החוב בפעם השנייה, למרות ששילם אותו קודם לכן.

גישה לא ראויה

הרשם הבכיר אפרים צ'יזיק, קבע כי תנובה הפרה את החובה המוטלת עליה. זאת בכך שלא עדכנה את לשכת ההוצאה לפועל על קבלת התשלום הראשון מהתובע, כפי שנדרש לפי חוק. העובדה שהתובע לא ביקש אישור בדבר סגירת החוב, לא מפחיתה מאחריותה של תנובה לנזקיו.

הרשם הדגיש כי הגישה של תנובה, לפיה "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה", אינה ראויה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתאגיד מוביל וגדול כתנובה. הרשם אף הטיל ספק בקיומו של החוב המקורי - משום ששטר החוב לא הוצג על-ידי החברה, והעתק ממנו לא מצוי בלשכת ההוצאה לפועל.

לבסוף פסק פיצוי של 6,500 שקל לתובע. זאת עבור נזקיו הכוללים עוגמת נפש, טרחה וטיפול בהסדרת הקשיים בהם נתקל. הסכום כולל את שכר טרחת עורך דינו והוצאות.

לא להסתפק בהחזר

עו"ד גלית סלע מסבירה את חשיבות הגשת התביעה, בכך שמרבית הניזוקים מסתפקים בהשבת הכספים ששילמו שלא לצורך, ומוותרים על זכותם לדרוש פיצוי בגין פגיעה בזכויותיהם ובשמם הטוב.

"חשוב לזכור שנקיטת הליכי גבייה שלא כדין, עלולה להסב נזק תדמיתי - שכן הנפגע מוצג בפני הבריות כמי שמתחמק מלשלם את חובותיו. לכן ניתן לראות בעצם נקיטת ההליכים הללו משום הוצאת לשון הרע". בהקשר זה כדאי להזכיר מקרה דומה, בו אדם שהמחאותיו הוחזרו על-ידי בנק מזרחי, זכה לפיצוי לאחר שהוכיח שהדבר פגע בשמו הטוב.

לדברי עו"ד סלע, ביהמ"ש מתח ביקורת חריפה על תנובה, שפעלה בכוחנות, בחוסר זהירות, תוך נקיטת אמצעיים דרסטיים וללא הפעלת שיקול דעת מינימאלי. כל זאת אף מבלי לבדוק אם אכן קיים חוב לטובתה.