"בלו נטלי": מעלה שאלות על כסף קל וזנות
גם בעונתה השנייה ממשיכה "בלו נטלי" לתאר את תעשיית סחר הנשים, ולהטיח מציאות קשה בפרצוף. הלוקיישנים מופתיים, הדיאלוג אמין והשחקנים טובים. לא תמצאו כאן תשובות פשוטות, רק טלוויזיה מצוינת והמון שאלות
הנה גילוי קטן מחדר העבודה: זמן רב לפני שהמוצר עולה לשידור, הוא מגיע למבקרים על גבי דיסק מושקע, ארוז בעטיפה איכותית ומנוילן יפה. כמעט סטרילי. גם תנאי הצפייה הם כאלה: במקום לחכות לשעת שידור מתיישב המבקר – טוב, המבקרת – מול המסך כשנוח לה, ויכולה לעשות מרתון נקי מאילוצים, פרסומות, המתנה של שבוע בין פרק לפרק, בני בית שרוצים לצפות במשהו אחר דווקא עכשיו, טלפונים והחיים עצמם.
ביקורות טלוויזיה נוספות:
"הסקס של מאסטרס": שיעור חינוך מיני
"ריי דונובן": מסקרנת אבל מעצבנת
התוצאה היא חוויית צפייה שונה בתכלית מזו שיש לכם בבית, ואני לא אוהבת את החוויה הזאת מפני שאופיה נוטה להשפיע על הביקורת. טלוויזיה לא מתרחשת בעולם עטוף בניילון. היא יצירה של קונטקסט: שעת השיבוץ ומועד השידור ומה שקרה לפני ואחרי, אורך הפרסומות ומידת הג'ננה שהן גורמות ומידת ההלימה בין התוכן המשודר לבין העולם האמיתי, כולם יתנקזו אל ההערכה של היצירה שצפיתם בה. לכן בדרך כלל הדיסקים נשארים בניילונים ואני מתיישבת מול פרק הבכורה – אלא שזו העונה השנייה של "בלו נטלי", ולא התאפקתי.
הראשונה שודרה ב–2010 ואיפשרה לכם, אם רציתם, לברר מה עומד מאחורי התואר המפוקפק" ישראל - שיאנית בסחר נשים בעולם המערבי", כי היא עוסקת בשני גיסים אשדודיים שמנהלים יחד יאכטה של מסיבות והפלגות כיף קצרות, שנקלעים לסיטואציה שבה הם מבריחים לישראל נשים שגויסו באוקראינה לעבוד בתעשיית המין המשגשגת באין מפריע. בשלוש השנים שחלפו – נצח במונחים טלוויזיוניים – ישראל אמנם כבר לא שיאנית, אבל היחס לפועלות המין, למבריחים, לסוחרים ולקליינטים נמשך כסדרו: אף אחד לא באמת מתעניין בגורלן של נשים זרות שהגיעו הנה מחוסר ברירה, אף אחד לא באמת רוצה לחסל את התעשייה הזאת על המיליארדים השחורים שהיא מניבה לסרסורים וסוחרים, אבל כולם רוצים להעמיד פנים שהיא לא קיימת. "בלו נטלי", באקט מרוכז של מחאה, מטיחה אותה בפרצוף.
כך שבתחילת העונה השנייה, שעלתה לשידור אמש (א') ב-yes, תצפו בקבוצת נשים כזאת פוסעות במדבר פוטוגני ביותר בין מצרים לבין ישראל, והופכות לסחורה – "המשלוח", קוראים להן. ולא רק הסוחרים והמתווכים והסרסורים והמצרים והבדואים מעורבים בעסקה, אלא גם בחורינו המצוינים והנורמטיביים מהצבא, סגן ראש העיר המשתמש בשירותיהן, השוטר המושחת שרוצה קידום, הסרסור המושחת שרוצה להיות אבא למופת לבת הקטנה שלו, שנולדה מאונס (והוא היה האנס), וכן, גם מי שהיו, עד ל"משלוח" הראשון, שני אשדודים מהוגנים לגמרי ובורגנים לגמרי, צביקה הדר במשחק מפתיע ומופתי של דמות טראגית ויפתח קליין במשחק טוב לא פחות, אבל צפוי יותר – נדבקים בסחי ובמאוס והופכים בעצמם לנבלות.
גם ב–2013 התסריט לא עושה הנחות לאף אחד, וודאי לא למי שרוצה לנקות את הרחובות מ"כושים וזונות", ולא מבין שגם אלה קורבנות. האופן המדויק והענייני שבו משרטטים היוצרים – אבנר ברנהיימר וגיא סידס – את העולם המורכב של התעשייה הזו, מפתיע בדיוק שלו גם בעונה השנייה, אם כי – ייתכן שבגלל הצפייה המרוכזת, שישה פרקים ברצף בלילה לבן – נדמה היה לי לעתים שהקצב איטי מכפי שהיה בעונה הראשונה. עדיין, לא חסרות תפניות דרמטיות בעלילה שבודקת גם את יחסי הכוח בין הנבלות לבין עצמם, כי על כל סרסור חמדן יושב מתווך זועם שהרס את החיים ליאשה שרוצה לנקום או רק להחזיר לעצמה את כבודה, איכשהו, ועל כל שוטר מושחת יש גם הנרי דוד בתפקיד שקצת גדול על מידותיו, אבל מפצה על כבודה האבוד של משטרת ישראל המדומיינת בסדרה, שנראית אמיתית כל כך.
רף האלימות הגראפית עלה בעונה השנייה, אבל זה מוצדק מתוך ההיגיון הפנימי של העלילה והתסריט. יחד עמו עולה גם השאלה המטרידה, ששוב עלולה להדיר קצת שינה מעיני אנשים מודאגים, האם כולנו – נורמטיביים שכמותנו בסלון ביתנו – היינו נכנעים בקלות כזאת לפיתוי של הכסף הקל לו היינו באמת זקוקים לו, והיינו משתפים פעולה באורח אגבי וחד פעמי בשיט-זונות שכזה לישראל, מבלי לדעת איך נסתבך, או שנסתבך. עצם היכולת של היוצרים להביא אל המסך דרמה מעולה ומותחת שמותירה את הצופים עם שאלות כאלה, היא הישג עצום.
וכמו בעונה הראשונה, גם כאן ברור שהכל מושקע לעילא. הלוקיישנים מופתיים וריאליסטיים לגמרי, הדיאלוג, שחלקו מתנהל ברוסית, נשמע אמין וקולח, ורוב השחקנים עושים עבודה מצוינת. כולם עד אחד צריכים לתפקד בעולם של מאיימים ומאוימים, מעוולים וקורבנות, סוחטים ונסחטים, אוהבים ושבורי לב – כולל סתיו סטרשקו בהופעה מרשימה ביותר ונוגעת ללב, יחסית לחוסר ניסיונו הטלוויזיוני. לא אפרט מאימת הספוילר.
אז הייתם מביאים לישראל משלוח של נשים שעבדו בזנות תמורת כסף קל? לא? כן? צפו ב"בלו נטלי". אין בסדרה תשובות קלות. יש בה רק טלוויזיה מצוינת והמון שאלות.
