קטין ערער: לא רוצה ללמוד בישיבה תיכונית
ביהמ"ש לענייני משפחה הורה להשאיר קטין ללמוד בישיבה תיכונית, בניגוד לרצונו. לאחר שערער למחוזי בסיוע המועצה לשלום הילד - יוכל ללמוד בתיכון מקצועי-חילוני
בני זוג דתיים שנקלעו לסכסוך גירושין, פנו לביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה וביקשו שיכריע בשאלת החינוך של בנם: האב התעקש לשלוח את הילד למסגרת חינוך דתית, האם רצתה שייתחנך בתיכון חילוני-מקצועי. זאת, לאור רצון הילד ללמוד שם ומתוך מחשבה שהלימודים יסייעו לעתידו המקצועי.
האב טען כי לימודים במסגרת שאינה דתית, עשויה להרחיק את בנו מהדת. האם השיבה כי רמת הלימודים בישיבה התיכונית נמוכה למדי, וכי אין בלימודים בחלופה שהציעה כדי לפגוע באורח החיים הדתי של בנה.
ביהמ"ש פסק כי רצון הילד ללמוד במסגרת חילונית אינו אותנטי, ולכן חייב אותו להמשיך וללמוד בישיבה תיכונית. הקטין פנה בתגובה למועצה לשלום הילד, על מנת שתסייע לו לערער על ההחלטה.
בערעור טען באמצעות עו"ד של לשכת הסיוע המשפטי, כי בית המשפט לענייני משפחה לא שמע את טענותיו ורצונותיו ולכן קביעתו שגויה. במקום ניתן משקל מכריע לחשש האב שיעזוב את אורח החיים הדתי, אך ביהמ"ש לא לקח בחשבון את ההשפעה שתהיה ללימודים בישיבה בניגוד לרצונו, על הקשר שלו עם אביו.
האב הגיב כי הרצון ללמוד במסגרת שאינה דתית, נובע מרצון האם ולא הילד. הוא הוסיף כי הישיבה התיכונית מספקת את צרכי התלמידים בכיתות קטנות, במקצועיות ובמסגרת עוטפת.
חשוב לבדוק את רצון הילד
השופטים שושנה שטמר, ריבי למלשטריך-לטר וד"ר עדי זרנקין, זימנו את הנער ללשכתם על מנת להתרשם מהו רצונו האמיתי.
השופטת למלשטריך-לטר, ציינה שהחוק קובע כי כאשר ביהמ"ש דן בתביעה הנוגעת לילד, יש לתת לו הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו ולתת להם משקל ראוי בהתאם לגילו ולמידת בגרותו. היא התייחסה לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, שקובעת כי יש לתת לילד להביע את דעתו בחופשיות ולכבד את זכותו לחופש מחשבה, מצפון ודת. בהתאם קבעה כי הימנעות ביהמ"ש לענייני משפחה מלשמוע את הילד, על אף היותו נער בוגר יחסית, הייתה שגויה.
לדברי השופטת למלשטריך-לטר, בשיחה שקיימה עם הנער התרשמה כי הוא נחוש ונלהב ללמוד בביה"ס המקצועי, ושוכנעה שזהו רצון כן ואמיתי ולא רצון אמו. הנער הדגיש כי אינו מתכוון לעזוב את אורח החיים הדתי, ואף הפנה את תשומת הלב לכך שבית הספר ערוך לקליטת תלמידים דתיים - בין היתר באמצעות בית כנסת המצוי במקום.
השופטת הדגישה כי העובדה שהנער לא יישאר במסגרת תורנית, אינה מלמדת בהכרח שיעזוב את אורח החיים הדתי. לבסוף, הרכב השופטים קבע פה אחד כי יש לקבל את הערעור ולאפשר לנער להיקלט מיד בביה"ס המקצועי. עוד נפסק כי האב יישא בהוצאות של 4,000 שקל, שישלמו ישירות ללשכת הסיוע המשפטי.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד מירית ארביב-ליאני
עוסקת בתחום המשפחה
לפנייה לכתב/ת 
