חיפשה מעסיק שיפלה - ומצאה עצמה בצרות
אישה שלא התקבלה לעבודה בגלל היותה בהיריון, תבעה בטענה להפליה אסורה. אז איך קרה שהמשפט הסתיים בהפסד ובתשלום הוצאות בסך 11 אלף שקל לחברת כוח האדם?
לאחר סיום עבודתה, בעודה מקבלת דמי אבטלה ובשעה שהיא בהיריון, החלה לחפש מקור פרנסה חלופי ועשתה זאת בין היתר דרך חברות השמה. באחד המקרים היא הגישה קורות חיים למשרה של "מוכרות וקופאיות במשמרות, בחנות כלבו".
לאחר ששלחה את קורות החיים, התקשרה לחברת ההשמה, סיפרה לנציגה שטיפלה בה שהיא בהיריון, ושאלה אותה: "תגידי... מניסיון שלך, בדרך כלל, מה... מה קורה במקרים האלה? כי אני פונה אליך כאילו כאשת מקצוע בתחום. אם לוקחים נשים בהיריון".
הנציגה השיבה לה בתגובה כי: "אז זהו, לצערי בדרך כלל לא לוקחים... אבל בכל מקרה ... אני אבדוק את הנושא, אני לא אגיד לך ישר לא ... אם זה יהיה רלוונטי אני אחזור... בכל מקרה, אני שומרת על הקורות חיים שלך לעתיד, שאם יהיה לי משהו יותר שיתאים ליכולות שלך, בסדר?".
לאחר ששיחה זו הסתיימה, דנה החליטה להגיש תביעה כספית לבית הדין לעבודה.
חוק נגד הפליית נשים בהריון בריאיון עבודה
דנה טענה בפני בית הדין שלא התקבלה לעבודה כמוכרת או קופאית, אך ורק בשל הריונה. לצידה של דנה עמד, כידוע, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שקובע חד-משמעית כי אסור להפלות דורשי עבודה (דהיינו מרואיינים), מחמת הריון, טיפולי פוריות, ועוד. לתמיכה בטענתה, הציגה דנה בפני בית הדין תמלול של הקלטת השיחה עם הנציגה כאמור.
בית הדין דן בתביעתה של דנה, התרשם מהראיות של הצדדים, ולמרות זאת החליט לדחות את התביעה של דנה במלואה. ולא רק שהתביעה נדחתה, היא גם חוייבה לשלם לחברת ההשמה שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בגובה 11 אלף.
מדוע התביעה נדחתה?
נתחיל מהצד הטכני: בית הדין לא קיבל את ההקלטה שדנה הציגה לו כראיה קבילה. נקבע כי ההקלטה לא הייתה שלמה (הוקלטו רק חלקים מהשיחה), וכי מכשיר הטלפון ממנו הוקלטה השיחה לא היה תקין.
גם בחינה מהותית של התיק הביאה את בית הדין למסקנה ש"התובעת כלל לא ביקשה להתקבל לעבודה כקופאית, אלא כל מטרתה הייתה לנסות ולקבל כספים דרך הגשת תביעה זו".
מדוע הגיע בית הדין למסקנה זו? ראשית, משום התפקיד שדנה ביקשה להתקבל אליו (קופאית), אינו תואם את השכלתה ואת ניסיונה התעסוקתי הבכיר. בנוסף, באותה תקופה דמי האבטלה שקיבלה היו גבוהים מהשכר שהוצע לתפקיד הקופאית. בית הדין תמה: מדוע שדנה תרצה לעבוד במשכורת נמוכה יותר?
ואם זה לא הספיק, התברר כי יומיים לפני שדנה התקשרה לחברת ההשמה, היא פתחה תיקייה במחשב האישי שלה בשם "הפליה בהיריון". שם רוכזו שיחות טלפון רבות שהוקלטו, בנוסף השיחה שהוצגה לבית הדין. מכך עלה שדנה ביצעה שיחות שונות עם מעסיקים שונים כמועמדת לעבודה בהיריון, ותכננה מראש לתבוע את מי שיבצע כנגדה הפליה.
לסיכום בית הדין קבע כי למרות ש"איסור אפליה מחמת היריון הינו אחד האיסורים החשובים בדין הישראלי... אל לו לבית הדין לתת ידו לתביעות מדומות שכל מטרתן היא להוציא כספים ממעסיקים, אשר בינן ובין אפליה אין כל קשר".
ומה אנחנו לומדים מכך?
אינני מתיימרת לחוות דעה על פסק הדין הספציפי, אבל כמו תמיד אני בטוחה שכולנו יכולים ללמוד מהפסיקה הזו, על מנת שנוכל להימנע מטעויות עתידיות. הנה כמה טיפים לעובדים:
- חוקי העבודה נועדו במקור להגן עליכם, אבל בית הדין לא יאפשר ניצול שלהם.
- כשאתם יוצאים לקרב מול מעסיק, זכרו שיש לו עורך דין משלו - שמתפקידו לחקור לעומק את כל פרטי המקרה ואת התנהלותכם. לכן עליכם לבוא מוכנים היטב, מגובים בראיות קבילות, ובעיקר - בכפיים נקיות.
- במידה ואתם מקליטים את המעסיק שלכם, הקפידו להשתמש במכשיר תקין. בצעו הקלטה באורך מלא והיזהרו מאוד משיבוש הראיה (אסור להוסיף או להשמיט חלקים מההקלטה).
וטיפים למעסיקים:
- מראיינים עובדים לתפקיד? הקפידו שלא לבצע אפליה אסורה בין המועמדים, ולא לשאול אותם שאלות שעלולות ליצור רושם כי אתם שוקלים שיקולים אסורים. למשל, אל תשאלו עובדת אם יש לה ילדים קטנים, ו"איך היא תסתדר איתם בצהריים?". זה ממש לא עניינכם.
- אם העובדים שלכם הם אלו שמראיינים עובדים פוטנציאליים, הנחו אותם היטב ומראש כיצד עליהם להתנהל: כמעסיקים עליכם להכיר בעצמכם את חוקי העבודה במלואם, ולפעול בהתאם להוראותיהם, אבל באותה מידה עליכם להקפיד שכך יעשה גם כל מי שעובד מטעמכם. האחריות המשפטית, בסופו של יום, תוטל עליכם.
את הנתבעת בכתבה, חברת הומטק, ייצג משרד עו"ד אסף רון.
- דריה כנף היא עו"ד העוסקת בדיני עבודה וחוזים
וכותבת הספר "המדריך המשפטי שכל אחד צריך בבית"
לפנייה לכתב/ת 
