טרכטנברג: הסטטיסטיקה לא חזתה את המחאה
מנואל טרכטנברג, שעמד בראש הוועדה שהוקמה לאחר מחאת האוהלים, מותח ביקורת בכנס של הלמ"ס על כך שהנתונים המספריים לא חזו את המחאה. "כל מי שמעיין בנתונים על 2010, פרוץ המחאה הוא הדבר האחרון שיעלה על דעתו". קורא לייסד מדדים חדשים לכימות "אושר", "שביעות רצון" ו"איכות חיים"
"הצמיחה כפי שמודדים אותה היום אינה חזות הכל"; כך אמר היום (ד') מנואל טרכטנברג, בכנס של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). טכרטנברג קרא לייסד מדדים חדשים שינסו לכמת מושגים כמו "אושר", "שביעות רצון" ו"איכות חיים" על ידי איסוף נתונים מדויקים.
כתבות נוספות אודות מנואל טרכטנברג :
- טרכטנברג: איום איראני לא מצדיק הגדלת תקציב
- הממשלה אישרה פרק יוקר המחיה מטרכטנברג
- אתר חדש: עקבו אחר יישום המלצות טרכטנברג
דבריו של טרכטנברג, יממה לאחר שהוגש דו"ח טאוב שמתח ביקורת על הטענה כי המשק הישראלי צומח בקצב מהיר יותר מזה של כלכלות המערב, נאמרו במסגרת ביקורת כוללת שלו על כך שהנתונים הסטטיסטיים בישראל לא חזו את המחאה החברתית.
ראש הממשלה נתניהו עם פרופ' עמנואל טרכטנברג(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
"הסתכלתי על הדו"ח האחרון של פני החברה", אמר טרכטנברג ביחס לדו"ח של הלמ"ס, אשר לרגל פרסומו נערך הכנס. "כל מי שמעיין בדו"ח, שמציג נתונים לגבי 2010, הדבר האחרון שיעלה על דעתו היא שתפרוץ מחאה בקיץ 2011. על פי המדדים, בשיעור הישראלים המרוצים מהחיים וממצבם הכלכלי עלה באותה שנה. אתה משתומם! מה קרה כאן? יש פה איזשהו פרדוקס מעניין. איך פרצה המחאה החברתית המשמעותית ביותר בתולדות המדינה?".
לדברי טרכטנברג, כדי להבין מול מה הם מתמודדים, נאלצו חברי הוועדה לפתוח ערוצי תקשורת ישירים מול האזרחים. אלמלא עשו כן, הוא טוען, לא ניתן היה להבין על מה יצא כעסם של האזרחים.
"קיימנו מעגלים של דיון ישיר עם הציבור", הוא מספר. "הלכנו למאהלים וקיבלנו 5,000 פניות בכתב של אזרחים עם הצעות מובנות. למדנו הרבה מאוד מאותו איסוף מידע טקסטואלי ומספרי שבזמן אפסי מצא את דרכו מלמטה אל עבר הצוותים ותתי הוועדות".
כישלונם של גופי איסוף המידע הסטטיסטי בחיזוי המחאה והגורמים לה, מוביל את טרכטנברג למסקנה כי דרושה חשיבה חדשה לחלוטין בנוגע למדדים המשקפים לכאורה את מצב העניינים בחברה ובכלכלה.
"היום, בעולם הכלכלה יש יותר ויותר התייחסות למושגים כמו 'אושר', 'שביעות רצון' ו'איכות חיים'", ומר טרכטנברג. "בין היתר, הולכת ומשתרשת ההבנה כי צמיחה כלכלית כפי שאנחנו מודדים אותה היא לא חזות הכל.
"מה שמעניין את האזרח במדינות המפותחות הוא לא רק מה רמת הצמיחה אלא איכות החיים האישית שלו, שלא באה לידי ביטוי במדדים הכלכליים המקובלים והסטטיסטיקות שמזינות את מקבלי ההחלטות הכלכליות".
לדבריו, מדדים שיעסקו בנושאים אלה עשויים להיות הרבה יותר רלוונטיים לעולם שאנחנו חיים בו. "השאלה היא איך אנחנו יכולים לאסוף נתונים באופן שיטתי לא רק על מושג כללי כמו 'אושר', אלא באופן יותר ספציפי ולהפוך את הנתונים האלה לבעלי סטטוס לא פחות חזק מזה של הנתונים המקובלים היום".
לדברי טרכטנברג, האתגר המרכזי של גופי המחקר בישראל היום הוא להצליח להפוך מדדים כאלה, שבוחנים מושגים שלהם זיקה הדוקה יותר לחיי היום יום של אזרחים רבים ככל האפשר, למחקרים בעלי תוקף ציבורי, שמקובלים הן על מקבלי ההחלטות והן על התקשורת והציבור הרחב.
"אנחנו לא נצליח לבנות במדינת ישראל חברה יותר צודקת שיותר טוב לגור בה, אלא אם כן נדע לבטא את אותו צדק או טוב שאנחנו מחפשים גם בנתונים שישקפו זאת. אנחנו חיים בחברה שבה האתוס הוא שלכאורה - מה שלא מדיד לא חשוב".
לפנייה לכתב/ת 
מנואל טרכטנברג
צילום: מוטי קמחי
מומלצים
