פוטרה במהלך ההיריון - ותקבל 66 אלף שקל
מנהלת סניף ברשת החנויות "חגית טסה" פוטרה, לאחר שלא הסכימה לעבוד יותר ממה שסוכם עמה ולמרות שהייתה בהיריון. בית הדין לעבודה ביקר בחריפות את העדויות המגמתיות של החברה ועובדיה וחייב אותה לשלם פיצויים
מנהלת סניף ברשת חנויות הבגדים "חגית טסה", חזרה מחופשת לידה. שלושה חודשים לאחר מכן, מנהל הרשת שהתמנה בזמן חופשת הלידה שלה, בישר לה טלפונית על פיטוריה "עקב צמצומים". לטענתה, היא נדרשה קודם לכן לעבוד יותר שעות בניגוד לסיכום קודם (לפיו הייתה אמורה לעבוד דווקא פחות), והיחסים בינה לבין המנהל החדש היו עכורים.
למרות שהודיעה למנהל שבהתאם לחוק אסור לפטרה ללא אישור הממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת, האיש התעלם ופיטוריה יצאו לפועל באותו יום. כעבור שנה, הגישה תביעה נגד החברה לביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב.
לטענתה, היא פוטרה במהלך היריון, ללא היתר. עוד טענה כי היא זכאית לפיצוי, שכן פיטוריה היו ללא שימוע, נגועים באפלייה ונוגדים את חוק עבודת נשים. היא העידה על היותה עובדת טובה, שעומדת ביעדי המכירות וזכתה בשבחים. כראיה לכך העידה שלושה לקוחות שסיפרו על היותה נותנת שירות מקצועית, אדיבה ואמינה.
מנהלת החברה, חגית טסה, טענה בתגובה כי התובעת התבקשה לעבוד יותר במקרים נקודתיים בלבד, אך מעולם לא הסכימה להתגמש. עוד טענה כי התובעת סירבה לקבל את העובדה שיש לרשת מנהל חדש, עובדה שהובילה לוויכוחים וצעקות בפני עובדים ולקוחות. טסה הוסיפה כי התובעת נהגה באופן מזלזל בלקוחות, וכתוצאה מכך פגעה בעסקי החנות.
לא הייתה חייבת להסכים לעבוד יותר
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ציינה לחיוב את עדותה האמינה של העובדת, לעומת עדויותיהם המגמתיות של מנהל הרשת, מנהלת החברה והעובדות שהעידו מטעמם. השופטת ביקרה את המעסיקים על היעדרם של הסכם עבודה והודעה בדבר תנאי העבודה של התובעת, כנדרש בחוק הודעה לעובד.
בפסק הדין נכתב כי טסה הודתה שאישרה לתובעת לחזור מחופשת הלידה לעבודה במסגרת מצומצמת, ומשכך העובדת לא הייתה מחויבת להסכים לדרישת מנהל הרשת החדש שתעבוד יותר. השופטת לא שוכנעה כי המנהל ביקש זאת במקרים חריגים בלבד, והוסיפה כי גם אם הייתה לו הזכות לכך, זהו חוסר תום לב - בהתחשב בכך שהתובעת הייתה אז אם טרייה.
השופטת הוסיפה כי לא התנהגותה ה"רעה" של העובדת הביאה לפיטוריה, אלא סירובה הלגיטימי לעבוד יותר ממה שסוכם עמה. בהקשר זה, היא התרשמה מעדות לקוחות שהסכימו לדבר בשבחי התובעת, למרות שאינה עובדת בחנות כבר ארבע שנים.
הפיטורים - אפליית אם
השופטת קבעה כי פיטורי העובדת נגועים בחוסר תום לב וקשורים למצבה האישי והמשפחתי, בהיותה אם טרייה לתינוק. מצב שלא התאים לגישתו הניהולית החדשה של מנהל הרשת. מכאן שהפיטורים נעשו תוך אפליית התובעת כאם, ומנוגדים לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.בניגוד להצהרת המנהל לפיה כלל לא ידע על ההיריון, השופטת קבעה כי אין בכך אמת ושהתובעת אמרה לו בסמוך להודעת הפיטורים שהיא בהריון. אלא שהוא בחר להתעלם מכך ולא פנה לקבלת היתר לפיטורים ממשרד התמ"ת. השופטת הוסיפה כי גם אם הייתה מקבלת את גרסת החברה שדבר ההיריון נודע לה רק אחרי הפיטורים, הרי ש"גם אז מחויבת הייתה הנתבעת, ברגע שנודע לה כי פיטרה עובדת בהיריון, לפנות באופן מידי לקבל היתר".
בנסיבות אלו, התובעת פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים. פיטורים כאלה בטלים, והעובדת זכאית לפיצוי בגובה השכר אותו הייתה מקבלת לו המשיכה לעבוד בתקופה המוגנת. במקרה זה מדובר בתקופה של 10 חודשים - מההיריון עד ללידה, 60 יום לאחר הלידה וחודש הודעה מוקדמת.
השופטת פסקה גם שחברת "חגית טסה" הפרה את חובת השימוע. מעולם לא נאמר לתובעת במפורש כי מתכוונים לפטרה, ולא ניתנה לה הזדמנות להגן על עצמה ולנסות למנוע את הפיטורים.לסיום, התובעת נמצאה זכאית גם להפרש פיצויי פיטורים ולפיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים.
בסך הכל נפסק כי העובדת תקבל כ-66 אלף שקל. החברה תשלם לה בנוסף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 8,000 שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד מירב שמחיוף-משהיוף
עוסקת בתחום דיני העבודה
לפנייה לכתב/ת 
