עלייה במספר המוסלמים באקדמיה

רק בעוד שנתיים תיפתח בנצרת שלוחה של אוניברסיטת A&M מטקסס שתיקרא "קמפוס השלום" ותעודד במוצהר לימודים לתלמידי כל הדתות, אך עד אז, אפשר להתעודד גם מעלייה במספר הסטודנטים המוסלמים הלומדים במוסדות האקדמיים השונים ברחבי הארץ כבר עתה.

כתבות נוספות במדור הלימודים : 

• סטודנטים ערבים באריאל: "מושפלים במחסום"
• קברים ונעילת מרצים: מחאות יצירתיות באקדמיה
• סטודנט רעב ומרושש? כאן תאכל בזול
  

על פי נתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת ועידת ראש הממשלה לפיתוח כלכלי, במגזר המיעוטים בשנת הלימודים תשע"ג למדו כ-26 אלף סטודנטים מוסלמים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל לעומת 21 אלף בשנת תש"ע ורק כ-10,000 מוסלמים בשנת הלימודים תש"ס (1999-2,000).

בשנת הלימודים הקודמת 38.1% מהסטודנטים המוסלמים למדו באוניברסיטאות, 16.1% למדו באוניברסיטה הפתוחה, 12.2% למדו במכללות האקדמיות הציבוריות ו-8.3%  אחוז במכללות הפרטיות. הנתון הבולט הוא שרבע מהסטודנטים המוסלמים למדו במכללות האקדמיות לחינוך.

סטודנטים בטכניון(צילום: אבישג שאר-ישוב)

למרות שחלקם של המוסלמים מתוך כלל תושבי ישראל עומד על 17.4%, חלקם היחסי של הסטודנטים המוסלמים מתוך כלל הסטודנטים בשנת תשע"ג עדיין נמוך ועומד על 8.7% בלבד. למרות זאת חלקם היחסי של המוסלמים גדל באופן משמעותי בעשור האחרון. בשנה הקודמת הם היוו 9.5% מהסטודנטים לתואר ראשון לעומת 5.9% בשנת תש"ס, 6.3% מהסטודנטים לתואר שני לעומת 2.2% לפני כעשור ו-3.2% מהסטודנטים לתואר שלישי בניגוד ל-1.9%.

"הישגים נמוכים יחסית של מערכת החינוך הערבית"

גם שיעור הסטודנטים המוסלמים במוסדות עצמם נמצא בעלייה משמעותית. אם לפני כעשור היוו הסטודנטים המוסלמים רק 4.4% מכלל הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות, בשנת הלימודים הקודמת המספר הכפיל את עצמו ל-8.3%. באוניברסיטה הפתוחה שיעור הסטודנטים זינק מ-2.8% ל-9.3% ומבכללות האקדמיות לחינוך - מ-14% ל-21% בשנת הלימודים תשע"ג.

במילים אחרות, שיעורם היחסי של המוסלמים עלה בכל סוגי המוסדות להשכלה גבוהה. אולם לקראת ועידת ראש הממשלה לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים, בה יתקיים פאנל שיעסוק בחינוך וכיצד ניתן לשפרם, מומחים מהתחום מביעים עמדות אופטימיות פחות.

"ניתן לזהות הישגים נמוכים יחסית של מערכת החינוך הערבית בבגרויות וקשיים של המועמדים הערביים בבחינה הפסיכומטרית", אומר ד"ר ח'אלד אבו-עסבה, מנהל מכון מאסר למחקר חברתי. "זאת בנוסף לאי הימצאותה של אוניברסיטה ששפת ההוראה שלה היא ערבית. כל אלה גורמים לשיעור הנמוך בהשתלבותם של הסטודנטים הערביים באוניברסיטאות בישראל".

