מגדל, העמק: אל מגדלי המים בעמק המעיינות

מי שאמר שפתחו של גן העדן הוא בבית שאן, יכול להרגיש בקיץ שגם הגיהנום שוכן די בסמוך. למרות מגוון המעיינות שבו (כ-30 במספר), עמק המעיינות הוא מקום חם מאוד בקיץ.

מי ששלט במים בעמק בתחילת המאה הקודמת - הפריח את השממה ההתיישבותית שלו. ובשביל לשלוט במים הקימו לעצמם הישובים הצעירים בבקעת בית שאן - אזור שעבר מיתוג מחודש ונקרא מ-2008 "עמק המעיינות - מגדלי מים, כי מים הם חיים ומה טוב יותר ממגדל מלשמור עליהם?!

עוד טיולים באזור בערוץ התיירות:

• הגשרים של מחוז חרוד: טיול לעונת המעבר
• לא יכול בלי מים: טיול לעמק המעיינות של הצפון
• מהגלבוע לבית שאן - טיול בעקבות המלך שאול
  

כך נבנו להם לא מעט מגדלי מים באזור, חלקם כחלק מישובי "חומה ומגדל" שקישטו את עמק יזרעאל ובית

שאן בין 1936 ל-1939, ומוקמו ברומו של הישוב כדי להזרים מים בגרביטציה לבתים. לימים היוו המגדלים את נקודת הציון והמפגש המוכרת ביותר בישוב: לזרים שבאו לבקר ובעיקר לזוגות צעירים שקבעו להיפגש.

במסגרת פסטיבל המעיינות שיתקיים בסוכות השנה, 26-19 בספטמבר, יעלו תושבי עמק המעיינות את מגדלי המים בישובים על נס ויערכו אירועים והופעות למרגלותיהם. הם יזכירו לבאים, כי למרות שתפקידם של המגדלים זרם-חלף לו, ממש כמו המים שהיו בהם, עדיין לא נס ליחם של בנייני הבטון שאוגרים אין-סוף סיפורים נוסטלגיים. הזדמנות להיזכר בכמה מהמעניינים והיפים שבהם בעמק המעיינות.

אזור עם הרבה מים ששימש את המגדלים. עמק המעיינות(צילום: יואב גלזנר)

טירת צבי: הג'ינג'ית שעצרה את מפקד הצבא הערבי

למגדל המים של קיבוץ טירת צבי, ישוב חומה ומגדל שקם דווקא סביב טירה ולא בצורה המוכרת, סיפור מקסים שטומן בחובו גם נס. ב-30 ביוני 1937 עלו שלושה גרעיני התיישבות ממרכז הארץ והקימו את הקיבוץ. "היה זה יום חם כמו שרק בעמק מכירים", מספר ראובן אור שהוריו היו ממייסדי טירת צבי. 

• עוד אין לכם תוכנית לסוכות? קבלו את יומן אירועי החג המלא
  

שלוש שנים לאחר מכן הקימו החלוצים מגדל מים, שקיבל את מימיו ממעיין סמוך בשם אבו-פארג' דרך

צינורות "מנסמן" גרמניים ושימש כאחד מארבעה מגדלי משמר בישוב.

ב-16 בפברואר התקיף את טירת צבי כוח של 600 חיילים מצבא ההצלה הערבי בפיקודו של קאוקג'י - ההתקפה הראשונה של צבא זה על ישוב יהודי בארץ. בטירה זיהו את ירידת הכוח מהרי הגלעד שבירדן וההתמקמות שלו בכפר הפלסטיני טובאס (טבץ המקראית) שמדרום-מזרח לקיבוץ.

"טירת צבי הותקפה, אך אחת הלוחמות, ג'ינג'ית בשנות ה-20 לחייה בשם פאני הוכמן, עלתה על מגדל המים וצלפה בשני חיילים שבאו לפוצץ אותו", מספר אור על אירועי הקרב. סך הכל מתו בהתקפה שנכשלה 59 חיילים ורק לוחם אחד מהקיבוץ.

בשנות ה-60 יצא המגדל משימוש וחדריו שימשו כמגורי רווקים לחברי הקיבוץ, ומעליהם עמדת ירי ותצפית שהיתה פעילה גם במלחמת ששת הימים.

שימש כאחד מ-4 מגדלי שמירה בקיבוץ. מגדל המים בטירת צבי(צילום: זיו ריינשטיין)

שדה אליהו: הגורו של החינוך בארץ

גם מגדל המים של קיבוץ שדה אליהו תפקד כמגדל שמירה עם פרוז'קטור אל מול הגבעות במערב בימי מלחמת העצמאות, והוקם שנתיים קודם לכן. "הפרוז'קטור המקורי עדיין שמור בארכיון הקיבוץ", מספרים חבריו.

מעיין עין הרואה (בערבית עין רידאע) סיפק למגדל את המים, שהיו מליחים ואלו המים ששתו

תושבי הקיבוץ הייקים עד שנות ה-80. "חשבנו שאלו מים מתוקים עד שהגענו לתל אביב", אומר בחיוך אִתַי צונץ, מוותיקי הקיבוץ.

