שתף קטע נבחר

יש מחיר לחופש: פוטר כי נסע לירח דבש

רואה חשבון ביקש חופשה מהממונה עליו ונענה ב"לא צריכה להיות בעיה". אבל ערב יציאתו הובהר לו שאם ייסע לירח הדבש - הוא יפוטר. בית הדין קבע שהמשרד רק חיפש תירוץ להיפטר מרואה החשבון, שיפוצה בכ-100 אלף שקל

לפני חתונתו ניגש רואה חשבון צעיר לאחד השותפים במשרד שבו הועסק וביקש אישור לצאת לחופשה ללא תשלום לשם נסיעה לירח דבש עם רעייתו. לטענתו ענה לו השותף ש"לא צריכה להיות בעיה". משכך, ומאחר שחשב שבפועל מדובר בתשובה חיובית, הזמין כרטיסי טיסה ועדכן על כך את השותף.

 

 

שבוע לאחר מכן הודיע לו הממונה עליו שהחופשה לא אושרה. העובד מחה והשותף אמר לו שיחזור אליו עם תשובה. אלא שערב הנסיעה הודיע לו המשרד שהחופשה לא מאושרת, ואם ייסע - יראו בכך השותפים הודעה על הפסקת עבודה. לטענת העובד, במעמד זה הודיע כי אינו מעוניין להתפטר וכי הוא מתכוון לשוב לעבודה עם חזרתו.

 

עוד באותו ערב נסע העובד לחו"ל, אבל עם שובו הבהירו השותפים שאינם מתכוונים להשיבו לעבודה, ואף ניכו משכרו 9,000 שקל בשל אי-מתן הודעה מוקדמת. באמצעות עו"ד עדי ינקילביץ' הגיש הנשוי הטרי תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כנגד השותפות והשותפים. בתביעה הוא עתר לפיצויי פיטורים, החזר דמי ההודעה המוקדמת שנוכו, תשלום הודעה מוקדמת ופיצוי על עוגמת נפש.

אילוסטרציה. השותפים טענושסרבו לבקשת החופשה באופן נחרץ (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה. השותפים טענושסרבו לבקשת החופשה באופן נחרץ(צילום: shutterstock)

הנתבעים טענו באמצעות עורכי הדין תומר הדס וירון סייגר שסירבו לבקשת התובע באופן מפורש וברור, אולם לדבריהם הוא התעלם מהחלטתם וזנח את העבודה. הם אף הגישו נגדו תביעה נגדית לפיצוי על הנזקים שגרם בעזיבתו.

 

הוא לא התפטר. הוא פוטר

השופט אורן שגב קבע שאין לראות בתובע כמי שהתפטר מעבודתו. על פי פסיקתו, הנתבעים הוליכו את התובע שולל ועד לרגע האחרון הציגו בפניו מצג שווא. לטענת השופט, התובע היה סמוך ובטוח, בתום לב ובכנות, שהחופשה מאושרת.

 

עוד נקבע שהעובד המשיך לעבוד עד ערב נסיעתו, "ניקה את שולחנו", ואף יידע את העובדים האחרים שהוא טס לירח דבש. בשלב זה אף אחד מהנתבעים לא הזכיר לו שחופשתו אינה מאושרת ושלא יהיה לו לאן לחזור.

 

השופט שגב פסק שהתנהלות הנתבעים, אשר הציגו גרסה מעורפלת ולא הגיונית, הייתה חסרת תום לב וככל הנראה לא היו שבעי רצון מהתובע, ולכן ניצלו את ההזדמנות לדחוק את רגליו ממקום העבודה. משכך קבע השופט שהתובע פוטר ולא התפטר, וכי הפגם המהותי בהתנהגות השותפים, שאף לא ערכו לו שימוע, מצדיק פיצוי חריג.

 

הנתבעים חויבו לשלם 36,634 שקל בגין פיצויי פיטורים, 18,769 שקל בגין השבת תמורת ההודעה המוקדמת ותשלום עבורה, וכן 39,076 שקל עקב פיטוריו שלא כדין. בסך הכול יקבל התובע 94,479 שקל. כמו כן דחה השופט את התביעה הנגדית שהגישו השותפים, וחייב אותם בהוצאות ושכר טרחה של 20 אלף שקל.

 

חשוב להדגיש שהסמכות לקבוע מועדי חופשות נתונה בידי המעסיק, אולם עליו להפעילה בתיאום עם העובד ותוך התחשבות בצרכיו. וכמובן, ראוי ורצוי לתת לעובד תשובה מהירה, ברורה ומפורשת.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
 צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים