תבעו: לו ידענו על הפיגור השכלי היינו מפילים

מספר חודשים לאחר שאישה ילדה בפעם ה-11, אובחן התינוק כסובל מפיגור שכלי. כ-26 שנים לאחר מכן, ההורים החליטו לתבוע את משרד הבריאות - בטענה שמעקב ההיריון על ידי הצוות הרפואי בטיפת חלב היה רשלני. הם טענו שאם היו מופנים על-ידי הצוות לבדיקות מקדימות וייעוץ גנטי, ניתן היה לגלות את הפגיעה השכלית. במצב כזה לא היו ממשיכים את ההיריון.

• עוד פסקי דין מעניינים - בעמוד המשפט של ynet
  

מי אשם במצב התינוק? (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

משרד הבריאות הוסיף כי במשך המעקב בטיפת חלב, האם אישרה שהיא נמצאת במעקב של מרפאה להיריון בסיכון גבוה במסגרת בית חולים. מעקב זה איפשר מתן טיפול וייעוץ רפואי נכון.

האם הכחישה בביהמ"ש את הדברים, וציינה כי גם אם אמרה שהיא במעקב, הצוות הרפואי בטיפת חלב היה צריך לוודא אם זה נכון.

ידעו מה הסיכון

השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה דחתה את טענות האם. היא פסקה כי לפי התיק הרפואי האם אכן הייתה במעקב, וקבעה שממילא אין זה משנה - שכן ההורים ידעו שהריונותיהם בסיכון גבוה לאחר שעברו בעבר ייעוץ גנטי.

פרשנות

פסה"ד מעיד על ההשפעה שיש להתנהלות אם במהלך ההיריון, על תוצאות המשפט. השאלה המרכזית כאן הייתה האם ההיריון היה מופסק, לו היה מתקבל כל המידע אודות הסיכון להולדת עובר פגוע. לצורך כך יש לנסות ולהבין את הלך הרוח של ההורים.

מאחר שמדובר בעניין סובייקטיבי, התוצאה המשפטית נגזרת במידה רבה מהתנהלותם. זאת להבדיל מתביעות רשלנות אחרות, בהן עוסקים בעובדות רפואיות אובייקטיביות.

• לעיון בפסק הדין
• הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין  
• עו"ד דפנה צדיקריו-אלי עוסקת בתביעות רשלנות רפואית