לימים, חובר המגדל למערכת קידוחים שתפסה את מי המעיין ששימשו להשקייה חקלאית. אז גם החל המגדל, בדומה לרבים אחרים, לשנות את ייעודו ולהפוך לבניין מגורים. אחת הקיבוצניקיות המפורסמות שגרו בו היתה מלכה האס - ה"גורו של הגננות בארץ" - שאליה היו נוהרות נשות חינוך מכל קצווי המולדת לשמוע את רזי גידול הילדים. מלכה כיום בת 92 ושומרת למגדל חסד נעורים, ואף גרה לא רחוק ממנו.

זקני הקיבוץ גם מספרים, כי המגדל תפקד כמקום שבו הכריזו על כניסת השבת, בדומה למסורת היהודית בת אלפי השנים, ובנוסף שימש כ"בית משפט" שבו היה שלמה פריץ בורר בין סכסוכי ילדים, ומכאן כינויו "משפט שלמה".

אז והיום. מגדל מים בקיבוץ שדה אליהו(צילום: זיו ריינשטיין)

רשפים: הקיבוצניקים עושים תוכניות, ואלהים צוחק

קיבוץ רשפים עלה על הקרקע ביום הכרזת המדינה כישוב של שני גרעינים, חילוני (השומר הצעיר) ודתי (הפועל המזרחי), שהסכימו ביניהם: לא עובדים ביום הכיפורים, אבל מנגד גם לא עובדים גם ב-1 במאי.

בתחילה הכל התנהל כמו בצו פיוס, אבל הקיבוצניקים עושים תוכניות - ואלהים צוחק (לפעמים גם על מי שדתי), וכשנה לאחר מכן התפצלו שני הגרעינים. "מטבע הדברים היו בין שני המחנות חילוקי דעות, כמו, למשל, בנושא המקלחות המשותפות", אומר עמוס סגל מהקיבוץ. כך קם לו בסמוך, ביוני 1949, קיבוץ שלוחות הדתי.

במגדל המים של רשפים, שנבנה ב-1950, שמרו את מי המעיינות שהגיחו מאקויפר ההר (השומרון) ובקעו למרגלות הגלבוע. כיום משמש המגדל כארכיון הקיבוץ וגם כקיר טיפוס שסביבו ייבנה פארק אתגרי.

אולם הפיצול הקיבוצי, שקדם לפיצול המפורסם בתק"מ של שנות ה-50, רקם לו בעשור האחרון איחוד מחודש. שכונה חדשה בשם "שלפים" (צירוף השמות שלוחות ורשפים), נבנתה ומייסדיה הם דתיים וחילונים. "הם הבינו שאין כמו לחיות ביחד", מסביר עמוס את הקאמבק החלוצי.

כיום זה המקום של הזיכרון הקולקטיבי. מגדל המים בקיבוץ רשפים(צילום: זיו ריינשטיין)

שדה נחום: מגדל מים? מאפיית לחם!

מגדל המים של שדה נחום, קיבוץ חומה ומגדל שהוקם ב-1937 על שם ראשי התיבות של מייסדיו (השדה) ונחום סוקולוב, לא קשור רק מים אלא גם ללחם.

מספר שנים לאחר העלייה לקרקע, הוחלט בקיבוץ הצעיר להקים מאפייה. את המבנה בנו ליד מגדל המים ובתוכו תנור אפייה מלבני שמוט, וההסקה נסמכה על סולר ואדים.

חנן וינברגר, חבר הקיבוץ, היה הנחתום שסיים להכין כמאה כיכרות בשעה. לאחר שהלחם נאפה, הוא היה פורש שק גדול על רצפת המאפייה ועליו מניח את הלחם. משם העביר לעגלה, עד לבואו של החצרן שהיה מביא אותו לחדר האוכל.

בימי הפסטיבל, ייפתח בית קפה חד-פעמי במאפייה הישנה, שאולי יזכיר ניחוח נוסטלגי שעלה פעם באפם של ותיקי הקיבוץ.

בצק ומים יוצרים לחם. מגדל מים בקיבוץ שדה נחום(צילום: זיו ריינשטיין)

נווה איתן: מאגר של מים וזכרונות

מגדל המים של קיבוץ נווה איתן, ישוב חומה ומגדל שהוקם ב-1938, גם שינה את ייעודו עם השנים והפך למרפאה, מתפרה הנהלת חשבונות, משרד פרודוקטים, מרכז וידאו, מועדון נעורים ומסתור למתבגרים.

המגדל הוקם רק שמונה שנים לאחר הקמת הקיבוץ, אבל בשנים אלו הוא הפך לא רק למאגר של מים אלא גם מאגר של זכרונות.

עם השנים שימש כמרפאה ומתפרה. מגדל המים של נווה איתן (צילום: זיו ריינשטיין)

• תערוכת "מגדלי המים אז והיום" - תתקיים בין ה-18 ל-30 בספטמבר במוזיאון חומה ומגדל, גן השלושה