10 דברים חשובים לפני שמבקרים בישראל

השף המפורסם, מחבר רב-המכר וזוכה פרס האמי האמריקני, אנתוני בורדיין, סיים לאחרונה לצלם את העונה השנייה של סדרתו, "Anthony Bourdain: Parts unknown" (אנתוני בורדיין: אזורים לא מוכרים), כשהתחנה הראשונה במסעו היא ישראל, הגדה המערבית ועזה.

אז עם איזה מסקנות הוא יצא? ובכן, תשפטו בעצמכם.

עוד על התיירות לישראל:

• הודעה לתיירים בנתב"ג: ברוכים הבאים לפלסטין
• טוריסט אינפורמיישן: מיהו התייר שמגיע לישראל?
• לנדאו: יש להביא תיירים ע"י "תגלית" לנוצרים

   

  
  

טיול בארץ הקודש יכול להיתפס כחווייה תיירותית בעלת השראה, מרתקת ואף מבלבלת. לחלק מהאנשים השטח שבין נהר הירדן לים התיכון הוא כולו ישראל, לאחרים הוא כולו פלסטין.

לרובם, כפי שקורה באזור שבו אמיתות מתחלפות ונרטיבים היסטוריים משתנים, ארץ הקודש היא קצת משתיהן.

לחלק זו ישראל, לחלק פלסטין. אנתוני בורדיין בכותל המערבי(צילום: באדיבות CNN)

1. למחפשי חופים: הים האדום, הים התיכון או ים המלח

הים האדום תוחם חלק מגבולה הדרומי של ישראל, כשבעיר אילת תוכלו לשנרקל ולהתנסות בפעילויות ימיות נוספות.

בראש הנקרה יש צוקים מהממים הממוקמים בים התיכון, ובים המלח תוכלו לצוף על המים בחוף עין בוקק, בעוד המים המלוחים שבאגם יחזיקו אתכם ללא כל מאמץ.

ה-מקום לצלול בו. הים האדום(צילום: איי אף פי)

2. זהות היא עניין מסובך

למתבונן מהצד, הקונפליקט בישראל נתפס כאחד בין יהודים וערבים. קיצונים בשני המחנות מעדיפים לראות את המחלוקת כעניין של חיים או מוות בין ערבים ליהודים. אולם במשך תקופות ארוכות בהיסטוריה, מאבק כזה לא היה קיים.

האמת היא, הבעיות בין העמים במאה השנים האחרונות הן של שילוב של דת ופוליטיקה - וכדאי לדעת ולהבחין מיהו מי.

רוב הישראלים (זהות פוליטית) הם יהודים (זהות דתית), ורובם מתגאים בשונות האתנית שבמדינתם. יהודים מאירופה, רוסיה, אפריקה, אמריקה, מארצות ערב ועוד מתערבבים בין עצמם בחופשיות, פחות או יותר.

לכך יש סיבה. אם תוכלו להוכיח לממסד הדתי בישראל שאתם אכן יהודים, לפי החוקים המסובכים של לידה, יחוס או המרת דת - אתם מיד זכאים לאזרחות ישראלית וזכויות מדינה.

הפלסטינים (זהות פוליטית), שרובם הגדול הוא ערבי (זהות תרבותית), הם בעיקר מוסלמים אולם קיימים מיעוטים פלסטינים נוצרים ואחרים.

3. מומלץ לראות את גדר הביטחון

צאו לסיור במזרח ירושלים, שמוציאה חברת "גרין אוליב טורס", או בקרו בבית לחם - עיר הולדתו של ישוע - ותתקלו בגדר הביטחון הידועה לשמצה של ישראל.

חומת הבטון שבנויה לגובה של 8 מטרים, נבנתה כדי למנוע מפלסטינים לנוע בחופשיות בין הגדה המערבית ושטחה של ישראל. הישראלים מאמינים שבניית החומה מנעה ממחבלים מתאבדים להיכנס לשטח המדינה.

רוב החומה נמצאת בשטח הגדה המערבית, מאשר על קו הגבול עצמו. עובדה זו עוררה את בית המשפט הבינלאומי לצדק לפסוק שהחומה מפרה את החוק הבינלאומי.

עבור המטיילים - החומה שמאכלסת מגדלי שמירה, חיילים חמושים ושערים מבוצרים - יכולה להוות סמל בולט לשליטה הצבאית של ישראל על השטח.

עיר הולדתו של ישוע. בית לחם בחג המולד(צילום: רויטרס)

4. תיירים אקולוגים יאהבו את המדבר

המדבר מכסה את רוב שטחה של ישראל, המכונה נגב בעברית או נאקב (Naqab) בערבית. למרות הגמלים והאוהלים, רק למעט מהסיורים האקולוגים בנגב יש קשר לתושבי המדבר הקדמונים.

אירוח בדואי - פרויקט חברתי שנוצר על-ידי פעילי זכויות אדם - מציע לשמוע את הגרסה הבדואית להתרחשות הדברים, תוך כדי אירוח בשבטים השונים.

לבדואים סיפור משלהם. כפר בדואי בנגב(צילום: עדאלה סוהאד)

5. ירושלים יוצרת תהודה בעלת משמעות דתית

רק מעט אנשים שוכחים את ביקורם הראשון בעיר העתיקה שבלב ירושלים, שעדיין מוקפת בחומה משוריינת שנבנתה על-יד הסולטן העות'מני "סולימאן המפואר" ב-1538.

בתוך השטח הקטן הזה, בקושי קמ"ר אחד, נמצאת דרך הייסורים (הוויה דולורוזה), שבה הלך ישוע עד

לכנסיית הקבר, היכן שהמסורת הנוצרית סבורה שהוא נצלב ונקבר.

מספר צעדים משם, יהודים מתפללים בכותל המערבי - שריד אחרון למבנה בית המקדש שנהרס על-ידי הרומאים. בסמוך, מסגד אל-אקצא, המוזכר בקוראן, שנמצא בסמיכות לכיפת הסלע, המנציח את מסע הלילה של הנביא מוחמד.

אל-אקצא וכיפת הסלע בנויים על גבעה הידועה בשם "הר הבית", הקדוש למוסלמים, יהודים ונוצרים ועליה התכוון אברהם אבינו להקריב את בנו לאל. במונחים של משמעות דתית, יש כאן די והותר לכל הדתות.

אולם בין האתרים הקדושים, החיים עצמם נמשכים: אנשים הולכים ושבים בין סמטאות העיר העתיקה, ילדים הולכים אל בתי הספר ואנשים מתכחכים באחרים.

המקום הקדוש לכולם. מתפללים למרגלות כיפת הסלע בהר הבית(צילום: רויטרס)

6. לירושלים יש "סינדרום ירושלים" משלה

לאחדים, העיר יכולה להיות יותר מדי אינטנסיבית. כ-100 תיירים בשנה לוקים ב"תסמונת ירושלים" - תופעה פסיכיאטרית הקשורה לאווירה העוצמתית של העיר.

הלוקים בתסמונת מראים סימנים של סערת נפש מתמשכת וקנאות דתית, לבושים לעתים בחלוק לבן, נואמים פיוטים דתיים או מטיפים על טוהר מוסרי. הרוב מחלימים מ"המחלה".

7. תל אביב היא כמו מדינה בפני עצמה

שעה מירושלים, שוכנת על חוף הים, נמצאת תל אביב החילונית שנעה בין מסיבות-חוף, מותגי מעצבים וגישה היפסטרית.

ביום שבת - יום המנוחה היהודי - שמתחיל מיום שישי בשקיעה ועד ליום שבת בשקיעה - ירושלים המערבית שוקעת בשלווה ותפילה, בעוד תל אביב חיה את חיי הלילה עם טיילת על החוף וחניות עמוסות-אדם וברים מלאים.

העיר ההדוניסטית צופה מערבה אל השקיעה הים-תיכונית וגם סללה לה תואר חדש כבירת גאווה, ומעניקה קבלת פנים חמה לקהילת הלהט"ב המקומית והזרה.

במדינה שבה בדרך כלל הממסד הדתי קובע את החוקים, תל אביב היא בועה של חופש ואפתיות נוחה.

ה"בועה" שצופה אל השקיעה במערב. חוף הים של ת"א(צילום: דני שדה)

8. טיול באזור הכפרי הוא נהדר

הגדה המערבית משופעת בשבילי טיול. רבים מהם מוקדשים לטבע. אחרים, כמו שביל הסוּפים בביר זית שליד רמאללה, מוקדשים לתרבות.

אחד המסלולים המומלצים הוא "שביל אברהם", המקשר את הערים הפלסטיניות שכם, בית לחם וחברון בטרק שאורך כשבועיים. ניתן גם לטייל בו בחלקים קצרים יותר, הכוללים לינה אצל מקומיים וגסטהאוסים כפריים.

לישראלים יש מסורת ארוכה של של תיירות-טבע, המתרכזת בגנים לאומיים, שמורות טבע וטיולים ביערות, הכוללים את "שביל ישו" המהמם, העובר בין גבעות המשקיפות לכנרת הנוצצת.

מבקרים יכולים להיכנס לאתר "צימרים" - שבו הצעות ללינה כפרית על בסיס ארוחת בוקר - כדי למצוא לעצמם מקום מיוחד להתבודד בו.

לטייל בין גבעות הגליל ולצפות אל הכנרת. שביל ישו(צילום: דיוויד לנדיס)

9. כשאתם מבקרים בישראל, אתם מבקרים גם בפלסטין התנ"כית

כשאתם מבקרים כתיירים, אתם מבקרים גם בשני מקומות הנבדלים זה מזה. אם ראיתם רק מקום אחד, ראיתם רק חלק מהתמונה השלמה.

מדינת ישראל הריבונית, סלחו לי על הפרשנות ועל כמה אלפי שנים הקודמות - הוקמה רק ב-1948 על חבל ארץ השוכן לחופי הים התיכון, בהרי הצפון ובמדבר בדרום, כשהיא הוסיפה לשטחה את האזורים המערביים של ירושלים, עם תחילתה של הפסקת האש בסיום המלחמה עם שכנותיה הערביות. באזורים אלו משגשגת ופורחת התרבות הישראלית והשפה העברית.

החלק המזרחי של ירושלים (הכולל את את העיר העתיקה וחומותיה), בנוסף לגדה המערבית שסובבת את ירושלים משלושה כיוונים וצורתה ככליה, רצועת עזה ורמת הגולן - אינם חלק ממדינת ישראל המודרנית שנוסדה ב-1948, אולם הם הפכו להיות תחת שליטה ישראלית תוך כדי מלחמת ששת הימים.

אנתוני בורדיין סועד בישראל(צילום: באדיבות CNN)

מאז, ישראל סיפחה לה ביעילות את מזרח ירושלים וצירפה אזורים נוספים מהגדה המערבית שסמוכים אליה ושמה אותם תחת שליטה של הממשלה, בעוד היא מרחיבה את ההתנחלויות בגדה המערבית. בה בעת, היא הוציאה את המתנחלים ואת הצבא מרצועת עזה, אבל שמרה על אזורי הגבול (חוץ מאשר מעבר הגבול בין רפיח למצרים).

הקהילה הבינלאומית מחזיקה בדעה כי הנוכחות הישראלית במזרח ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה היא כיבוש שאינו חוקי. בשטחים אלו התרבות הפלסטינית והשפה הערבית חזקות ומשמעותיות ביותר.

מדינה פלסטינית, אם תקום אי-פעם לצד ישראל, אמורה להיות בשטח אותה "כליה", המוכרת לרוב העולם כגדה המערבית, ביחד עם רצועת עזה שלאורך הים התיכון.

"כיסים" מהתרבות הישראלית בגדה המערבית מתקיימים בזכות התנחלויות - ערים יהודיות בלבד - שנוכחותן מתנגשת עם החוק הבינלאומי. גם "כיסים" של תרבות פלסטינית חזקה נמצאים לאורך ישראל, החלק בחלק האורבני של יפו וחיפה ועד לישובים קטנים באזור הכפרי במדבר.

10. זה דוקר מבחוץ, אבל מתוק מבפנים

סברס היא המילה העברית לפרי הקקטוס - דוקר מבחוץ אבל מתוק באמצע. כך גם מכנים עצמם בגאווה הישראלים שנולדו בארץ. המטאפורה מאפיינת את התנהגות הישראלים: מחוות חברתיות אינן מדורגות גבוה ברשימת

 העדפות של הישראלים והשירות בחנויות ובמסעדות עלול להיות גס, אבל אם תקלפו את החיצוניות הדוקרת, מסתתרת בדרך כלל מתחתיה חמימות וחביבות. אולי אפילו חיוך.

מעניין לדעת, אבל אותה מילה בערבית, "סאבר", מרמזת על סבלנות ועקשנות. הקקטוס משמש עדיין כגבול שטח בגדה המערבית, והרעיון מאחורי זה קשור גם לזהות הפלסטינית במילה "צומוד" - בערבית להיאחז בקרקע בקביעות.

צמח אחד, שני עמים, שלוש פרשנויות. כל כך טיפוסי.

ומה אתם חושבים על עצותיו של הכותב לתייר בארץ? טקבקו לנו!