"גם תאונת עבודה מתמשכת מכוסה בפוליסה"

בגיל 51 פקדה את ו' מחלת הפרקינסון. בעברו, משך 21 שנה, עבד ו' בחיתוך יהלומים. במהלך עבודתו, נחשף למספר חומרים כימיים, בהן מתכות כבדות ורעילות, אשר מגבירות את הסיכון לחלות במחלת הפרקינסון.

כתבות נוספות במדור "תיק ביטוח ":

• קצר חשמלי הרס חתונה: למה הפיצוי היה כ"כ נמוך?
  
• שופטת: עיוורון אינו מגביל את הניידות
• כן ירבו: השופט שמעדיף חמלה על החוק היבש
  
  

ו' פנה למוסד לביטוח לאומי וזה הכיר במחלתו כנובעת מתאונת עבודה. ההכרה נעשתה על בסיס תורת המיקרוטראומה, הקובעת כי עובד אשר נפגע משורה של פגיעות זעירות, המצטברות לאורך זמן, כמו טיפות מים החוצבות בסלע, עד שהן גורמות לפריצת מחלה, נחשב כנפגע עבודה. המוסד העניק לו נכות צמיתה בשיעור של 100%.

לו' הייתה פוליסת ביטוח בשם המבטיח "קרן אור Top" בחברת הביטוח מנורה. הפוליסה כללה גם כיסוי לנכות תאונתית. מאחר והביטוח הלאומי הכיר במחלתו כנובעת מתאונת עבודה, סבר ו' כי מנורה, כחברת ביטוח הגונה, תכיר גם היא במחלת הפרקינסון כנובעת מתאונה ותשלם לו את סכום הביטוח שבפוליסה: מיליון שקל. אולם ציפייתו של ו' נכזבה. הוא נאלץ לפנות לבית משפט השלום בתל אביב.

מה נכתב בפוליסה של חברות הביטוח האחרות?

מדוע אינכם משלמים לו, הקשה השופט מנחם (מריו) קליין, הרי המוסד לביטוח לאומי הכיר בכך שמדובר בתאונת עבודה.

לא כל מה שנחשב תאונה במוסד נחשב לתאונה אצלנו, הסבירו נציגי מנורה לשופט. אם התאונה היא הדרגתית אנו מתייחסים אליה כאל מחלה. רק תאונה ממוקדת בזמן ובמקום נחשבת אצלנו תאונה. במקרה של ו', סיכמו נציגי מנורה את עמדתם, מדובר בחשיפה ממושכת, משך 21 שנה לחומרים כימיים. לא ניתן להצביע על נקודת זמן בו ארעה תאונה.

אכן, מודה השופט קליין, בדרך כלל ביטוח נכות תאונתית מכסה נכות הנוצרת בתאונה ממוקדת בזמן ובמקום. אך יש לבדוק כל מקרה לגופו וכל פוליסה לגופה.

השופט קליין מפשיל שרוולים ועובר על הפוליסה של מנורה תוך השוואתה לפוליסות של 4 תאגידי הביטוח הגדולים האחרים. הוא מגלה כי הגדרת "תאונה" בפוליסה של מנורה שונה מזו של התאגידים האחרים. בהגדרות של הראל, מגדל, כלל והפניקס בולטת הדרישה שהתאונה תהיה "אירוע פתאומי ובלתי צפוי". דרישה זו אינה מופיע במנורה. היעדר הדרישה ל"ארוע פתאומי ובלתי צפוי" בפוליסת מנורה פועל כנגד מנורה שניסחה את הפוליסה ומעיד על כך שלא הייתה כוונה לכסות רק תאונה ממוקדת בזמן ובמקום.

מדובר על שוני ממשי, קובע השופט. ההגדרות של הפוליסות האחרות צרות יותר ולא מאפשרות פרשנות מרחיבה. לעומת זאת, ההגדרה בפוליסת מנורה היא גמישה ופתוחה הרבה יותר, ללא סייגים. ממילא היא מקיפה פריפריה רחבה יותר של אירועים חבלתיים.

המומחים מאשרים: יש קשר סיבתי

את עיני השופט צדה שורה נוספת בהגדרת מנורה לתאונה: "אם התאונה אונתה בהשפעת מחלה", קובעת פוליסת מנורה, "שאין לה קשר לתאונה עצמה, תהיה החברה אחראית רק אם השפעה זו לא הייתה הגורם המכריע לנכותו של המבוטח". הנה כי כן, מצביע השופט, הגדרת מנורה ל"תאונה" מכילה אפילו נזקים שאירעו כתוצאה משולבת של מחלה ותאונה ובלבד שהשפעת המחלה לא הייתה המכרעת.

העולה מן המקובץ, מסכם השופט, פוליסת מנורה מכילה לא רק תאונות פתאומיות אלא גם ממושכות. לפיכך, פסק השופט קליין, פגיעתו של ו' מתנאי עבודתו הפוגעניים, למרות שהתמשכו על פני זמן, מהווה "תאונה" בפוליסת מנורה.

כעת עובר השופט לדון בשאלה אם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של ו' לבין מחלת הפרקינסון. בפני השופט הובאו שתי חוות דעת רפואיות. האחת של פרופסור רבקה אינזלברג, מומחית בנוירולוגיה והשנייה של פרופסור יונה אמיתי.

פרופסור אינזלברג קבעה חד משמעית כי ו' "נחשף במשך 21 שנה לברזל, נחושת, עופרת, אבץ ומנגן. החשיפה לכל אחד מחומרים אילו ובמיוחד לשילובים שביניהם מעלה באופן משמעותי את הסיכון לחלות במחלת הפרקינסון.

גם המומחה השני פרופ' יונה אמיתי היה נחרץ בדעתו. "הופעת מחלת הפרקינסון בגיל צעיר יחסית (51 שנה) אמנם אפשרית גם ללא גורם סיכון, אך היא שכיחה יותר בנוכחות גורמי סיכון מוגדרים כמו אלה שאליהם נחשף ו'. מה גם שבמקרה של ו' לא היו גורמי סיכון ידועים אחרים ואף לא אחד מקרוביו אשר הגיע לזקנה ולשיבה לא חלה במחלת הפרקינסון". עדותם של מומחים אלה קובע השופט קליין, היא "מקצועית, אמינה ומקובלת עליי".

בסופו של יום, השופט קליין מקבל את תביעתו של קליין במלואה ומחייב את מנורה לשלם לו מיליון שקל, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית והוצאות משפט זה בסך של 75,000 שקל.

ולקח למבוטחים: בהנחה שמנורה לא תשנה את ההגדרה, הכיסוי של מנורה לנכות תאונתית בפוליסת "קרן אור Top" רחבה יותר מזו של 4 תאגידי הביטוח הגדולים האחרים. אולם הניסיון מראה כי מנורה אינה עומדת מאחורי ההגדרה הרחבה בפוליסה שלה והדרך למימוש הפוליסה שלה עוברת דרך בית המשפט.