מדעי הרוח: כמה שווים יצירתיות וביקורתיות?
פרופ' זהר שביט טוענת שלימודי רוח יעשו הנדסאים ומתכנתים טובים יותר. פרופ' אייל זיסר משוכנע שהם קריטיים לשימור הידע. גם בטכניון ובאוני' חיפה הבינו את החשיבות ועושים צעדים לשימור התחום. אחרי שנים של ירידה, קיצוצים ופיטורים, השנה נרשמת התאוששות בתחום. צפו בדיון באולפן
בשנים האחרונות נמצא מספר הנרשמים למדעי הרוח באוניברסיטאות בישראל בירידה מתמדת. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים 1989/90 נרשמו ללימודי מדעי הרוח באוניברסיטאות כ-6,000 סטודנטים, שהיוו 25 אחוז מכלל הנרשמים. עשר שנים לאחר מכן נרשמה עלייה קלה לכ-6,900 תלמידים, שהיוו 21 אחוז מכלל הסטודנטים. אבל ב-2009/10 כבר הורגשה ירידה דרמטית: 4,900 סטודנטים שהיוו 15 אחוז בלבד מכלל הנרשמים.
המגמה המשיכה ובשנת הלימודים 2011/12 עמד מספר הנרשמים על 4,500 בלבד, נתון שהיווה רק 14 אחוז מכלל הנרשמים. במקביל, גם חלקם של בוגרי מדעי הרוח מכלל מקבלי התואר הראשון באוניברסיטאות ירד בשנים האחרונות: מ-26 אחוז בשנת 2000 ל-17.9 אחוז ב-2010 ו-16.5 אחוז בלבד ב-2012.
הדור האבוד - טורים בערוץ ynet דעות
אבל למרות הנתונים הללו, לקראת שנת הלימודים האקדמית המתקרבת מדווחות רוב האוניברסיטאות דווקא על עלייה מסוימת במספר
הנרשמים לתחום. באוניברסיטת תל אביב בלבד נרשמו השנה 2,900 סטודנטים במדעי הרוח. דיקן הפקולטה, פרופ' אייל זיסר, אומר שהמגמה נשארת יציבה ב-5-4 השנים האחרונות. על פי נתוני האוניברסיטה נרשמה עלייה של 20-15 אחוז במספר התלמידים החדשים לתואר השני, וירידה של 10-8 אחוזים בתלמידים חדשים לתואר ראשון.
"הבעיה היא שמספר הסטודנטים הכללי בארץ גדל משמעותית ומספר הסטודנטים שפונים למדעי הרוח לא גדל בהתאמה", הוא מסייג. "לפני כעשור קוצץ התקציב של הפקולטות למדעי הרוח בכמעט 30 אחוז. כתוצאה מכך קורסים הצטמצמו ומספר המרצים ירד. היום אנחנו נמצאים במגמה מאוזנת, אבל למרות העלייה הדרמטית במספר הסטודנטים הכללי, רובם מעדיפים לא לפנות למדעי הרוח.
"ההנחה בישראל היא שחשוב להחזיק בתואר אקדמי כי זה המפתח להצלחה. גם לפני 20 שנה העדיפו הצעירים להיות רופאים ועורכי דין, אבל מי שלא יכול היה להתקבל ללימודים הללו פנה ללימודי מדעי הרוח. מאז קמו המכללות, ש-50 אחוז מהסטודנטים לומדים בהן, והן מתמקדות בתחומים בעלי ביקוש רב. סטודנטים שבעבר הלכו ללמוד פילוסופיה והיסטוריה, הולכים ללמוד ניהול וכלכלה. אני חרד לתחום. זה המצפן של החברה לא רק בראייה של הדיסציפלינות באוניברסיטאות, אלא ברמה עולמית, ברמת שימור תחומי הידע".
אולי כדאי ללמוד מהאמריקנים
פרופסור זהר שביט, ראש התכנית לתואר שני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב מצטרפת לדבריו של פרופ' זיסר. היא מודאגת מהתופעה שאותה מסבירה בכך שיש מכללות שמציעות מסלולים מהירים למקצועות מועדפים, שמבטיחים לכאורה סיכוי גבוה יותר
למציאת עבודה בתום הלימודים. "מה שלא נלקח בחשבון זה שדווקא לבוגרי מדעי הרוח יש יתרון על פני בוגרים במקצועות אחרים", היא אומרת. "העתיד נמצא בתחום של המדיות החדשות, הטכנולוגיה והמחשבים, ותחומים אלה זקוקים למיומנויות שמקנים מדעי הרוח, בעיקר המשגה וחשיבה יצירתית. ברמת הפרט יש כאן בחירה מוטעית, וסטודנטים רבים מגלים אותה בשלב מאוחר מדי מבחינתם".
פרופ' שביט טוענת שלמדעי הרוח יש חשיבות עליונה מאחר שהחוקרים בתחומים הם אלה ששומרים על המורשת והתרבות האנושית: "אם לא נפתח תחומי דעת אחרים, ימשיכו לפתח אותם בעולם בלעדינו. צריך לחייב קבוצות גדולות יותר ללמוד אותם. בארה"ב, למשל, אנשים לא יכולים ללמוד משפטים וכלכלה לפני שסיימו לימודים לתואר הראשון במדעי הרוח. כך מבטיחים את רמת הנכסים הרוחניים של בעלי מקצועות מסוימים בתחום הרפואה והמשפט".
יניב (25) יחל את שנתו הרביעית של התואר במשפטים ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, הוא בחר במסלול כי סבר שיהיה נכון לסיים את הלימודים עם ידע, ולא רק עם תואר שיעזור לו מבחינה פרקטית: "אנשים כבר לא באים בשביל ללמוד אלא בשביל לרכוש מקצוע. לימודי משפטים היו בחירה מקצועית והפילוסופיה זו בחירה לנפש".
משבר באוניברסיטה העברית
בחודשים האחרונים נרשם מאבק על הרוח באוניברסיטה העברית, לאחר שהנהלת המוסד הודיעה שתבטל כמאה קורסים בפקולטה, מהלך שיביא לפיטוריהם של עשרות מרצים מהסגל הזוטר. בהסכם שחתמה האוניברסיטה עם ארגון מורים וחוקרים (מו"ח), שמייצג את הסגל
האקדמי הזוטר, הוחלט כי 40-35 מרצים יסיימו את תפקידם, ובסך הכול צפויים להתבטל כ-70 קורסים. "נקלענו למשבר תקציבי של ממש והיינו צריכים להתמודד איתו", מסביר דיקן הפקולטה, פרופ' ראובן עמיתי. "ביטלנו 70 קורסים מתוך 1,300 הקיימים. נאלצנו לקצץ בכל חוג קורס אחד או שניים".
עם זאת, באוניברסיטה מדווחים על גידול במספר הסטודנטים בפקולטה ביחס לשנה שעברה, מ-651 ל-757. בחוג לפילוסופיה עלה המספר מ-63 ל-84 ובחוג להיסטוריה מ-49 ל-64. "על אף המשבר עשינו עבודה שיווקית שבסופו של דבר הצדיקה את עצמה", הוא אומר.
יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, גיורא ואלה, יחל בשבוע הבא את שנתו השלישית של התואר הראשון בפילוסופיה. לדבריו, ביטול הקורסים בפקולטה הוא מהלך בעייתי: "בפקולטה נוצר מצב שבו לסטודנטים שהחלו ללמוד לפני שנתיים-שלוש אין די אפשרויות. יש חוגים מסוימים שסטודנטים פשוט מתקשים לסיים את התואר. נרשמתי ללימודי פילוסופיה כי זה באמת מעניין אותי. הלימודים הללו מסייעים לך להיות ביקורתי, להיות מסוגל לשאול שאלות, ואני באמת חושב שזה לא פחות חשוב מכרטיס כניסה למשרד כלשהו. כמדינה, אנחנו חייבים להבין שמדעי הרוח זה משהו שלא מוותרים עליו".
בטכניון ובחיפה לא מתפשרים
גם באוניברסיטה הפתוחה מדווחים על עלייה במספר הנרשמים לתואר במדעי הרוח. לסמסטר הקרוב נרשמו 7,000 סטודנטים – עלייה של כ-8 אחוזים בהשוואה לסמסטר א' אשתקד. תמונה דומה עולה גם מהנתונים של אוניברסיטת חיפה,
שם ללימודי מדעי הרוח התקבלו 1,469 סטודנטים לעומת 1,435 בתשע"ג.
לפני כשנתיים כתב עמוס שפירא – אז מנכ"ל סלקום וכיום נשיא אוניברסיטת חיפה - אמנה הקוראת לתת "הזדמנות שווה בוגרי תואר ראשון מכל תחומי הלימוד". על האמנה חתמו מאות חברות עסקיות, מוסדות להשכלה גבוהה וארגונים מובילים במשק. "יצאתי נגד התפישה שלפיה בוגר מדעי הרוח הוא עובד פוטנציאלי פחות מוכשר", אומר היום שפירא. "זה פשוט לא נכון. הבעיות והאתגרים במגזר העסקי מורכבים מכדי שיהיה ניתן לתקוף אותם מזווית אחת. יכולות ניתוח, חשיבה ביקורתית וראייה רחבה אפשר לפתח בלימודי מתמטיקה, מנהל עסקים, היסטוריה ופילוסופיה".
בטכניון עשו צעד לכיוון הזה. בהתאם להחלטת המל"ג נדרש כל סטודנט לשש נקודות העשרה מלימודי מדעי הרוח. בתחילת השנה שעברה החל שיתוף פעולה בין המוסד לבין אוניברסיטת חיפה העונה לשם "דרך הרוח", ובמסגרתו מועברים לסטודנטים בטכניון קורסים על ידי חברי סגל של האוניברסיטה.
"עד כה רוב הסטודנטים היו חוזרים על המקצועות ההנדסאיים, המתמטיים, אבל החלטנו שזו לא המטרה", מסביר את המהלך פרופ' פאול פייגין, לשעבר המשנה לנשיא הטכניון. "שילוב מקצועות הרוח מסייע למהנדס לחשוב אחרת, רחב יותר, זה אמור להיות חלק בלתי נפרד מהשכלתו של אדם".
לפנייה לכתב/ת 
