לכבוד יום הסטטיסטיקה: מי צריך סקרים?
הסטטיסטיקה איננה רק המצאה של מתמטיקאים משועממים. היא משפיעה על היבטים רבים בחיינו - החל ממחירי הדירות ועד לאישורן של תרופות חדשות. האם נוכל להסתדר בלעדיה? טור מיוחד לרגל יום הסטטיסטיקה העולמי
אנו אומנם בעיצומה של שנת הסטטיסטיקה , ומציינים היום (א') את יום הסטטיסטיקה העולמי, אולם מן המפורסמות כי מקצוע הסטטיסטיקה הוא בין המקצועות השנואים ביותר בקרב הסטודנטים. אני גם סמוך ובטוח שבדיקה ברחוב הישראלי תגלה, שבדומה לסטודנטים רוב האנשים כלל לא יבינו את הצורך ללמוד או להקדיש שנה ויום מיוחד למקצוע המסובך ו"הלא נחוץ" הזה שכולל נוסחאות בלתי-מובנות לחלוטין ומדדים אזוטריים לכאורה לחיינו.
- 31% מהישראלים בסיכון לעוני. באירופה 17%
- הבור הכלכלי שבו שקוע הציבור הישראלי
- טרכטנברג: הסטטיסטיקה לא חזתה את המחאה
לומדים סטטיסטיקה? 20% מכם יקחו מורה פרטי
ובכל זאת, מה שרובנו לא מבינים זה שהסטטיסטיקה איננה רק המצאה של מתמטיקאים משועממים. היא משפיעה על היבטים רבים בחיי היומיום שלנו ואף לעתים קרובות מצילה חיים ממש.
היום, אי אפשר להתקדם בתחום כלשהו בלי סטטיסטיקה. בלי להיכנס להגדרות מסובכות, ניתן לומר כי תפקיד הסטטיסטיקה הוא כפול, באשר היא באה לעזור בשני מצבים קוטביים: כאשר יש יותר מדי נתונים, או כאשר יש פחות מדי נתונים.
מצד אחד, היא מארגנת ומסדרת את מסת הנתונים שעומדים לרשותנו בעידן המחשבים המספקים אין-ספור מספרים. מצד שני, היא מסוגלת לענות לשאלות רבות שנשאלות במחקר, בתעשייה, במנהל, במסחר ואף בחיים היום-יומיים על סמך מדגמים קטנים יחסית.
בעצם, הסטטיסטיקה שימושית כאשר האדם לא יודע ממש מה קורה באמת, ומה הם הגורמים שיש להתחשב בהם. בהיעדר מידע תיאורטי מושלם וממצה, ניתן בכל זאת להתמודד עם תופעות רבות באמצעות הסתכלות מפוקחת על מה שקורה בשטח, כל זה בעזרת הסטטיסטיקה. כיצד?
אדם החוקר תופעה כלשהי באוכלוסייה מסוימת אינו יכול להרשות לעצמו לבחון את האוכלוסייה כולה, ועליו להסתפק במדגם מצומצם ביותר. בשלב זה מתעוררת השאלה - באיזו מידה ניתן להסתמך על ממצאי המדגם הקטן הזה. באופן דומה, במהלך ביצוע ביקורת איכות של מוצרים תעשייתיים, יש צורך להעריך את טיבם על ידי בדיקה מדגמית בלבד. גם המסחר, כידוע, מסתמך על סקרי דעת קהל שאינם פונים לסך הכול הלקוחות הפוטנציאליים, אלא לתת-אוכלוסייה חלקית בלבד. ובכל זאת מקבלי ההחלטות דורשים מדדים שניתן להסתמך עליהם. כל זה מסופק על ידי המדע הסטטיסטי.
הדירות יתייקרו? תלוי במדד
מרביתנו רגילים לפגוש את הסטטיסטיקה בסקרים שמציפים את התקשורת ערב הבחירות. כוחם להשפיע על דעת הציבור הביא לאיסור פרסומם בימים שלפני מועד הבחירות. הסטטיסטיקה גם שולטת על תרבות הרייטינג של ימנו, הנקבע במדגם מייצג של 580 משפחות בלבד, ועל הפסקות הפרסומות שלנו שם הסטטיסטיקה מככבת בהכרזות על המוצר הנצרך או הזול ביותר על פי סקר זה או אחר. ואל נשכח כי בתקופתנו, האישורים הניתנים לתרופות חדשות על ידי הכול-יכול, מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA), מבוססים בעיקר על ניתוחים סטטיסטיים המבוצעים על ידו.
בימים בהם בנק ישראל נמצא במרכז הכותרות, חשוב גם לציין את תפקידה של הסטטיסטיקה בפעילותו של גוף זה האחראי להחלטות רבות המשפיעות על חיינו - כמו העלאת או הורדת הריבית, התערבות בשוק מטבע החוץ, הערכת הגירעון הצפוי בתקציב המדינה ועוד. בהקשר זה, החטיבה למידע ולסטטיסטיקה של בנק ישראל, מספקת להנהלה ולחטיבות השונות של הבנק מידע על הפעילות הכלכלית במשק לצורך ניהול המדיניות, השגת מטרותיו של הבנק ומילוי תפקידיו.
וכמובן, לא ניתן להתעלם מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) המעמידה לרשות הממשלה ומוסדות השלטון המקומי מידע עדכני ומאורגן על מצב האומה על כל היבטיה. מידע זה משמש גורם מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות וקביעת המדיניות בתחומי הרווחה, החינוך, הבריאות ועוד.
דוגמה מרכזית להשפעת הלמ"ס הוא מדד המחירים לצרכן, שאולי רבים מכם שמעו עליו אבל לא ידעו שגם הוא תולדה של התחום הסטטיסטי. מדד זה נקבע מדי חודש על ידי סקר סטטיסטי שעורכת הלמ"ס, והוא משפיע על תשלומים למיניהם בהם אנו חייבים, כמו הלוואות, תשלומי משכנתא ואגרות חוב.
אם עדיין לא השתכנעתם אודות חשיבותה של הסטטיסטיקה לחייכם, אז אציין מדד נוסף שמפרסמת הלמ"ס מדיי חודש ויעניין מאד את רוכשי הדירות למיניהם: מדד תשומות הבנייה, אליו מוצמדים תשלומי מרבית הדירות החדשות. עלייה במדד זה יכולה להביא לשינוי של עשרות אלפי שקלים במחיר הדירה הסופי אשר תשלמו.
הכל בזכות המחשבים
ההתפתחות המרשימה של השיטות הסטטיסטיות התאפשרה הודות לשימוש הולך וגודל של המחשבים. מצד אחד, המחשבים מעמידים לרשותנו נתונים רבים מאוד, ומצד שני, החישובים המסובכים הנדרשים כדי לנתחם הפכו להיות פשוטים ומהירים.
קיימות בשוק תוכנות סטטיסטיות ידידותיות רבות. כיום ניתן לקבל בדקות ספורות ממצאים חיוניים, אשר לפני שמונים שנה נדרשו ימים שלמים של חישובים כדי להשיגם. אלא "אליה וקוץ בה": כל אחד יכול בקלות להפעיל תוכנה סטטיסטית זו או אחרת ולהוציא ערמה של פלטים, אבל השאלה היא איך לפענח אותם, ובעיקר להבין לעומק את מגבלותיה של הסטטיסטיקה.
כל ממצא סטטיסטי אינו נכון - אלא בעירבון מוגבל, ואמיתותו היא הסתברותית בלבד, עם כל המשתמע מכך. לכן, יש עדיין צורך בסטטיסטיקאים מנוסים. אם כן, למה מחייבים את כל הסטודנטים ללמוד סטטיסטיקה? כנראה בתקווה שידעו להבין שעליהם לפנות לסטטיסטיקאי, כאשר ייתקלו בבעיה הדורשת ניתוח סטטיסטי.
הכותב הוא מרצה במחלקה למתמטיקה בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים