אין קליטה: הבטיחו עבודה בטלוויזיה - ויפצו
חברה שנציגיה הבטיחו עבודה בתוכניות טלוויזיה בתמורה לתשלום חודשי קבוע, סיפקה בסופו של דבר רק תיק צילומים. אחד מהלקוחות החליט שהניצול הזה צריך להיפסק, תבע את החברה - וזכה
חברה שמתיימרת לספק שירותי ניצבים לתוכניות טלוויזיה שונות, הבטיחה ללקוחותיה עבודה כניצבים - בתנאי שישלמו לה תשלום חודשי קבוע במשך חצי שנה. אחד מלקוחותיה, שטען כי הוחתם על חוזה ההתקשרות תחת שכנוע ולחץ מצד נציגי החברה, העיד כי תוכן החוזה שונה באופן מהותי ממה שהציגה בפניו נציגת החברה. ביהמ"ש הסכים עם טענותיו.
משיחתו עם נציגת החברה, האיש הבין כי יופנה לעבודות כניצב. בחוזה הכתוב, אותו קרא רק לאחר שלא זכה לקבל עבודה בטלוויזיה, נכתב כי אחריותה של החברה היא רק לצלם אותו ולפרסם תמונותיו באתר האינטרנט שלה. האיש ביקש לבטל את העסקה עם החברה - אך נענה בשלילה.
הוא הגיש תביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות בתל-אביב. בתביעה דרש פיצוי בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתנהגותה "חסרת תום הלב" של החברה, וביקש לקבל 14 אלף שקל.
החברה טענה שהתובע התקשר עמה מרצונו החופשי, וכי הסכום ששילם לה הוא עבור הכנת תיק צילומים ודמי ייצוג בלבד. לכן קיבל את כל מה שהחברה התחייבה לו בחוזה.
בנוסף, החברה מעולם לא הציגה את עצמה כסוכנות המייצגת שחקנים, וכי תפקידה הוא לתווך בין חברות ההפקה ומשרדי הפרסום לבין הנרשמים. לכן היא גם לא אחראית לספק עבודה, שתלויה בכישורים ובמזל.
פעלה באופן מניפוליטיבי ומתוחכם
הרשם הבכיר אבי כהן, פסק כי הוא מאמין לגרסת התובע - לפיה הדברים שנאמרו לו בעל-פה שונים מתוכן ההסכם שחתם. לדברי הרשם, נראה כי התובע לא היה חותם על ההסכם לו ידע מה תוכנו.
חיזוק לכך נמצא בעדות של לקוחה נוספת של החברה, לפיה ברור כי מדובר בשיטת שכנוע קבועה המטעה את הלקוחות. משכך, הרשם פסק שהתובע רשאי לבטל את החוזה.
הרשם הבכיר ציין לחומרה את הסעיף בחוזה ההתקשרות של החברה, המודיע כי הבטחות נציגי המכירות חסרות תוקף, וכי החברה פטורה מאחריות לכל מה שנאמר על-ידם ללקוחות. לדבריו מדובר בתנאי מקפח, המעניק לחברה יתרון בלתי הוגן על פני הלקוחות. משכך, הורה על ביטול הסעיף בחוזה.
לסיכום, קבע כי הנתבעת פעלה באופן מניפולטיבי ומתוחכם, תוך הפעלת לחץ על הורים וילדים תמימים, לחתום על הסכם התקשרות שתכנו רחוק שנות אור משהובטח להם בעל פה. התובע ציפה לקבל עבודה כניצב, כפי שהובטח לו על-ידי נציגת החברה, אך בפועל נפל קורבן להטעיה ולניצול של תמימותו.
על אף שהיה עליו לעיין בחוזה טרם החתימה, הרשם מצא כי בנסיבות המקרה גובר חוסר תום הלב של החברה על פני חוסר האחריות של התובע. לכן הוא פסק כי החברה תשלם לתובע את הפיצוי שביקש, 14 אלף שקל, ותישא בשכר העדה מטעמו - 300 שקל. הוצאות נוספות לא נפסקו.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
