איראן משקרת. הקלת הסנקציות תוביל לפצצה

ישראל עסוקה בשנים האחרונות בשאלה המטרידה כמה זמן נותר עד להשלמת הפצצה האיראנית. אולם, המרוץ נגד הזמן משותף לישראל ולאיראן כאחד. משאביה הכלכליים של איראן אינם אינסופיים והיא משלמת מחיר יקר יותר ויותר על השאיפות האזוריות שלה. אם ארצות הברית לא תרפה את הסנקציות, תצטרך הרפובליקה האיסלאמית לוותר בהדרגה על נכסיה האסטרטגיים.

ארה"ב ואיראן. סיפור על מלחמה ושלום

עוד חדשות בעולם :

מצרים: רעולי פנים הרגו 5 חיילים מרכב נוסע

גיבורה בת 16: מללה מועמדת לנובל לשלום

חיבר המדריך למחבל: "מכרה זהב מודיעיני"

לבד, בלי כרטיס: בן 9 התגנב לטיסה לווגאס

נשיא סוריה בשאר אסד מסכים להתפשר בעניין הנשק הכימי, נשיא איראן חסן רוחאני פונה למערב בטון פייסני וחיזבאללה מפנה מחסומים ומעביר אותם לידי צבא לבנון. מה פשר כל ה"מחוות" הללו? איש אינו חושב ברצינות שהעולם השיעי והמשטר העלווי החליטו לשנות מדיניות ממלחמה למשא ומתן או מתוקפנות לפייסנות, הרי אסד ממשיך לכתוש את ערי סוריה, המנהיג הרוחני העליון של איראן עלי חמינאי ממשיך לקדם את פרויקט הגרעין ולחיזבאללה אין כל כוונה להרפות משליטתו בלבנון. השינויים החיצוניים במזרח התיכון קשורים כולם לחור השחור שבולע אזרחים, לוחמים והמון כסף - המלחמה בסוריה.

תפסו את המחסומים במקום אנשי חיזבאללה. חיילי צבא לבנון(צילום: רויטרס)

(צילום: EPA)

בין המנהיג הרוחני לרוחאני

מבנה המשטר האיראני מוכר. הוא בנוי משתי שכבות - פנימית וחיצונית, נסתרת וגלויה.

הפנימית היא המחליטה בכל העניינים ואינה משתנה - המנהיג הרוחני חמינאי החליף את מחולל המהפכה אייתוללה רוחאללה חומייני. החלק החיצוני אינו אלא מראית עין של דמוקרטיה, עם היסטוריה של שבעה נשיאים נבחרים.

איראן מנסה להטעות את העולם בשיטה שבה הצליחו צבאות ערב לבלבל את ישראל לפני מלחמת יום הכיפורים: תוקפנות ונסיגה. בכל קדנציה נבחר מועמד בעל אופי שונה: הנשיא מוחמד חתאמי "המתון" (2005-1997), אחריו מחמוד אחמדינג'אד הקיצוני (2013-2005) ועתה רוחאני - שוב מנהיג מתון כביכול. המשותף לכל הנשיאים הוא ההקפדה על חיזוק הקשר עם רוסיה וקידום פרויקט הגרעין.

רוחאני היה סגנו של הנשיא חתאמי ואחראי על הקשרים הגרעיניים עם רוסיה. דו-פרצופיות זו אופיינית לא רק למשטר האייתוללות אלא לדת השיעית בכלל. עקרון הדת השיעי של "תקיה" (זהירות) מצווה על השיעים לנהוג כלפי חוץ באופן שירצה את מתנגדיהם על מנת להגן על עצמם. עיקרון זה נקבע כבר במאה השמינית על ידי גדול חכמי השיעה, האימאם ג'עפר א-סאדק. א-סאדק שאף להגן על השיעים מפני רדיפות המשטר הסוני. על כן, השיעים אינם חייבים לומר את מה שהם חושבים אם הדבר יזיק להם, ואי אמירת האמת לכופר אינה בגדר שקר, קל וחומר ל"שטן הגדול" ארצות הברית.

המאבק באסד יצר בועת טרור איסלאמית שבה מעורב אל-קאעידה. מורדים סורים(צילום: רויטרס)

מינוי רוחאני "המתון" אינו מקרי כלל, הוא משמש את המשטר למטרות פנימיות וחיצוניות. כלפי פנים, מטרתו לתת לאיראנים תקוות שווא לליברליזציה ולמנוע את המחאה העממית על המצב הכלכלי המידרדר. כלפי חוץ, מינויו נועד לרכך את הסנקציות הכלכליות החונקות את הכלכלה האיראנית עוד יותר. אין זה סביר כלל שיתקיים שינוי מהותי באידיאולוגיה של אותו המשטר אשר הזניח במשך שנים רבות כל כך את רמת החיים של תושביו לטובת פיתוח תעשיית נשק ופרויקט גרעין.

מפעל הגרעין האיראני דורש שנים ממושכות ותקציב ענק בשל אופיו המיוחד. הפרישׂה היקרה מאוד של הכורים הגרעיניים ברחבי איראן נועדה למנוע את הישנותה של ההפצצה הישראלית החד-פעמית נוסח עיראק ב-1981 וסוריה ב-2007. השקר בדבר "כורים למטרות שלום" ברור שכן איראן, יצרנית הנפט השנייה במזרח התיכון והחמישית בעולם, אינה נזקקת לאנרגיה גרעינית. מדוע נוצרה דחיפות רבה כל כך להקלת הסנקציות דווקא עכשיו? התשובה נעוצה במשבר הסורי שגובה מן המשטר האיראני מחיר יקר כמעט כמו בניית הכורים.

