תיבדק הריכוזיות בהצעות למכרזי המדינה
במסגרת פרק הרפורמה בשיטת המכרזים של חוק הריכוזיות עליו דנה ועדת הכספים נקבע כי ועדות המכרזים על מכירת נכסי המדינה לא יהיו חייבות לקבל את ההצעה על סמך מחיר בלבד אלא יבצעו בדיקות שיבטיחו כי בחירת הזכיין לא תורמת לריכוזיות ופוגעות בתחרותיות בענף שבו מתנהל המכרז
ועדת הכספים החלה היום (ג') לדון באישור פרק הרפורמה בשיטת המכרזים שבהצעת החוק לדילול הריכוזיות במשק. זהו הפרק השלישי והאחרון בחלק המהותי של החוק. שני הפרקים הקודמים - לצמצום מבנה הפירמידות והבעלות הצולבת של תאגידים פיננסיים המחזיקים בתאגידים ריאליים - אושרו בוועדה לפני 4 חודשים לקריאה שנייה ושלישית.
"התנהלות הממשלה בתקציב גובלת בפלילים"
מיליארדים מתחלפים בתקציב ללא דיון מעמיק
הממשלה מבקשת תוספת תקציב להתנחלויות
ההצעה הזוכה - לא רק על פי המחיר
בחוק החדש ייקבע כי ועדות המכרזים על מכירת נכסי המדינה לא יהיו חייבות לקבל את ההצעה רק על פי המחיר, אלא יידרש גם אישור מיוחד של רגולטור ענפי שבחירת הזכיין לא תורמת לריכוזיות ולא מונעת את התחרות בענף שבו מתנהל המכרז. הצעת החוק גובשה על פי המלצות ועדה, אבל ועדת הכספים הכניסה בה תיקונים משמעותיים.בהצעת החוק נקבעו 20 נושאים שעליהם בלבד יחול התנאי הזה במכרזי המדינה על הפרטת תשתיות כגון בענפי משק החשמל והמים, התקשורת (טלפון, רדיו וטלוויזיה), קידוחי נפט וגז, פיתוח משאבי טבע (ים המלח) ומחצבים, תחבורה ציבורית, סלילת כבישים ומסילות ברזל, נמלי אוויר וים, וסליקת החיסכון הפנסיוני.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הבהיר כי מבחן העדפת ההצעה של המחיר הנמוך ביותר, הקיים בפועל בשיטת המכרזים הקיימת, הוא אחד הגורמים העיקריים התורמים לריכוזיות יתר ענפית. זאת בגלל ממדי המדינה המאפשרים לחברות גדולות להשתלט על ענף, לדחוק מהשוק מתחרים קטנים, ואחר כך להכתיב מחירים.
לדעתו, מצב זה הוא מתכון להתפתחות של ריכוזיות רב-ענפית. עם זאת הוא הזהיר מסחבת שעלולה להתפתח ממאבקים משפטיים סביב משקל גורמי הריכוזיות והתחרות בקביעת הזכיין, ויצירת "פקקים" של מכרזים תקועים שיעכבו את פיתוח המשק. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט ציין את חשיבות החוק בתהליך הפרטת נכסי הממשלה.
"החוק נועד למנוע השתלטות פרטית על נכסי המדינה בענף מסוים שיגביל את כוח המיקוח של גופים גדולים להשפיע על החלטות הממשלה. הוא ימנע מצבים שמחיר זול עלול לגרום לענף נזק יקר בטווח ארוך שיעלה על התועלת בטווח הקצר. זאת בנוסף ליצירה השלילית של ריכוזיות כלל משקית", אמר ליכט.
הוא ציין כי הרגולטור המועמד לפסוק סופית במודל הזה הוא הממונה על ההגבלים העסקיים שכבר מחזיק בסמכויות. הממונה גם אמור לקבוע מראש הנחיות לגבי השפעת מכרזי ההפרטה על כלל המשק, שנועדו לצמצם את מעורבותו במכרז זה או אחר. ליבט הדגיש כי לממונה לא תינתן זכות וטו, בהנחה שלא ניתן להתעלם מחוות דעתו.
ליכט, שניסח את פרק המכרזים, הפיג את החשש מסחבת ו"פקקים" בציון המגבלה שקובעת לוח זמנים להשלמת המכרז כולל פסיקת הממונה. לדבריו, הקושי להגדיר בחוק את מושג הריכוזיות, נעקף בקריטריונים להגדרת גוף ריכוזי שראוי לחסימה, כגון זה החולש לפחות על 20% בענף מסוים ושואף להתרחב לענף נוסף.
ליכט ציין שהחוק החדש מציע להפקיד את התנהלות התהליך בידי "ממונה על הריכוזיות" מטעם האוצר באישור הממשלה. היו"ר סלומינסקי הגיב כי הוועדה היא שתחליט אם לאשר את החסות הזאת או להסתפק בתפקוד הממונה על ההגבלים. הח"כים יצחק כהן (ש"ס) ואראל מרגלית (עבודה) התריעו שהכפילות המוצעת היא מעמסה ביורוקרטית.
הממונה, דוד גילה, לא קבע עמדה. עם זאת הוא ציין את היתרון שבכוחו גם לקדם צעדים לעידוד התחרות הענפית, כמו במכרזים האחרונים בתחום הסלולרי שבהם תמך במתן הקלות לשחקנים חדשים כדי שיוכלו להתחרות בחברות הגדולות.
ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד-ביתנו) הדגים בפתח הדיון, מניסיונו כשר התקשורת לשעבר, את האפשרות של סתירה בין ריכוזיות לתחרות: ועד עובדי חברת החשמל ביקש את תמיכתו בניצול תשתית הולכת החשמל להשתלבות בשוק התקשורת בהולכת נתונים, אבל התקומם נגד כניסת יצרני חשמל פרטיים לשוק בטענה שהיא "שוברת את מטה לחמם".
סיכום הדיון ואישור הפרק ואולי החוק כולו, נדחו לשבוע הבא.
לפנייה לכתב/ת 
ניסן סלומיאנסקי, יו"ר ועדת הכספים
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
