שתף קטע נבחר

 

מקס נורדאו יכול סוף סוף לנוח על משכבו

עד לא מזמן אי אפשר היה לזהות את קברו של שנקין. באחוזת הקבר של נורדאו לנו מחוסרי בית - וצבעה המקורי של מצבת ביאליק אבד. במסגרת שימור בית העלמין טרומפלדור, שוקמו עד כה כאלפיים מצבות, ועוד היד נטויה. "אין סיבה שבית העלמין הזה יהיה שונה מזה של פראג, שזוכה למיליוני תיירים בשנה"

כבר 20 שנה מנסה ורד מוסנזון לאתר את הקבר של סבתא שלה, דבורה, בבית הקברות "טרומפלדור" בתל אביב. נדמה כי עכשיו סיכוייה טובים מאי-פעם. "במסגרת עבודתי, הציעו לי למתג את בית הקברות הישן של תל אביב", מספרת מוסנזון. "חייכתי ואמרתי שאשמח מאוד למצוא גם את סבתא".

 

 << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >> 

 

 

מוסנזון היא בתו של הסופר והעורך משה מוסנזון, אחייניתו של יגאל מוסינזון, ואחותה הצעירה של דבורה עומר. סבתה, דבורה, הייתה מיודדת עם מנהיגי העלייה השנייה, בהם א.ד. גורדון ויוסף חיים ברנר. היא נפטרה ממלריה ב-1913, והייתה מראשוני הנקברים בבית העלמין בתל אביב.

 

במהלך השנים, נעלמה מצבתה של מוסנזון, וחיפושיה של ורד עלו בתוהו. "כשהייתי בת 29 עברתי לגור ברחוב פינסקר, והייתי עוברת כל יום ליד בית הקברות", היא מספרת. "חיפשתי את הקבר שלה, אבל כל הקברים מתחילת המאה היו מחוקים או שבורים. עברתי קבר-קבר אבל לא מצאתי אותה. ידעתי שהיא שם, אבל לא הייתה לי הוכחה לכך".

 

מצאה את הקבר האבוד ()
מצאה את הקבר האבוד

 

הקבר הנעלם של דבורה מוסנזון אינו חריג. רותם זאבי, יועצת שימור לבתי עלמין היסטוריים, מספרת כי מרבית המצבות בבית העלמין טרומפלדור נשברו או נקברו תחת החול לאורך השנים. "באותן שנים רוב הבנייה נעשתה בבטון בארץ, ערבבו יציקות עם חול. טכניקת הבנייה יחד עם הזמן החולף, הים, והרוח - גרמו לבלייה מואצת של האתר", מסבירה זאבי.

 

כחלק מהשיפוצים שעורכת בחודשים האחרונים חברה קדישא בשיתוף עיריית תל אביב, היא משחזרת מצבות רבות שנשחקו או נשברו, ומעניקה מחדש שם לשוכבים תחתיהן.

 

מוזיאון פתוח

בית הקברות טרומפלדור נוסד ב-1903 וקבורים בו גדולי הסופרים והמשוררים העבריים, ראשי הציונות, אנשי תרבות ומייסדי העיר, בהם משה שרת, מקס נורדאו, אחד העם, חיים ארלוזורוב, חיים נחמן ביאליק, מאיר דיזנגוף, מנחם שינקין, דב הוז, חיים לבנון, מרדכי נמיר, שאול טשרניחובסקי, נחום גוטמן ורבים אחרים. בשנים האחרונות נטמנו בו גם סמי עופר והזמרת שושנה דמארי.

 

"בית הקברות חשוב מבחינה היסטורית כי הוא קדם לעיר תל אביב", אומרת זאבי. "הוא היה הסנונית הראשונה לפני קום העיר,

וכשבאים לכאן מרגישים את ההיסטוריה בצורה מוחשית. זה סוג של מוזיאון פתוח".

 

לדברי זאבי, עד כה הושקעו בפרוייקט השיפוץ כ- 8 מיליון שקלים, כשהתקציב הכולל עומד על כ-15 מיליון. בראשית הפרוייקט שופצו למעלה מ-2000 מצבות, בהן 90 של דמויות היסטוריות חשובות. בתקופה הקרובה ישוקמו 2,000 מצבות נוספות. בהמשך יחלו עבודות שימור גם בבתי העלמין נחלת יצחק ובבית הקברות יפו-עג'מי.

