המוקש האסטרטגי של איראן
אובמה נזהר, אבל איראן עדיין יכולה לתחמן את המערב: ההצעה שהגישה בז'נבה תשאיר אותה במרחק נגיעה מהשלמת תוכנית הגרעין שלה, אם תרצה בכך. בנוסף יוסרו מעליה הסנקציות, היא תקבל אישור להמשיך בהעשרת אורניום ותזכה לתעודת יושר. אבל המו"מ עוד לא הסתיים
המו"מ בז'נבה - כתבות נוספות ב-ynet:
- בשקט, ביחד, נגד איראן: ישראל ומדינות ערב
- הצעת איראן: בלי ביקורי פתע במתקני הגרעין
- "איראן משחקת שחמט מבריק, המערב יתקפל"
- המו"מ בז'נבה: איראן הציגה הצעה למעצמות
וזו תמצית ההצעה האיראנית: בתוך 6-3 חודשים איראן תפסיק או תצמצם משמעותית את הפעולות הקשורות בהעשרת אורניום ומקדמות אותה ליכולת לייצר במהירות נשק גרעיני. טהרן גם תאפשר פיקוח בינלאומי הדוק וחודרני שיוודא ביצוע מלא של התחייבויותיה על פי ההסכם. בתמורה אמורות שש המעצמות להסיר בהדרגה את הסנקציות החונקות את כלכלת איראן.
וזה לא הכול: איראן דורשת שהמעצמות יכירו רשמית בזכותה להעשיר אורניום ויכריזו שתוכנית הגרעין שלה מיועדת לצרכים אזרחיים ולמטרות שלום. שתי תוספות הצהרתיות אלה מסגירות למעשה את "המוקש האסטרטגי" הטמון במתווה העסקה
הדרישה להכיר עקרונית בזכותה של איראן להעשיר אורניום על אדמתה נועדה לאפשר לה לשמר בידיה את היכולות שצברה עד עתה. מכאן שאם בעתיד תחליט ההנהגה בטהרן להעיף משטחה את פקחי האו"ם ו"לפרוץ" לעבר הנשק הגרעיני, היא תוכל לעשות זאת מייד. הרי לא יהיה לה צורך להקים מחדש את התשתיות להעשרת אורניום ולייצור הנשק הגרעיני. הן יהיו שם - אמנם במצב לא פעיל - אבל אפשר יהיה להשמיש אותן, לבנות מתקן נפץ גרעיני ולבצע פיצוץ ניסיון בתוך כשמונה עד עשרה שבועות, בעוד ממשלי המעצמות מנסים לפענח את נתוני המודיעין ומתלבטים מה לעשות.
הדרישה שהמעצמות יצהירו שהן מכירות בכך שתוכנית הגרעין של איראן היא למטרות אזרחיות נועדה להעניק לה לגיטימציה משפטית מלאה. במצב משפטי זה, אם איראן תחדש בעתיד את הפעילות לייצור נשק גרעיני, יקשה הדבר על מועצת הביטחון או על אחת מהמעצמות להטיל עליה סנקציות חדשות או לחדש את הסנקציות שהוסרו.
מה כוללת ההצעה האיראנית
גם המידע החלקי שדלף עד עתה על פרטי ההצעה מאשר את הרושם שאין כוונה איראנית להתפרק מהיכולות הצבאיות שצברה בתמורה להסרת הסנקציות. טהרן רק מתכוונת להשעות אותן זמנית עד שאפשר יהיה לחדש את המרוץ לפצצה בקונסטלציה בינלאומית נוחה יותר. ממש כפי שעשתה טהרן של הנשיא חתאמי ב-2003 כשארה"ב פלשה לעיראק והפילה את סדאם חוסיין.
הנושא והנותן החייכן והמוצלח של איראן באותה תקופה היה הנשיא הנוכחי חסן רוחאני. אולם ב-2004, שנה אחרי שאיראן השעתה את העשרת האורניום ואת פיתוח הנשק הגרעיני, כשהתברר למנהיג העליון חמינאי, לנשיא דאז מוחמד חתאמי וגם לרוחאני שהאמריקנים שקועים עד לצוואר ומדממים בבוץ העיראקי, הם חידשו את פעילות הגרעין הצבאי ואף התפארו בכך. עכשיו הם מבקשים לחזור על אותו תרגיל, הפעם כשהם קרובים מאוד למטרתם הסופית – להפוך למדינת סף גרעינית.
לכן – כפי שעולה מהפרטים שדלפו מז'נבה – האיראנים לא מוכנים לפרק ולנתק מבסיסיהן קרוב ל-18 אלף צנטריפוגות שהרכיבו בנתנז ובפורדו (האתר מתחת להר ליד העיר קום), אלא רק להגביל את מספר הצנטריפוגות שבפועל מעשירות
האיראנים גם אותתו בז'נבה שהם מוכנים להגביל את מספר הצנטריפוגות מהדגם החדיש IR2-m, שקצב העשרת האורניום בהן גדול פי 4-3 מהצנטריפוגות הישנות (איראן התקינה קרוב ל-2,000 צנטריפוגות כאלה שמקצתן כבר מעשירות אורניום).
בנושא צבירת האורניום המועשר מוכנים האיראנים להפסיק העשרה לרמה בינונית (20%), אבל דורשים להמשיך בהעשרה של כמות מוגבלת לרמה נמוכה (5-3.5 אחוזים). הם לא מוכנים להוציא לחו"ל – חלקית או באופן מלא – את האורניום המועשר לרמה נמוכה ובינונית שכבר צברו. המשמעות היא שביום שבו תחליט הנהגת איראן שהיא פורצת לעבר הפצצה יעמדו לרשותה לכל הפחות שבעה טון של אורניום מועשר לרמה נמוכה וכ-180 ק"ג של אורניום מועשר לרמה בינונית, שמספיקים לייצור 6-5 ראשי קרב גרעיניים בעוצמה שווה לעוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה במלחמת העולם השנייה.
עם כמות צבורה זו של אורניום שתישאר בידם, יחד עם מערכי הצנטריפוגות שלא יפורקו ועם הידע והניסיון שכבר יש להם על הרכבת הנשק הגרעיני, יוכלו האיראנים להחליט בכל נקודת זמן בעתיד על ייצור נשק גרעיני ולהגיע לקו המטרה תוך כמה שבועות. ועדיין לא דיברנו על האפשרות לייצר נשק גרעיני מפלוטוניום שיפיקו בעוד 4-3 שנים ממוטות הדלק המשומשים של כור המים הכבדים ההולך ונבנה באראק. לא ברור מה הציעו האיראנים בעניין זה בז'נבה – אם בכלל.
כמו צפון קוריאה
"הסוכרייה" הגדולה שמציעים האיראנים למעצמות הוא הידוק הפיקוח על ביצוע ההסכם שייחתם ואף ביקורות פתע על פי "פרוטוקול נוסף" לאמנת איסור ההפצה של נשק גרעיני. אפשר להניח שהאיראנים אכן מתכוונים למה שהם אומרים, אבל הפיקוח – חודרני, פולשני, תכוף ופרטני ככל שיהיה – לא מבטיח שיום אחד בעתיד, כשהקהילה הבינלאומית תהיה עסוקה
במשבר אחר, איראן לא תודיע שהיא מסתלקת מההסכם, תעיף משטחה את פקחי סבא"א, ותשעט לעבר הפצצה.
המרשם הזה עבד להפליא לפחות פעמיים בשירות תוכנית הנשק הגרעיני של צפון קוריאה, קל וחומר כשמדובר במעצמת אנרגיה כמו איראן, שפגיעה בה עלולה לגרום לנסיקת מחירי הנפט והגז בשוק העולמי ולפגיעה בכלכלת סין ומדינות אסייתיות ואפריקניות נוספות.
כך שההצעה שהגישה איראן בז'נבה נותנת "הקפאת מצב" בפיקוח הדוק שתאפשר לה, אם תרצה, לחדש בעתיד ולהשלים במהירות את תוכנית הנשק הגרעיני שלה. בתמורה יוסרו מעליה הסנקציות הכואבות, היא תקבל אישור להמשיך בהעשרת אורניום ותזכה לתעודת יושר שתמנע הטלת סנקציות בעתיד. כבונוס תקבל איראן גם את חידוש היחסים הדיפלומטיים והמסחריים עם ארה"ב והאירופים, מה שיאפשר לה לחזור מהכפור המדיני למעמד של חברה פעילה וחשובה בקהילה הבינלאומית.
האופציה הצבאית על השולחן
עם כל זאת יש מקום לאופטימיות. מדוע? מפני שאסור לשכוח שמה שהציגו האיראנים בז'נבה זה קו ההתחלה שממנו הם מתכוונים לנהל את המיקוח. אם זה קו ההתחלה,
ברור הן לאנשי הבזאר שבאו מטהרן והן לבני שיחם מהמעצמות, שקו הסיום יהיה קרוב לדרישות המערב יותר מההצעה הראשונית.
בניגוד לאיראן, שרוצה "הקפאת מצב", ובניגוד לרוסיה וסין – שמוכנות כנראה להסכים עקרונית להצעה האיראנית – דורשות ארה"ב, צרפת, בריטניה וגרמניה שאיראן תתפרק לפחות מחלק מיכולותיה באופן שיסיג אותה אחורה למרחק של שנתיים-שלוש מהנשק הגרעיני. צריך רק ללחוץ ולהתעקש, אמר בעניין זה גורם אמריקני בכיר שאינו מעוניין בחשיפת זהותו. אותו גורם הבטיח לבן שיחו הישראלי שוושינגטון תבחן כבר בימים הקרובים בצורה מעמיקה את ההשלכות הטכניות והמדיניות של ההצעה האיראנית הראשונית מתוך גישה עקרונית הקובעת שעדיף בלי הסכם מאשר הסכם רע.
אותו גורם גם אישר באוזני בן שיחו הישראלי שמבחינת הנשיא ברק אובמה, וגם מבחינת הקונגרס, על השולחן עדיין מונחת האפשרות של סנקציות נוספות ואופציה צבאית למקרה שהמו"מ ייכשל.