כולם רוצים ללמוד ניהול. אז מי יהיה חשמלאי?
עשרות אלפי סטודנטים יפתחו בעוד שבועיים את שנת הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות, ומעל מרחפים סימני שאלה לא פשוטים. פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה: "אנשים לא רוצים ללמוד מקצועות טכנולוגיים כי זה קשה. רוצים לנהל ולא להנדס". כל המגמות וכל הנתונים
עוד לפני שיתקבלו תשובות לשאלות האלה, יפתחו בעוד שבועיים עשרות אלפי סטודנטים את שנת הלימודים תשע"ד באוניברסיטאות ובמכללות בכל רחבי הארץ. "לאקדמיה הישראלית יש הישגים יפים אבל גם בעיות קשות", סבור פרופ' דן שכטמן מהטכניון, חתן פרס נובל לכימיה. לדבריו, "הבעיה העיקרית של האקדמיה בארץ היא שמשנה לשנה נכנסים בשערי המוסדות פחות ופחות מועמדים טובים".
פרופ' שכטמן מוסיף: "אנשים לא רוצים ללמוד מקצועות טכנולוגיים כי זה קשה, ולכן הם בוחרים במקצועות הרכים יותר", הוא אומר. "הם רוצים לנהל ולא להנדס. בבעיה הזו צריכים לטפל מהשורש. מערכת החינוך צריכה לעודד הרבה יותר חינוך מדעי בבתי ספר יסודיים ובתיכון, על מנת שהתלמידים והתלמידות לא יחששו לבחור במקצועות אלה באקדמיה".
בעיה נוספת שמזהה שכטמן קשורה לאופן המיון במוסדות: "הם לא עושים מיון פנימי של הסטודנטים. אופן הבדיקה שלהן (שקלול ציוני הבגרות והפסיכומטרי, ש"ח) לא תמיד מייצג. בסופו של דבר האנשים הטובים יותר לא מצליחים להיכנס לאקדמיה והם נאלצים ללמוד בחו"ל".
להתאים את הלימודים לעידן הטכנולוגי
פרופ' שכטמן אינו היחיד שמבקש לשים דגש על נושא המחקר, אבל יש כאלה שבניגוד אליו נשמעים יותר אופטימיים. נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי: "בשנים האחרונות, ובמיוחד השנה, אוניברסיטאות ישראליות פועלות ביתר שאת בחזית הבינלאומית, בין אם מדובר בגיוס סטודנטים זרים לתוכניות מיוחדות, שת"פ מחקרי עם אוניברסיטאות, הקמה משותפת של תוכניות ומרכזי מחקר".
לדבריה, המגמה הזו תתחזק ותתפתח בין השאר הודות לחיזוק ממשלתי, מהלך שייצר פוטנציאל הכנסות, יגדיל את המוניטין ובעיקר יעשיר את הידע. "זאת מטרה עליונה, מפני שהמחקר הוא הבסיס לקידום הכלכלה והחברה", הוסיפה.
העומדים בראש המוסדות להשכלה גבוהה מודעים לכך שהמערכת תצטרך להסתגל בשנים הקרובות לקצב הטכנולוגי
איך משיגים עבודה?
אבל הסוגיה הרלוונטית ביותר נוגעת לסיכויים של הסטודנטים להשתלב מאוחר יותר בשוק העבודה. יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אורי רשטיק, סבור שהאקדמיה צריכה להתמקד בהתמקצעות והכוונה של סטודנטים לעתיד: "לא יכול להיות שבמערכת ההשכלה הגבוהה ישנם 300 אלף סטודנטים באקדמיה ו-24 אלף סטודנטים הנדסאים. זו הבעיה העיקרית, שהאקדמיה לא מספקת פתח אמיתי לבוגריה לעולם תעסוקתי טוב יותר. המשוואה הזו של 'אם תלמד - תרוויח טוב' כבר לא תופסת. מערכת ההשכלה הגבוהה לא עונה על הצורך הזה ואם היא לא תדע לעשות זאת היא תקרוס לתוך עצמה".
רשטיק מדבר בין היתר על המכללות הטכנולוגיות שנמצאות כבר יותר משנה במאבק עיקש מול משרד האוצר להחזרת התקציב שקוצץ. ראשי המכללות הטכנולוגיות ממשיכים להתריע שאם לא יינתן תקציב ראוי, ואם לא תגובש תוכנית עבודה ארוכת טווח עבור המכללות, גם הן יקרסו.
יעקב דור, מרכז פורום המכללות הטכנולוגיות, והמשנה למנכ"ל המכללה הטכנולוגית באר שבע, אמר ל-ynet: "הביקוש ללימודי הנדסאים, שמבטיחים תעסוקה איכותית, נמצא בשיאו בימים אלו. אבל טרם התקבלו החלטות מצד צמרת השלטון לטיפול יסודי לסגירת הפערים התקציביים לענף שהוא כה חשוב לשגשוג התעשייה. שרי האוצר והכלכלה נושאים באחריות מיניסטריאלית למציאת פתרון למשבר החמור שאליו נקלעו המכללות. אם לא יימצא פתרון בקרוב - הם יישאו באחריות למחסור בהנדסאים".
לימודים במספרים
מדו"ח של המועצה להשכלה גבוהה שפורסם לפני כמה חודשים עולה שבשני העשורים האחרונים עברה מערכת ההשכלה הגבוהה שינויים דרמטיים, שבאו לידי ביטוי בין היתר במספר הלומדים במוסדות. הביקוש הער ללימודים גבוהים מצד אחד, ופתיחתם של המוסדות החדשים להשכלה גבוהה מצד שני, הביאו לקצב גידול ממוצע של 8.1% לשנה במספר הסטודנטים הכולל. אבל בשנים האחרונות חלה האטה בקצב הגידול, ובין השנים תשע"א לתשע"ב גדל מספר הסטודנטים ב-2.8% בלבד.
מאז קום המדינה נרשמה עלייה מתמדת במספר הלומדים לתואר ראשון בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות, אבל מאמצע העשור הקודם חלה ירידה עקבית. במקביל חלה ירידה במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים בפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות: בעשור הקודם פנו 18.5% מהסטודנטים ללמוד את המקצועות הללו, ואילו מאז 2010 ירד הנתון ל-7.3%.
גם מספרם של המועמדים ללימודי תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים באוניברסיטאות הצטמצם לאורך העשור הקודם, כפועל יוצא מהפניית מרבית הביקוש ללימודים אלו למכללות האקדמיות, בעיקר למכללות החוץ תקציביות.
ומה עם התואר השני? מהנתונים עולה כי מספר המועמדים ללימודי תואר שני באוניברסיטאות נמצא באופן כללי במגמת עלייה ומספרם הגיע ל-22,515 בשנת תשע"ב, לעומת כ-18 אלף שבע שנים קודם לכן. בניגוד למגמת הירידה בביקוש ללימוד תואר ראשון במדעי הרוח, עלה מספרם של המועמדים לתואר השני בתחום זה בכ-20% מ-2004 ועד 2012.
מספר המועמדים שנרשמו ללימודי תואר שני במנהל עסקים עלה משמעותית בשנתיים האחרונות – מ-3,760 בתש"ע ל-4,460 בתשע"ב. במשפטים עלה מספר המועמדים ל-2,070 בתשע"ב, לעומת 1,600 שמונה שנים קודם לכן.
ואיפה לומדים הסטודנטים? ב-2012 למדו 31% מהם בתל אביב (לעומת 42.8% ב-1990). 13.4% לומדים בירושלים ו-10% במחוז צפון (לעומת 0% ב-1990).
אין חשמלאים, יש מורים
לאורך שני העשורים האחרונים עברה ישראל תהליך של הנגשת ההשכלה הגבוהה, ואנשים שבעבר לא יכלו להתקבל לאוניברסיטה יכולים להירשם ללימודים במכללות. גורם בכיר במערכת האקדמית מצביע על הצד השלילי של תהליך: "כולם נלחמים על הסטודנטים וכתוצאה מכך נרשמת ירידה בחתכי הקבלה. רף הקבלה יורד וכך גם רמת הלימוד. בשיאו של התהליך, שאותו אנו מרגישים כיום, הגענו למצב שבו יש 69 מוסדות לימוד אקדמיים – מספר גדול מאוד ביחס לקהל היעד הקטן".
לדבריו, תופעה שנייה ושלילית לא פחות היא מיעוט סטודנטים למקצועות כגון הנדסאים, טכנאים, חשמלאים ועוד: "בגלל הקלות ברישום למכללות כמעט לא לומדים מקצועות חשובים אלה. זו תופעה שכבר מתחילה להיות מורגשת במשק".
מקצוע אחד שממשיך להיות מבוקש חרף האזהרות האפוקליפטיות הוא ההוראה. נשיאת מכללת אורנים לחינוך, יערה בר און, טוענת שמספר האקדמאים שמגיעים למכללות השונות לחינוך על מנת לעשות הסבה מקצועית להוראה הולך וגדל משנה לשנה. "אני רואה זאת כביטוי לשני תהליכים חברתיים", היא מסבירה. "הראשון הוא המשבר הכלכלי. אנשים פשוט מחפשים מקצוע. מגיעים אלינו מאוכזבי מקצועות כמו הייטק או עריכת דין. השני זו המחאה החברתית: אנשים החליטו שהגיע הזמן לבחור במקצוע שיש בו ייעוד ושליחות חברתית".
לדבריה מכללות לחינוך סובלות מהדימוי הנמוך של ההוראה בישראל: "הדבר הזה נמצא באי הלימה מוחלט למה שמלמדים במכללות לחינוך ולרמת ההוראה. אני עדיין חושבת שצריך להקשיח את תנאי הקבלה במכללות לחינוך כדי שרק הטובים ביותר יגיעו לבתי הספר, וזו מגמה שהולכת ומתחזקת".
לפנייה לכתב/ת 