 

אחת הדוגמאות הבולטות להצלחת הפרוייקט היא איתור מצבתו של מנחם שנקין, ממייסדי תל אביב. לדברי זאבי, לפני עבודות השיפוץ מרבית המבקרים בבית הקברות חלפו על פני המצבה מבלי לזהותה. הזיהוי הסופי הושלם הודות לתצלומים היסטורים. "המצבה הפכה לגוש אבן, שהמילים על פניו היטשטשו. בגלל הלחות הרבה והשנים שחלפו אי אפשר היה לראות את הציור על גבי המצבה", היא אומרת.

 

זה היה גם מנת חלקה של מצבתו של מקס נורדאו, ממייסדי התנועה הציונית. זאבי מספרת כי המצבה עוצבה כאחוזת קבר שניתן להכנס אליה דרך דלת, ועל כן לאורך שנים מחוסרי בית התגוררו במקום. כמו כן הגג עמד בפני סכנת קריסה. "מצאנו בתוך הקבר בדלי סגריות ובקבוקי בירה מנופצים. אחרי השיפוץ נעלנו את הדלת וכיום אפשר לראות את המצבה עצמה רק בתיאום מראש".

 

אחת הדוגמאות הבולטות להצלחת הפרוייקט היא איתור מצבתו של מנחם שנקין, ממייסדי תל אביב. בתמונה: הקבר לפני השיפוץ ()
אחת הדוגמאות הבולטות להצלחת הפרוייקט היא איתור מצבתו של מנחם שנקין, ממייסדי תל אביב. בתמונה: הקבר לפני השיפוץ

 

גם מצבתו של המשורר הלאומי זכתה לחידוש. לדברי זאבי, טרם השיפוץ הייתה המצבה סדוקה והיו עליה שכבות רבות של צבע שפגם בצבעה המקורי. "בכל שנה עמותת בית ביאליק צבעה את קברו של ביאליק לקראת האזכרה. הצביעה נעשתה מכוונה טובה, אך היא יצרה נזק רב למצבה. כשבאנו לשפץ, פחדנו שהמצבה תקרוס ולכן ניקינו את כל הצבע הישן, והחזרנו למצבה את הגוון המקורי שלה".

 

המצבה היא חלק מרכוש הנפטר

אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא תל אביב- יפו, אומר כי במהלך השיקום, הקפידו אנשיו על חוקי ההלכה היהודית הנוגעים לכבוד המת. לדבריו, נעשתה עבודה יסודית כדי לקשר בין הנפטרים ומצבותיהם, ולשם כך נעשה שימוש גם בתצלומים ישנים ותיעודים היסטורים.

 

איש לא זיהה את הקבר. קברו של שנקין לאחר השיפוץ ()
איש לא זיהה את הקבר. קברו של שנקין לאחר השיפוץ

 

בנוסף, נבנו מסביב לקברים שבילים, כדי למנוע מהמבקרים לדרוך על מצבות שהתפוררו ונקברו תחת החול.

כמו כן, שרידי מצבות ששופצו נקברו תחת המצבה המחודשת ולא נזרקו. "על פי המסורת היהודית, המצבה היא חלק מרכושו של הנפטר", מסביר מנלה. "לכן לא יעלה על הדעת שנקח משהו שייך לנפטר ונזרוק אותו".

 

"אין שום סיבה שבית העלמין הזה יהיה שונה מבית עלמין בפראג שמספר את סיפורה של תקופה וזוכה לביקור של מילוני תיירים בשנה", אומר מנלה. "גם בית העלמין הזה מבוקר ומתוייר מאוד. כל מצבה פה היא היסטוריה של העם היהודי, ובעזרת ה', נהפוך את המקום הזה לפנתיאון לאומי".

 

"בסופו של דבר אנחנו רואים בבית העלמין הזה שעם ישראל הוא עם אחד", אומר מנלה. "רב המאחד על המפריד וכולם כאן נחים בשלום ובאחווה על משכבם. הלוואי והיינו זוכים לזה גם בחיים האמיתיים שלנו כאן היום".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קברו של אייזיק מאחר לפני השיפוץ
מומלצים