החוצה! דייר מוגן תקף את בעל הדירה - ופונה

אדם שהתגורר במשך 30 שנה כדייר מוגן בדמי מפתח נקלע לסכסוך אלים עם בעל הדירה, והעימות הידרדר לחילופי אגרופים והשלכת אבן. בעל הדירה עתר לבית משפט השלום בראשל"צ בדרישה לפנותו, בהתבסס על החוק הקובע שניתן לעשות זאת במקרה שדייר מוגן נוהג להטריד את שכניו או את בעל הבית.

• עוד פסקי דין מעניינים - בעמוד המשפט של ynet
  

השלום קבע כי די באירוע אלימות בודד אשר עוצמתו חמורה, והורה על פינוי הדייר בכפוף לכך שבעל הדירה ישלם לו את חלקו בדמי המפתח, בסך 122 אלף שקל. בעקבות ההחלטה מיהרו שני הצדדים לערער למחוזי: בעל הדירה ערער על הקביעה שלפיה עליו לשלם כסף, ואילו הדייר ערער על ההחלטה לפנותו.

המחוזי פסק שעל אף חומרת התקיפה, אירוע אלימות חד פעמי לא מקים עילת פינוי לפי חוק הגנת הדייר. משכך, מיד עם מתן פסק הדין שב הדייר לדירתו. בעל הדירה ערער לבית המשפט העליון וטען שהמחוזי התעלם מהאלימות הקשה שהופעלה כלפיו. עוד הוסיף כי הפגיעה החמורה מצדיקה את שלילת הפיצויים לדייר האלים.

מנגד השיב הדייר שאם ייאלץ לפנות את הדירה הוא יוותר ללא קורת גג. כמו כן טען שבעל הדירה תרם לאלימות בכך שהתגרה בו שוב ושוב עד שגרם לו לאבד את השליטה העצמית.

לא כל אלימות מצדיקה פינוי

השופטת דפנה ברק ארז הדגישה שפינוי דייר מוגן מדירה מעלה את ערך הדירה באופן ניכר, מה שעלול להמריץ בעלי דירות לנסות ולמצוא עילה לעשות זאת עד כדי יצירת עימותים מכוונים. לכן, הוסיפה, יש להורות על פינוי רק במקרים חריגים.

עם זאת קבעה השופטת שבמקרה מסוים זה, בשל מעשה האלימות החמור ובשל העובדה שבעל הדירה גר בסמוך, אין מנוס מפינוי הדייר המוגן. היא הסבירה שבעל הדירה עלול להיחשף להטרדה מתמשכת, כיוון שמקום מגוריו חושף אותו

לפגישה יומיומית עם התוקף.

לעניין הפיצויים החליטה השופטת דווקא להגדיל את שיעורם. לדבריה, שווי הדירה כפנויה עומד על 945 אלף שקל, ודמי המפתח עומדים על 555 אלף שקל. חוק הגנת הדייר קובע שחלקו של דייר מוגן אשר יוצא מדירה לאחר שהחזיק בה למעלה מחמש שנים הוא 60 אחוז מסך דמי המפתח, דהיינו - 330 אלף שקל.

שיקולים נוספים להגדלת הפיצוי היו גילו המבוגר של הדייר, מצבו הכלכלי והעובדה שהתגורר בדירה כשלושה עשורים. מצד שני, הוסיפה, יש לקחת בחשבון גם את מעשיו הקשים של הדייר ועל כן לא מגיע לו כל הסכום. לבסוף נקבע שהדייר המוגן יפנה את הדירה בכפוף לקבלת פיצוי של 275 אלף שקל.

בפסק הדין המשיך בית המשפט העליון שתי מגמות. האחת, מתן הגנה גם לבעלי הבתים במסגרת חוק הגנת הדייר. והשנייה: הכרה בזכויות נפגעי עבירה - בית המשפט מציב זכות זו מול זכותו של הדייר המוגן לקורת גג.

• לעיון בפסק הדין - לחצו כאן
• הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד חן ורשביאק עוסק בתחום המקרקעין