אחרי נגב טקסטיל: 22 מפוטרים במפעל בצפון

עוד מכה לתעשיית הטקסטיל בישראל: מפעל "אסיב" לייצור בד גולמי שמועבר לצביעה ב"נגב טקסטיל" בשדרות, פיטר לאחרונה 22 עובדים וכעת נבחנת אפשרות שגם הוא ייסגר. "50 אחוז מהפעילות שלנו הייתה תלויה ב'נגב טקסטיל', ועם סגירתו נשארנו כמעט ללא עבודה", אמר מנהל התפעול במפעל, עמירם פינקל.

דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

נטמן החייל שנורה למוות: "כולנו גל גדול"

טרור בקניה: "לוחמי ישראל אינם להשכרה"

שני המפעלים למעשה תלויים זה בזה: 50 אחוזים מהפעילות ב"אסיב" תלויה ב"נגב טקסטיל" ובייצוא. אך בעוד שבמפעל בשדרות בוחנים הצעות כלכליות שאמורות להצילו מסגירה, אם כי לדברי ההנהלה הסיכויים נמוכים, ב"אסיב" שבצפון פוטרו חלק מהעובדים עקב מחסור בעבודה.

"בימים אלו אנחנו ממש מתנדנדים ובוחנים את המצב - האם יש לנו יכולת להמשיך את הפעילות", אמר מנהל התפעול של המפעל, עמירם פינקל. "מאז ש'נגב טקסטיל' סגרו, ירדנו בצורה משמעותית בכמות העבודה. נקודת האיזון שלנו היא יצור של 180 טון בחודש, וכעת אנחנו עומדים על פחות מ-100 טון וזה מעמיד את עתיד המפעל בסימן שאלה גדול מאוד". פינקל סיפר כי הלקוח העיקרי שעליו מבוססת כלכלת המפעל כעת נמצא במצרים. "נראה אם אפשר יהיה להמשיך להתבסס רק עליו. אם לא, ניאלץ לסגור".

לדבריו, "העובדים שפוטרו קיבלו את המשכורת האחרונה שלהם ואת כל הזכויות המגיעות להם. כואב לי עליהם וכואב לי על ענף הטקסטיל

שהולך ונעלם בישראל". 22 העובדים שפוטרו מהווים למעשה מחצית ממספרם הכולל של המועסקים במפעל. לחלקם ותק של עשרות שנים, מאז הוקם ב-1986. 

עיסא חיג'אזי מטמרה, בן 43, נשוי ואב לשלושה, פוטר לפני כשבועיים מהמפעל. הוא סיפר: "עבדתי שם 22 שנה, התחלתי מאפס, ממחלקת הייצור, והתקדמתי לתפקיד של מנהל משמרת ומשם לתפקיד של ראש צוות טכנאים. כל החיים שלי הייתי שם, אבל בסוף חודש יולי הודיעו לי על הפיטורים, ובסוף אוגוסט הם נכנסו לתוקף". הוא מבין מדוע נחרץ גורלו, אך סימן השאלה התלוי לגבי העתיד מטריד אותו מאוד: "אני לא יודע מה אעשה עכשיו, זה היה כמו בית בשבילי ולא קל להחליף בית. אני עדיין לא יודע מה אעשה. אין לי איפה לעבוד, ענף הטקסטיל הולך ונעלם".