המרוץ אחר התואר: השנה האקדמית מתחילה
308,335 סטודנטים פותחים הבוקר את השנה באוניברסיטאות ובמכללות ויצטרכו לשלב בין שיעורים, מבחנים, עבודה וחששות מקשיי תעסוקה. למה גוברת ההעדפה למכללות ואיך משפיע מצב ההייטק על החוגים המבוקשים?
הבוקר זה מתחיל: 308,335 סטודנטים וסטודנטיות פותחים את שנת הלימודים האקדמית במוסדות השונים ברחבי הארץ - נתון המהווה עלייה של 1.7 אחוז ביחס לשנה שעברה. 236,770 מהם ילמדו לתואר ראשון, 59,700 לתואר שני ו-10,650 ילמדו לתואר שלישי. יתר הסטודנטים הם ללימודי תעודה. ynet העביר הבוקר שידור ישיר מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת חיפה.
חוזרים לקמפוס - כתבות נוספות ב-ynet:
- מדעי הרוח: כמה שווים יצירתיות וביקורתיות?
- אין מחקר ואין שכר: פרס נובל בבריחת מוחות
- שנה חדשה: פחות מדעים, יותר מנהל עסקים
- סטודנט רעב ומרושש? כאן תאכל בזול
- מאבק המכללות הטכנולוגיות: "המדינה במינוס"
- יוקר מחייה: 55% מהסטודנטים נעזרים בהורים
זאת צפויה להיות שנת מבחן נוספת למערכת האקדמית בישראל: מעמדם של הלימודים במדעי הרוח עדיין לא יציב, בשוק התעשייה בישראל מתלוננים על מחסור בהנדסאים, וזכייתם בשבוע שעבר של שני ישראלים לשעבר בפרס נובל
החזירה לדיון את סוגיית התקצוב החסר של המחקר בישראל. במקביל גדל והולך מספר הלומדים במכללות והנתח שלהם בין כלל הסטודנטים, וגוברים הקולות המתלוננים על כך שלמעט המוסד באריאל - שסביב מעמדו עדיין ניטש מאבק פוליטי - כבר עשרות שנים לא נפתחות אוניברסיטאות חדשות בישראל.
באוניברסיטאות חלה ירידה של 1.7 אחוז במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בהשוואה לאשתקד. לעומת זאת, במכללות נרשמת עלייה של כמעט שלושה אחוזים במספר הלומדים לתואר ראשון.
אבל גם בגזרת המכללות לא הכול ורוד. "אחת הבעיות המדאיגות היא שכיום היחס בין סטודנטים למרצה הוא 26 ל-1, ואילו לפני 40 שנה המספר היה 12 ל-1", אומר פרופ' יונה חן, נשיא המכללה האקדמית תל-חי ויו"ר ועדת ראשי המכללות הציבוריות. "המשמעות היא פגיעה ברמת הלימודים שהמכללות הציבוריות נאבקות בה בכל כוחן".
את העלייה בביקוש למכללות מסביר פרופ' זאב נוימן, נשיא המסלול האקדמי המכללה למנהל, בכך שהמכללות מתמקדות במקצועות פרקטיים יותר. "אצלנו לא תמצאי מדעים או פיזיקה אלא מקצועות שיאפשרו לסטודנט לרכוש מקצוע בתום הלימודים", הוא אומר. "בנוסף, צריך לזכור שאמנם מספר המכללות גדל משנה לשנה, אך מספר האוניברסיטאות לא השתנה".
פרופ' נוימן מודע לכך שבמציאות הישראלית הנוכחית, תואר ראשון לא מהווה הבטחה להשתלבות בשוק העבודה – קל וחומר לגבי פרנסה מספקת – ועל כן הוחלט על שינוי מהותי בתוכנית הלימודים. "זה ייקרא 'תואר פלוס'", הוא מסביר. "למעשה, בכל תחום אנו נספק לסטודנט כלי שיאפשר לו להתמודד אחר כך בעולם התעסוקה. למשל, סטודנטים יוכלו לעשות סטאז' אצל כל מיני מעסיקים כבר במהלך הלימודים".
שר החינוך שי פירון, שהוא יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, אמר לקראת תחילת שנת הלימודים כי ב-2013/14 תוקצה תוספת של כ-40 מיליון שקל למערכת ההשכלה הגבוהה, ובמהלך השנים הקרובות יוקצו 50 מיליון נוספים: "השכלה גבוהה יציבה וחזקה היא חלק מאבני היסוד של המשק והחברה הישראלית, וחלק בלתי נפרד מחוסנה של מדינה דמוקרטית. על מערכת זו להיות שוויונית ונגישה לכל אחד ואחת, ובעיקר לבעלי מוגבלויות. אני רואה את מערכת ההשכלה הגבוהה כיעד אסטרטגי לאומי שיש לחזקו ולקדמו".
נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסי קלפטר, בירך את הסטודנטים ואמר כי "כל התחלה היא נהדרת. כמו בכל שנה, אנו מנסים לשמור על אותה רמת סטודנטים - גם מספרית וגם אקדמית".
פאדיר אטרה מטירה, שיחל את התואר הראשון בהיסטוריה ולימודי המזרח תיכון, הודה כי "יש קצת פחד", והוסיף כי בחר ללמוד בתחום זה מכיוון שהוא אוהב היסטוריה. "אני אוהב לדעת מה קרה, לשמוע סיפורים מהעבר, זה מעניין אותי מאוד. כל החברים שלי תהו, שאלו מה אעשה עם זה, שאין בזה כסף, אני חושב שכל אחד צריך ללמוד מה שהוא אוהב, לא צריך לחפש את הכסף, הוא יבוא בסוף".
בשביל ללמוד צריך לעבוד
אורי דין-אל (23) מתחיל מחר את לימודי המכינה לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת חיפה. "יש התרגשות מאוד גדולה כי בעצם לא למדתי מאז התיכון, כבר יותר מחמש שנים", הוא מודה. "אני לא באמת יודע למה לצפות. שמעתי שהלימודים לא ממש קשים כמו שמקובל לחשוב, שצריך לקחת את הדברים בקלות ושהחיים הסטודנטיאליים הם בסך הכול אחת התקופות היפות בחיים".
לפעמים עד 14:00 ולפעמים עד 16:00. ההורים שלי יעזרו לי עם הלימודים ושכר הדירה, אבל צריך כסף גם לדברים שוטפים, אין ברירה".
חגי קאירי (24) יחל את לימודי התואר הראשון בתעשייה, הנדסה וניהול במכללת שנקר. ביום שני הקרוב הוא ייכנס עם זוגתו לדירתם החדשה ברמת אביב. על אף השנה האינטנסיבית שמצפה לו, הוא מתכוון לעבוד יומיים-שלושה שבוע. "ההורים עוזרים לי בשכר הלימוד ואני מאוד מקווה שבשנה הבאה אקבל מלגה, מה שהשנה לא הצלחתי. אבל בשביל להחזיק דירה וליהנות מדי פעם, ולא רק ללמוד כל היום, אני חייב לעבוד".
יונתן חפץ, יחל את השנה האחרונה של התואר הראשון בהיסטוריה באוניברסיטה העברית, והשמחה - הוא אומר - רבה. ההכנות שלו לשנת הלימודים הזאת שונות משלוש השנים הקודמות: "אחי מתחיל מחר את השנה הראשונה של התואר הראשון שלו וזה מדהים לראות את ההבדלים בינינו. הוא בלחץ וחייב לעשות כל כך הרבה דברים, ואצלי הכול רגוע. אצלי זה כבר לחצים אחרים, של מה יהיה אחרי התואר".
ובאמת, ומה יהיה?
"אני לא פוסל את האפשרות לעשות את התואר השני בחו"ל. המדינה בשום שלב לא גורמת לכך שיהיה לך קל להישאר פה. החברים שלי ואני מדברים על זה המון. עשינו צבא, התנדבנו במסגרות שונות, נתנו ממיטב שנותינו למדינה, ובסופו של דבר אני לא ישן בלילה כי אני לא יכול לשלם חשבונות".
מה נתן לך התואר?
"המון. למדתי איך להסתכל על דברים בחברה שלנו, רכשתי יכולות ניתוח והשוואה וכמובן כלים אקדמיים. מקצועות מדעי הרוח הם חשובים. היה לי פשוט כיף, מבחינת המרצים, המערכת, החברים, חומר הלימוד".
אורן קליין, מדריך צלילה בן 30 מנהריה, יתחיל מחר את לימודיו בדרך להיות הנדסאי חשמל, שנה ראשונה בבית הספר להנדסאים של הטכניון. אמש הוא חגג את תחילת השנה ב"על האש" עם חברים. "בפעם האחרונה בשנים הקרובות", הוא צוחק. "חיכיתי הרבה שנים עם הלימודים מכמה סיבות. הייתה לי פציעה מתקופת הצבא שההחלמה ממנה ארכה זמן. אז בינתיים השלמתי בגרויות ועבדתי כדי לחסוך למימון הלימודים.
"היעד שלי הוא הנדסה, אבל להגיע לשם זה כמעט בלתי אפשרי, אז אני מנסה להיכנס בדלת האחורית. לטכניון יש תוכנית שמקדמת להנדסה מי שמצטיין בלימודי הנדסאות. בחרתי בטכניון כי זה באמת מוסד אקדמי רציני ובעל שם, וזה משמעותי כי אני גם רוצה לעבוד בתחום".
מה, אתם לא רוצים הייטק?
לא רק המעמד של מקצועות מדעי הרוח סובל מחוסר יציבות. מנתונים שפרסמה השבוע המועצה להשכלה גבוהה עולה כי במהלך 15 השנים האחרונות נרשמות תנודות משמעותיות – עולות ויורדות – במספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במדעי
המחשב, הנדסה, מתמטיקה ומדעי הטבע. ההסבר לכך נוגע בעיקר לשינויים בענפי ההייטק.
"צריך לשכנע את הצעירים ללכת יותר לכיוון המדעים, אבל הדור משתנה וזה יותר מסובך ממה שהיה פעם", אומר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון, פרופ' משה סידי. "אנחנו עושים אינספור פעילויות כמו מכינות ופעילויות בבתי ספר תיכוניים כדי לשכנע את האנשים ללמוד את המקצועות האלה, ועדיין אנחנו עדים לירידה. אנחנו מקווים שבשלב מסוים זה ישתנה".
עם זאת, לדבריו, הטכניון לא מרגיש ירידה במספר הסטודנטים: "בסך הכול ילמדו בטכניון בשנה הקרובה קצת יותר מ-13 אלף סטודנטים. אנחנו מודעים לכך שפחות ופחות סטודנטים בוחרים ללמוד את המקצועות המדעיים, ולכן השנה פתחנו קורס הכנה בכימיה, ומהקיץ הבא נפתח קורס הכנה במתמטיקה ובפיזיקה, על מנת שסטודנטים שיתחילו את הלימודים יהיו יותר מוכנים".
להתרחק קצת מהבית
אוריאן אוזן מחיפה מתחילה את שנת הלימודים השנייה בפקולטה למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ולומדת במקביל גם שירותי אנוש. "מדעי המדינה זה החלק היותר מעניין, ושירותי אנוש זה יותר פרקטי", היא מסבירה. "הופתעתי לטובה מהאוניברסיטה ומהלימודים בשנה הקודמת. הדבר היחיד שמפריע לי זה התחבורה הציבורית. אני גרה בשכונת קריית אליעזר ולוקח לי שעה להגיע, בערך כמו שהיה לוקח לי להגיע לאוניברסיטת תל אביב".
בזמן הפנוי היא עובדת בחברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים: "ההורים עוזרים, אבל תמיד צריך יותר, אז אני עובדת. יש תקופות לחוצות יותר,
למשל לפני יום הסטודנט, ויש תקופות של פחות עומס. אבל זו עבודה שאני נמצאת בה כמעט כל זמן פנוי".
ירדן אביר (24), מקיבוץ שער הגולן, יתחיל שנה א' במחלקה ללימודי הנדסת תעשיות מים במכללת כינרת. "בחרתי במסלול ייחודי שלא קיים במוסדות לימוד אחרים. הוא נראה לי מאוד מעניין", הוא אומר. "מחכות לי ארבע שנים קשות, אבל לפחות הרווחתי את הלוקיישן הכי יפה בארץ: לימודים על שפת הכינרת".
במכללת תל-חי יתחיל נועם שמה (24) מגבעתיים את לימודיו במדעי התזונה. בעבר הוא סבל מעודף משקל (הגיע ל-107 ק"ג), ואחרי שהוריד כמעט 30 קילו באמצעות תוכנית הרזיה שבנה בעצמו, הוא ביקש להרחיב את ידיעותיו בעזרת האקדמיה. "כל חיי עניין אותי הרכב החומרים שאני אוכל", הוא מספר. "רציתי לדעת מה אני מכניס לגוף".
למה התרחקת מהבית?
"אולי כדי לקבל פרספקטיבה, אולי כדי להתגעגע לבית לפעמים. גם תרבות הקולג'ים באמריקה הקסימה אותי. כשהייתי בארצות הברית הגניב אותי לראות צעירים עוזבים את הבית שלהם ועוברים לקולג' רחוק. הם הופכים לעצמאיים".
לפנייה לכתב/ת 
