למה הממשלה הצביעה נגד "חוק הצימרים"?

הגעתם לצימר וגיליתם שהתמונה שלו באתר האינטרנט שונה להדהים מהמראה שלו במציאות? התמונה הציגה בקתות מפנקות טובלות בירוק עז ובפועל גיליתם קירות מתקלפים, גינה חצי יבשה והג'קוזי זו בכלל אמבטיה רגילה. כשהתלוננתם בפני בית העסק אמרו לכם: "התמונה להמחשה בלבד" ובכך בעצם "הוכיחו" שלא מדובר בהטעיה, לפי חוק הגנת הצרכן, שכן הם הודיעו מראש שזו "תמונת אווירה".

• למה עדיין אי אפשר להכניס מזון מבחוץ לקולנוע?
• סוף למחירי 9.99: יחשבו לפי חוק כהטעיה
• ייצוגית נגד ערוץ הקניות: מטעה בהנחות
  

הצעת חוק של ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי), צפויה היתה לחסל את התופעה המרגיזה, ולמנוע פרסום תמונה שאינה משקפת את המצב האמיתי של הנכס. להצעה, תיקון לחוק הגנת הצרכן (איסור הצגת תמונה מטעה), הצטרפו הח"כים פנינה תמנו-שטה, בועז טופורובסקי, חיים כץ, נחמן שי, יחיאל חיליק בר, יוני שטבון דב ליפמן ויעקב מרגי. היא פורסמה ברעש בכלי התקשורת, אך התפוגגה בקול ענות חלושה. מה קרה?

הצרכן יודע שהתמונה להמחשה אך מניח שיש בינה לביןהמוצר האמיתי פער קטן בלבד. רק כשהוא מגיע למקום הוא מגלה שהטעו אותו

השרים הצביעו נגד

"ההצעה נפלה בוועדת שרים לחקיקה", אמרה ל-ynet ח"כ מועלם רפאלי. "הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן הביעה התנגדות להצעה, וועדת השרים הצביעה נגד. לצערי, כלל לא התקיים דיון בוועדת שרים, כי זה כבר היה סוף הוועדה, נכחו בה 4-3 שרים שאמרו, 'טוב, אם הרשות מתנגדת אז נצביע נגד'.

"ברור לאנשי משרד המשפטים שהפרשנות של החוק כמו שהיא היום מחייבת את התיקון כפי שהצעתי. הבאנו דוגמא לפסק דין שם נקבע כי הכיתוב לצד התמונה 'להמחשה בלבד', מספיק כדי להוכיח שזו לא הטעיה. זו בעיה, כי זה לא יכול להיות כיסוי למה שבמהות מהווה הטעיה. זה קשור בהתנהלות תקינה, מחויבות שכולנו מסכימים עליה, אין ויכוח שצריכה להיות אמת בפרסום.  בחוק כפי שהוא היום, צרכני לא מקבלים את כל ההגנה וזה בא לידי ביטוי בעיקר בעונת החופשות - אנשים החלו להזמין חופשות ולא קיבלו מה שהזמינו. רוב הצרכנים נתקלו במודעות מטעות כאלה ואין מה לעשות נגדן".

לפי ח"כ מועלם רפאלי, ח"כ אורי אריאל הגיש אתמול ערר כדי להחזיר את ההצעה לוועדת שרים. "נקיים דיון חוזר מול הרשות להגנת הצרכן וגם מול אנשי משרד המשפטים, כשאני אעשה עבודה פוליטית על השרים. המטרה שלנו היא דיון חוזר".

מה בדיוק מציעים בהצעת החוק?

בדברי הסבר להצעת החוק נכתב כי אמנם לעיתים ברור כי  מדובר בתמונת אווירה בלבד ואמנם לעיתים לצד התמונה המטעה מופיע כיתוב צד קטן המודיע כי מדובר בתמונה לצורך המחשה בלבד, "אלא שבמקרים רבים ההטעיה שנוצרה מעצם צירופה של התמונה אינה ניתנת עוד לתיקון. הצרכן שהתרשם מהתמונה משתכנע שבין המוצר או השירות שהוא מבקש לרכוש לבין התמונה המוצגת לו, לא מתקיים יותר מאשר פער קטן בלבד ורק עם קבלת המוצר או השירות, אותו רכש, הוא מופתע לגלות שאין כל קשר בין מה שביקש לרכוש לבין מה שהוצג לו בפרסומת.

"הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אם הפער בין התמונה המוצגת בפרסומת לבין המוצר או השירות המוצע למכירה עלול להטעות צרכן ביחס לעניין מהותי בעסקה, וזאת לפי אמות מידה הקבועות כיום בחוק הגנת הצרכן, הרי שהדבר ייאסר לחלוטין. על פי ההצעה גם כיתוב המסייג לכאורה את המוצג בתמונה ומתיימר להוות תמרור אזהרה בפני הקונה, לא ייחשב להגנה מספיקה והפרסומת תחשב לפרסום מטעה. היות שאין כל ערך חברתי או עסקי בצירוף תמונות מטעות לפרסומות של מוצרים או שירותים, הרי שלפרסומאים שמורה הזכות לפרסם מוצרים בכל דרך שייבחרו, אך לא במחיר הטעיית הצרכן ביחס לעניינים מהותיים בעסקה".

אם יש שוני קל - זו לא הטעיה. אם יש הטעיה: החוק הקיים מספיק

עו"ד חנה וינשטוק טירי, היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן ולסחר ההוגן הסבירה ל-ynet מדוע הרשות התנגדה להצעת החוק: "הממשלה התנגדה להצעת החוק, מן הטעם שסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן האוסר על הטעיה בכל עניין מהותי לעסקה הינו רחב דיו וכולל ממילא שימוש בתמונות, כך שאם מפורסמת תמונה שמטרתה לשווק מוצר או שירות, אך התמונה שונה מהמוצר במציאות, קיימת הטעיה בפרסומת. הטעיה בפרסומת כאמור בחוק יכולה להיגרם הן על ידי מלל מטעה, היינו תיאור מטעה של המוצר והן על ידי הצגת תמונה של המוצר השונה מהמוצר אשר במציאות.