"גדולת הדור" של המגזר הליטאי
היא מתפללת עם עלות השחר, מייעצת להמוני נשים - ומברכת אפילו ראשי כוללים. מחוץ לביתה משתרך לאורך היום תור ארוך, ומקורביה מעידים על נסים וישועות. הרבנית לאה קולדצקי, בתו של הרב קנייבסקי, ממשיכה את דרך אמה המנוחה - ומפגינה עוצמה נשית חריגה במגזר
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
בת שבע קנייבסקי - בתו של גדול הדור המנוח, הרב יוסף שלום אלישיב - הייתה ללא ספק ה-רבנית של העולם החרדי, והדמות הנשית המשפיעה ביותר בו. בחג החנוכה האחרון בחייה, סיפר אחד הנכדים כי בהדלקת הנרות של סבו, הרב חיים קנייבסקי - מבכירי הרבנים במגזר הליטאי - נכחו תלמידים ומקורבים ספורים בלבד. ואילו בהדלקת הנרות של סבתו, רעיית הרב, שהתקיימה לאחר מכן ללא ברכה אפילו, גדשו עשרות גברים ונשים את הבית.
עכשיו אפשר להגיד בוודאות כי לדמות הזו - שהייתה כתובת לתפילה, ברכה ועצה עבור אלפים - יש יורשת: בתה, הרבנית לאה קולדצקי (56). העובדה כי אביה, הרב חיים קנייבסקי, הטיל עליה את המלאכה להמשיך את "כס הצדיקות" של האם - סייעה רבות למיצוב מעמדה כבכירת הרבניות במגזר.
הרב פסק: ממך יצאו הברכות
גורמים המקורבים לבית הרב סיפרו כי לאחר פטירת הרבנית בת שבע, כינס הרב קנייבסקי את חמש בנותיו, והכריז בפניהן כי לאה, השנייה במספר, היא ממשיכתה של האם הצדיקה. לדברי אותם מקורות, הרבנית קולדצקי לא רצתה לקבל על עצמה את המשימה, ואמרה לאביה כי אינה חושבת שהיא ראויה לברך אנשים. אך הרב קנייבסקי עמד על שלו: את תשבי על הכיסא של אמא עליה השלום, וממך ייצאו הברכות, פסק.
לא הרבה נודע על חייה של הרבנית קולדצקי בטרם הפכה "לכתובת החדשה" של המגזר. היא גדלה כבת לאחת
גם מצד אביה היא נושאת בייחוס מכובד: נכדתו של "הסטייפלר", אחד מהרבנים המרכזיים בזרם הליטאי, כשסבתה מרים הייתה אחותו של החזון איש, המנהיג החרדי הבולט ביותר בתקופת קום המדינה.
הרבנית ובעלה הרב יצחק קולדצקי, נהנו עד לפטירת הרבנית בת שבע קנייבסקי מחיים אנונימיים למדי. מלבד גידול ילדיה (כ-13 במספר), שימשה הרבנית מרבית זמנה, כסייעת הצמודה של אמה, שנודעה במעשי החסד והצדקה הרבים שלה. היא נתנה יד לכל מפעלי הבישול והעידוד לעניים ולנדכאים שהיו חלק בלתי נפרד מהווי הבית, עוד מילדותה.
בשלב מאוחר יותר, קיימו בני הזוג קולדצקי הרצאות וערבי עיון לגברים ולנשים בענייני יהדות - הוא לגברים, והיא לנשים. מקורבים מספרים כי אף עסקו, ככל הנראה, בייעוץ זוגי, לזוגות מהמגזר שהופנו אליהם באמצעות אביה.
אימפריה של ברכות וישועות
מה שהחל כתנועה ספונטנית אצל "הרבנית האם", מצד נשים שחיפשו אוזן קשבת – הפך עד מהרה לאימפריית
ברכות וישועות של ממשיכת הדרך, עם "משמשות" (המקבילה הנשית ל"משמשים", עוזריהם של הרבנים), זמני "קבלת קהל", תפילות המוניות, כנסי התעוררות ואירועי הפרשת חלה, שהתור אליהם מגיע עד לרחוב עצמו.
"הגבאית" הוותיקה של האם, יהודית בן אבו, היא היום יד ימינה של הרבנית קולדצקי, ואתה קבוצה של שש נשים, שהיו הגרעין שליווה את הרבנית-האם, ממשיכה גם היום ללוות את בתה ולסייע בידה.
את סדר יומה העמוס מתחילה הרבנית בתפילה עם עלות השחר, בבית הכנסת "לדרמן" שבבני ברק - אותו בית כנסת שבו התפללה גם אמה - יחד עם אביה. על אף השעה המוקדמת, פוקדות את המקום מדי יום נשים רבות שנואשו מלהשתחל לזמני "קבלת הקהל" בבית הרב, הנסגרים במהירות רבה.
הרבנית אומנם מתגוררת ברחוב נחמן מברסלב בבני ברק, אך את פונות היא מקבלת בבית אביה, ברחוב רשב"ם 23 שבעיר. בוקר, צהריים וערב היא שם "בתפקיד", והבית, כמו גם בימי אמה המנוחה, היה ועודנו כתובות לברכות וישועות פופולאריות. לדברי גורמים המקורבים לבית הרב, כמות המגיעים לברכה ולעצה, שנתיים אחרי פטירתה של הרבנית-האם, הינו כפול מכמות הפונים שהגיעו אל הבית אף בימיה של הרבנית המנוחה, ומסתכם בעשרות ביום, ומאות בכל שבוע.
מדי יום חמישי מקיימת הרבנית קולדצקי טקס הפרשת חלה המוני, באולם הסמוך לבית הכנסת "לדרמן", בהשתתפות נשים רבות. בעבר התקיים הטקס בבית הרב, אך הצפיפות והתורים הארוכים, העבירו אותו "דירה". במהלך הטקס, ניגשות באישור "השמשות" נשים אל הרבנית לקבלת ברכה ועצה.
רבנית עם "כתפיים רחבות"
על האישיות המיוחדת של הרבנית, מבקש אחד מבני הבית להמחיש לקוראים באמצעות אפיזודה שהיה עד לה: משפחה חרדית שביתם הצעירה לומדת בסמינר, הכירה ברשת בחור גרוש ולא חרדי, ובין השניים התפתחה מערכת יחסים שכללה שעות של שיחות ארוכות מדי יום, במשך קרוב לשנה. הוריה החרדים, למותר לציין, מאוד לא חיבבו את רעיון הגרוש הלא חרדי והמבוגר מביתם ביותר מעשור.
הבת ביקשה כי הרב קנייבסקי ובתו הרבנית, יהיו "בוררים" בקונפליקט המשפחתי שהתגלע, כשהיא מכריזה מראש שמה שיחליטו - מקובל עליה. הרב קנייבסקי טען כי הבת צריכה "לברוח ממנו". לעומתו, ציינה בתו הרבנית שעמדה לידו, כי הבת לא תעזוב קשר הנמשך קרוב לשנה, ועל ההורים - עם כל הקושי - לקבל את הבחירה של בתם, ולהכיר בו כחתנם המיועד.
"הרבנית הפתיעה", הוא אומר. "זה היה ללא ספק הדבר האחרון שבני המשפחה ציפו לו: תשובה שעלולה להיתפס, בעיניים חרדיות, כ'מתירנית' מכל בחינה. הציפייה הייתה שקודם כל תכריז הרבנית על עזיבת הקשר האסור, ואחר כך יעשו חושבים מה ניתן לעשות במצב שנוצר.
"כאן התגלתה הרבנית כאישה בעלת 'כתפיים רחבות'. היא הבינה, שאין טעם להפריד בין בני הזוג אחרי קשר ממושך כל כך, במיוחד כשמעמדה של הבת בעולם השידוכים החרדי יהיה גרוע לא פחות - והסתפקה בלאחל להורים, בדרכה העדינה, שיתפללו כי שני בני הזוג שקיבלו את 'ברכת הדרך' לנישואין, יחזרו בתשובה שלמה".
הרבנית שמברכת רבנים
המקורבים מתארים את הרבנית קולדצקי כאישיות רגישה, קשובה ולא שופטת. "היא יודעת לקבל כל אחד מהמקום שלו, ולעזור לו בנקודה שבה הוא צריך אותה. זו הסיבה שלרבנית לא מגיעות רק נשים חרדיות, אלא גם דתיות וחילוניות. כולם מתקבלים בסבר פנים יפות. בנקודה הזו, הרבנית היא ממשיכתה הטבעית של אמה, שהתאפיינה במידות טובות, דרך ארץ, ומאור פנים לכל אדם, באשר הוא".
הרבנית קולדצקי כמו גם אמה, הייתה ועודנה תופעה חריגה בנוף החרדי בכלל, ובזה הליטאי בפרט; זה שמוקדי הכוח, הקדושה וההשפעה, נשמרים בו לרוב בעזרת גברים, ומושאי ההערצה - המקור לברכות ולעצות, הם תלמידי חכמים היגעים בתורה, ולא נשים, צדיקות ככל שתהיינה.
בנוסף, תפקידן של נשות סגולה או רבניות, הוא מול נשים בלבד. ברם אצל הרבנית יפה קולדצקי, כמו גם אצל אמה - באים לבקש ברכה גם לא מעט גברים. את חלקם מפנה אביה בכבודו ובעצמו, ומבעד לחלון צר שבין חדרו לאזור "קבלת הקהל" של הרבנית, עומדים גברים ומתברכים מפניה.
ממליצה לנשים להתפלל שלוש פעמים ביום
מלבד הסגולה הידועה של הרבנית לנשים הדתיות הפוקדות אותה, להדלקת נרות שבת מוקדמת - המלצתה האחרונה לנשים ואף לאמהות, היא להקפיד על תפילות שלוש פעמים ביום, כגברים, זאת על אף שנשים אינן חייבות בשלוש תפילות על פי ההלכה. הרבנית מציינת כי אימהות שמתפללות, זוכות להצלחה גדולה יותר בגידול ילדיהן.
אחיותיה של הרבנית קולדצקי, שכל אחת מהן נשואה לדמות בולטת ומשפיעה בעולם הליטאי - נחשבות אף הן לדמויות מוכרות בעולם החרדי. האחיות אף מקיימות "רוטציה" במהלך השבוע, ובכל יום בת אחרת סועדת עם אביה את ארוחת הצהריים.
הרב שידוע כמי שאינו מבטל אף דקה מזמנו שלא ללימוד תורה, מקדיש את ארוחת הצהריים גם לתשובות עבור מכתבי נשים שאותן מקריאות הרבניות, ואף להעלאת סיפורים על האם הצדיקה, כשאחת מאחיותיה של הרבנית מעלה את הדברים על הכתב.
"חוכמת החיים שלה, העובדה שהיא אדם צדיק וטוב - זה מה שהופך את העצות שלה לשוות זהב", אומרת אחת המקורבות לרבנית קולדצקי. "היא אף פעם לא מבקשת מנשים לעשות מהפכים בחייהן. הדרך שלה זה 'קבלה טובה' קטנה: מעשה טוב קטן אחד שלא יהיה לך קשה לשמור עליו ולהתמיד בו.
"זו לא חצר באבות שהיא תעשיית כסף. זה מגיע מקום טהור, אמיתי וכנה. כשזה פועל ממקום של קדוּשה, רק טוב יכול להתרחש. ואכן בבית הזה מתגלגלים עשרות סיפורים על ישועות והצלחות בזכות ברכותיה ועצותיה של הרבנית קולדצקי".