חיזבאללה יותר בסוריה ופחות בלבנון

המשבר הסורי לא רק מרוקן את קופתה של איראן אלא גם פוגע בתשתית של ארגון חיזבאללה, שגויס על ידי איראן להצלת משטר אסד. בעקבות הפיגועים בדאחיה, מעוז חיזבאללה בדרום ביירות, הגיעה הנהגת הארגון למסקנה כי מערכת האבטחה שלו נפגעה ושמוטב להעביר את השליטה על המחסומים לידי הצבא הלבנוני. בכך הדף הארגון את הביקורת של המחנה הסוני בדבר שליטת חיזבאללה על המדינה ופינה מאות לוחמים שעמדו בעמדות ביקורת במחסומים למערכה בסוריה.

עיראק עלולה ללכת בדרכה של סוריה. זירת פיגוע בכירכוכ(צילום: AFP)

העברת האחריות הביטחונית לצבא לבנון היא תופעה יוצאת דופן והיא לא עמדה על הפרק מאז עליית כוחו של חיזבאללה בשנות התשעים. חיילי צבא לבנון התפרשׂו באזורים השיעיים במחסומים שאליהם לא הייתה להם עד עתה גישה כלל, כגון בבעל בק ובדרום ביירות. ישנן הערכות לפיהן חיזבאללה העביר את הסמכות לצבא כדי לא להתעמת במחסומים עם סוחרי סמים שיעיים ולאבד מתמיכתו.

ארגונו של חסן נסראללה לוקח סיכון מחושב, המבוסס על האמון שרכש בצבא לבנון, בעקבות פשיטתו על אויביו בצידון - השייח הסוני הסלפי אחמד אל-אסיר ואנשיו. נראה כי הארגון מתכנן בסיום המשבר בסוריה לשוב ולהשתלט על המחסומים. אולם, המלחמה בסוריה דורשת מחיזבאללה להשקיע משאבים אנושיים וכלכליים אשר ילכו ויאזלו ככל שהמלחמה תתמשך. איראן לא תוכל תחת הסנקציות הנוכחיות להשקיע בגרעין, במלחמה בסוריה ובתחזוקתו של ארגון חיזבאללה לאורך זמן ותיאלץ לוותר על אחת ה"הוצאות".

מצרים ועיראק לא רוצות להיות סוריה

מאבק נוסף שקשור בעקיפין למשבר בסוריה הוא מלחמת החורמה שהכריז הצבא המצרי נגד "האחים המוסלמים" מחודש יולי. הצו המשפטי בדבר הוצאתם של "האחים המוסלמים" מחוץ לחוק נמצא עתה בדיון בבית המשפט. במקביל, עסוק הצבא בפשיטות ובמעצרים של אנשי הארגון ותקיפת בסיסי טרור איסלאמי בסיני.

האור הירוק שקיבל הצבא המצרי מן המערב לבצע טבח ב"אחים המוסלמים" ולחסל מאות פעילים איסלאמיים בצפון סיני קשור לחשש במערב מהתרחיש הסורי. המאבק במשטר אסד, שאמור היה להעלות את כוחם של ארגוני אופוזיציה ליברליים, יצר בסוריה בועת טרור איסלאמית שבה מעורבים אל-קאעידה, "האחים המוסלמים" וארגונים סלפיים. הצבא המצרי העוקב אחרי ההתפתחויות בסוריה מפעיל את מלוא העוצמה כדי למנוע בועה איסלאמית נוספת בסיני וחוליה נוספת בשרשרת הסניפים של אל-קאעידה אחרי עיראק וסוריה.

איראן תתקשה להכניס את חמאס ל"סל ההוצאות" שלה. הנייה(צילום: AP )

הארגונים האיסלאמיים בסוריה ובעיראק משתפים פעולה כבר יותר משנה. עיראק עלולה ללכת בדרכה של סוריה בעקבות רצף של פיגועים קשים שפוקדים אותה. ראש ממשלת עיראק נורי אל-מאליכי קרא השבוע לקהילה הבינלאומית לסייע למדינתו נגד הטרור האיסלאמי. לדבריו, המשטר בבגדד אינו יכול עוד להתמודד עם גל האלימות הגואה.

חמאס אחרונה בשרשרת התקציב

תנועת חמאס בעזה הביעה בשבוע שעבר זעזוע מאיומיו של שר החוץ המצרי נביל פהמי, לפיהם צבא מצרים יפעל ישירות נגד התנועה ברצועה. מנהיגי חמאס טוענים כי חשפו לאחרונה מסמכים שהופצו על ידי ארגון פתח שמקשרים את התנועה לטרור בסיני. מטרת הפצתם של המסמכים הייתה לסכסך בין חמאס לבין צבא מצרים.

אחרי נפילת משטרו של מוחמד מורסי במצרים בקיץ האחרון נותר חמאס ללא פטרון ונאלץ לחדש את מגעיו עם איראן לשם השלמת תקציבו. אולם איראן תתקשה להכניס את תחזוקת חמאס ל"סל ההוצאות" שלה בעת הזו. אם יגיע הסיוע הוא לא יהיה משמעותי, כי סוריה ולבנון קודמות לעזה במפת האינטרסים האיראנית.

יוצא איפה שאם תתפתה ארה"ב להרפות מן הסנקציות על איראן, היא תסייע לא רק להמשך פיתוח הגרעין האיראני, אלא גם להישרדותם של משטר אסד, של חיזבאללה ושל חמאס. 

ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010