החסמים: גזענות, סיבות בטחוניות ושליטה נמוכה בעברית

גם במקרה של הסטודנטים המוסלמים, נשמעת טענה שמופיעה גם בקרב המגזר היהודי - השתלבות אקדמאים בשוק העבודה כבעיה מרכזית. על פי נתונים שפרסם מנהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה, שלושת החסמים העיקריים המקשים על השתלבותים בשוק העבודה היהודי של בני מיעוטים הם גזענות ואפלייה מצד בעלי עסקים יהודים, סיבות בטחוניות ואף שליטה נמוכה בעברית ובאנגלית.

ממוצע השכר של מוסלמים אקדמאים עמד בשנת 2009 על 7,255 שקל, בהשוואה ל-12,120 שקל בקרב אקדמאים יהודים. בהקשר זה, הפער בשכר החודשי ברוטו של גברים בני מיעוטים אקדמאים לעומת גברים יהודים עומד על כ-90% לרעת הגברים בני המיעוטים - 8,383 שקל לעומת 15,682 שקל. לעומת זאת, פעם השכר בקרב הנשים עומד על כ-55% לרעת הנשים בנות המיעוטים - 5,989 שקל לעומת 9,239 שקל בהתאמה.

עלייה משמעותית ברמת ההשכלה של נשים

הנתונים בהקשר זה מצביעים על עלייה משמעותית ברמת ההשכלה של נשים ערביות בכלל ומוסלמיות בפרט, כמו גם בשיעור התעסוקה. מנתוני הלמ"ס עולה כי מקרב הסטודנטים המוסלמים שלמדו לקראת תואר ראשון בשנה החולפת, הנשים מהוות 69.5% לעומת 54.8% בקרב הסטודנטים היהודים הלומדים לקראת תואר ראשון.

בנוסף לכך, 68.1% מהסטודנטים המוסלמים שלמדו לקראת תואר שני היו נשים, בהשוואה ל-59.4% בקרב הסטודנטים היהודים הלומדים לקראת תואר זה. חלקן היחסי של הנשים מקרב הסטודנטים המוסלמים הלומדים לקראת תואר שלישי היה 45.7% לעומת 52.5% בקרב המגזר היהודי.

המקצועות המבוקשים: חינוך ומקצועות עזר רפואיים

ומה היו המקצועות המבוקשים בקרב סטודנטים בני מיעוטים ומוסלמים? 35.9% מהסטודנטים המוסלמים למדו בשנת הלימודים הקודמת בתחום החינוך וההכשרה להוראה לעומת 14.7% מהסטודנטים היהודים.

שיעור הסטודנטים שלמדו בתחום מקצועות העזר הרפואיים, היה גם כן גבוה יותר בקרב הסטודנטים המוסלמים לעומת היהודים: 11.3% לעומת 4.1% בהתאמה. בניגוד לכך, 17.7% מהסטודנטים היהודים לתואר ראשון למדו בתחום ההנדסה והאדריכלות בעוד שרק 7.7% מקרב הסטודנטים המוסלמים למדו בתחום זה.

סטודנטים באוניברסיטת תל-אביב(צילום: ירון ברנר)

איימן סייף, ראש הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים במשרד ראש הממשלה, מסכם את הנתונים מבחינתו: "הגברת הנגישות של החברה הערבית להשכלה הגבוהה, במיוחד בתחומי ההיי-טק, תאפשר למדינת ישראל להמשיך לצמוח ולהוביל את תעשיית ההיי-טק בזירה הבינלאומית ולהיפתח לשווקים נוספים, לרבות מדינות ערב".

ובכל זאת אפשר להיות אופטימיים על פי הנתונים.

"אנחנו רואים עלייה ניכרת ברמת ההשכלה של הנשים הערביות ובשיעור התעסוקה. מגמה זו הנה מבורכת וחיונית להעלאת רמת החיים של החברה הערבית ולצמצום הפערים ותורמת לצמיחה של המשק הישראלי. פיתוח וקידום יזמות בקרב החברה הערבית, במיוחד בקרב נשים ערביות, מהווה פריצת דרך משמעותית במעורבות העסקית בארץ ובעולם".