מפעל האמוניה: צעד מבורך, רק תעשו אותו נכון

בצעד מבורך החליטה אתמול ממשלת ישראל להקים מפעל לייצור אמוניה במישור רותם שבנגב ולהוציא את מאגר האמוניה ממפרץ חיפה. האמוניה היא אבן בניין לייצור כימיקלים רבים ואחד המקורות הראשוניים והמרכזיים לחנקן בתהליכים תעשייתיים. היא משמשת לייצור דשנים, פולימרים וחומרי נפץ וכן כאמצעי לקירור במפעלי ומחסני מזון. עם זאת, האמוניה היא חומר נדיף בעל ריח חריף מאוד ובדרגת רעילות גבוהה, וחשיפה אליה יכולה לגרום לנזקים בנשימה ולכוויות באיברי הנשימה, בעיניים ועוד.

עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות : 

השר פרץ: הרכבת לאילת תפגע אנושות בטבע

איך שגלגל מסתובב: תעשיית מיחזור הצמיגים

התחממות כדוה"א: העולם מחכה לקטסטרופה

בלי שקיות פלסטיק עוד נבכה על חלב שנשפך / דעה

הקמת מפעל לייצור אמוניה תוביל בראש ובראשונה להפחתה משמעותית של כמות האמוניה הנאגרת בישראל ותייתר את הצורך בשינוע של אמוניה לארץ דרך הים. הקמת המפעל באזור התעשייה במישור רותם, אזור תעשייה מוכר ומפוקח שבו קיימים כבר כיום מספר מפעלים כימיים, לא תפגע בשטחים פתוחים בנגב ותמקם אותו בסמוך לצרכן האמוניה המרכזי בארץ, מפעל חיפה כימיקלים שבמישור רותם, ובכך תפחית את הצורך לשנע מיכליות אמוניה על פני הארץ כולה.

מיכל האמוניה בחיפה. הגיע הזמן להיפטר ממנו(צילום: עידו ארז)

בנוסף, הקמת מפעל שכזה תאפשר גם לייצא אמוניה למדינות סמוכות, להקים תעשיות נלוות, ולהרחיב את אפשרויות התעסוקה בנגב ובכך תוביל לפיתוח מקומי ולאומי. לבסוף, אם עד היום ההערכה היתה שהייצור של אמוניה בארץ אינו כלכלי, בעיקר מפני שהטכנולוגיה איפשרה לייצר כמויות גדולות מאלו הנצרכות בארץ ומחיר חומרי הגלם היה גבוה, תגליות הגז הטבעי לחוף ישראל - גז שמשמש כמקור לייצור מימן שהוא המגיב העיקרי בתהליך ייצור האמוניה - וטכנולוגיות חדשות לייצר אמוניה בכמות קטנה יותר, לצד עלייה במחיר האמוניה בעולם, הופכים את הייצור בארץ לכדאי גם מבחינה כלכלית.

החלטת הממשלה היא דוגמא, הלכה למעשה, לפיתוח בר-קיימא, פיתוח המושתת על שימוש מושכל

במשאבים תוך שקלול היבטים של סביבה, חברה וכלכלה, ומודל לצמיחה ירוקה - צמיחה שעיקרה הרחבת האפשרויות במשק לצד הבטחה של צדק חברתי וסביבתי. ולא פחות חשוב, ייצור האמוניה מאפשר להרחיב את הניצול של משאבי הגז המקומיים מעבר למשק האנרגיה ולפתח את התעשייה המקומית.

לצד כלל היתרונות הללו, העיקרון המנחה להקמת מפעל האמוניה בדרום וחיסול המאגר בצפון חייב להיות שאין להעביר את המפגע ממקום אחד למקום אחר. משמעות הדבר היא שהקמת המפעל החדש מחייבת להתמודד עם מכלול הסיכונים של תהליכי הייצור, לעשות שימוש בטכנולוגיות הטובות ביותר המוכרות כיום בשוק, להקים מערך ניטור סביבתי מתאים ולעמוד בפיקוח מחמיר ותחת תקנים סביבתיים מתקדמים.

יישום מוצלח של החלטת ממשלת ישראל על הקמת מפעל לייצור אמוניה במישור רותם יכול להפוך את האמוניה מנטל לנכס. אולם מעל לכל הצלחת התהליך יכולה להיות פתח לבחינה מחודשת של מפת האיומים הסביבתיים בישראל וזרז למציאת חלופות ופתרונות ברי-קיימא המשלבים חברה משגשגת, כלכלה פורחת ואיכות חיים וסביבה.

עדי וולפסון הוא פרופסור במרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון