שתף קטע נבחר

נשים לא שוות פחות

נשים מרוויחות פחות מגברים גם במגזר הציבורי. פערי השכר הם פצצת זמן

שנת 2011 לא הייתה טובה לנשים בישראל, כך מתברר לפי נתונים עדכניים שפרסם השבוע הביטוח הלאומי. השכר הממוצע לחודש עבודה של נשים היווה כ-65% מהשכר הממוצע של הגברים, ובמספרים: גבר ממוצע השתכר כ-11,800 שקלים בחודש ברוטו ואישה ממוצעת השתכרה רק 7,605 שקלים.

 

נתוני הביטוח הלאומי - נתוני אמת, המחושבים על פי השכר שבגינו משולמים לעובד ולעובדת דמי הביטוח הלאומי על-ידי המעסיקים - מראים עוד כי ככל שהשכר הממוצע של גברים עלה, כך גדל הפער בין שכרם לבין שכר הנשים. "כלכליסט" בדק והראה שהשכר הממוצע לגבר בסביון הוא 27,634 שקלים ואילו השכר הממוצע לאישה הוא 14,466 שקלים. נתונים ישנים יותר לגבי שנת 2011 מציירים תמונת מצב עגומה לא פחות, לפיה במגזר הציבורי, אשר תנאי השכר וההשמה בו נתונים לביקורת קפדנית יותר בהשוואה לסקטור הפרטי, שכרן של נשים היה נמוך בכ-19% משכר עמיתיהן.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

הכלכלן שהחליט לחפור / אלעד אהרון

טבעי שניתן הטבות מס / שלומי צדקי

 

לרוע המזל, גם שנת 2013 לא תאיר פנים לנשים בכל הנוגע למשכורתן. נשים ממשיכות להרוויח פחות מגברים - בין אם בגלל עבודות המכניסות פחות (קל לחשוב על אישה מורה למחשבים לעומת מתכנת בחברת היי-טק, שניהם בעלי אותה השכלה) ובין אם הן עובדות בעבודות זהות לאלה של הגברים. פערי השכר המגדריים הפכו למעין הנחת עבודה, אקסיומה שלא ניתן לחלוק עליה.

 

בדיוק בשל כך הקמנו את פרויקט "שוות ערך - לקידום שכר שווה", תוכנית חלוצית המבקשת להביא לצמצום האי-שוויון המגדרי בשכר בשוק העבודה בישראל. התוכנית, המופעלת בשיתוף פעולה עם שתי"ל, שדולת הנשים בישראל, מרכז אדוה ונציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה, וממומנת על-ידי האיחוד האירופי, עוסקת במגוון נושאים. העיקריים שבהם: סיוע משפטי לנשים, העלאת מודעות, הנחיית מעסיקים ויצירת שיתופי-פעולה לקידום השוויון המגדרי בשכר במקומות העבודה, וכן עידוד שינויי מדיניות ובמחקר ואיסוף נתונים.

 

בישראל קיים כבר שנים רבות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד המאפשר לעובדת לתבוע את מעסיקה אם קיבלה שכר נמוך מגבר שביצע תפקיד זהה או שווה ערך. אולם, מספר התביעות שהוגשו בגינו נמוך ובלתי משמעותי ובהתאם - גם סכום הפיצויים שנפסק לנשים. על פי החוק, העובדת יכולה לתבוע רק את הפרשי השכר שלא קיבלה ומטבע הדברים מדובר בסכום תביעה נמוך שברוב המקרים איננו מצדיק כלכלית הגשת תביעה על כל הכרוך בה.

 

בשל כך יזמנו במסגרת הפרויקט הצעת חוק חשובה שתעלה להצבעה בשבוע הבא בכנסת. ההצעה, שאותה הגישה ח"כ עליזה לביא, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, קובעת כי בית המשפט יוכל לפסוק לטובת עובדת שהרוויחה פחות מגבר בתפקיד זהה, פיצוי על הנזק הלא ממוני שנגרם לה - על הביזוי, הפגיעה בכבודה וההשפלה שחוותה כתוצאה מפערי השכר. כמו כן, הצעת החוק קובעת שגם ארגון עובדים וגם ארגון נשים יוכלו לפנות למעסיק בבקשה לקבלת מידע על אודות נתוני השכר, מבלי לפגוע בפרטיותם של עובדים ועובדות.

 

אנחנו מאמינות כי הצעת החוק הזו, והצעות חוק נוספות שבכוונתנו לקדם, בשילוב עם עבודה נמרצת מול המעסיקים, שלא תמיד מודעים לפערי השכר הקיימים בארגונם, עשויה להוביל לכך שנתוני הביטוח הלאומי בשנה הבאה יהיו טובים יותר. שנת 2014 עשויה להיות שנת השכר השווה, אך עלולה להמשיך להיות שנת פערי השכר, האפליה וההגדרה.   

 

פערי השכר בין נשים לגברים המבצעים עבודה זהה או שוות ערך מהווים פצצת זמן בשוק העבודה הישראלי. המסקנה כי את ועמיתך לתפקיד מבצעים את אותה עבודה אך מקבלים שכר שונה רק בשל היותך אישה היא מסקנה שנשים רבות אינן מוכנות לקבל יותר.

 

עו"ד דנה נאור מנדאל, מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים