הרסו דירות בת"א: "את הסודנים לא מפנים"
שתי משפחות בדרום העיר נותרו ללא קורת גג, לאחר שהעירייה הרסה את דירותיהן. "נכון, בעלי פלש לשם, אבל אין לי לאן ללכת", הסבירה אחת מהן. "ביקשתי מהשוטרים להתארגן אבל הם לא היו מוכנים", סיפר מפונה נוסף. העירייה: פעלנו בשיתוף פעולה, ניתן כל הסיוע
שתי משפחות מכפר שלם שבדרום תל אביב מצאו את עצמן אתמול (יום ב') בלי בית - לאחר שהעירייה הרסה את דירותיהן בטענה כי פלשו אליהן בניגוד לחוק. "אין לנו לאן ללכת, גם ברווחה אמרו שאין פתרונות", סיפרו אם ובנה, וכן בני זוג שלהם שישה ילדים - כולם מצאו עצמם ללא קורת גג.
המשטרה ומד"א ליוו את עובדי העירייה שהרסו את הדירות בעזרת כלים כבדים. יפה יהושע, אלמנה בת 54, סיפרה: "חזרתי הבוקר מקופת החולים לבית שלא קיים. כל הרכוש והחפצים כבר היו הרוסים". לדבריה, לה ולבנה אין לאן ללכת, "בשירותי הרווחה אמרו לי שאין מה לעשות", סיפרה. לפיכך בכוונתה להישאר בשטח, "אני אניח מזרן במקום שבו הייתה הדירה, אשן שם ולא אעזוב את המקום".
עוד דיווחי חדשות ב-ynet:
חצי מיליון ל'תפעול' הוועדה נגד העוני: 'ביזיון'
נתקע בין שני בניינים וחולץ אחרי יומיים
לטענת שתי המשפחות, שעומדות בקשר עם שירותי הרווחה של העירייה, הן קיבלו הודעות על הכוונה לפנות את בתיהן ולהרוס אותם כבר לפני חודשים רבים, אולם לא נמסר להם מתי יתבצע הפינוי. לטענתן הן לא קיבלו סיוע או פתרון משירותי הרווחה.
יהושע מודה כי בעלה המנוח פלש לדירה לפני 20 שנה, והיא מתגוררת בה כ-17 שנים. הוא נפטר מסרטן לפני שבע שנים והיא נותרה במקום מאז עם בנה בן ה-16. "אמרו לי שזאת פלישה, ואמרתי שזה נכון, בעלי פלש לשם, אבל אין לי לאן ללכת. בני בן 37 מתגורר ביבנאל בצפון עם ארבעה ילדים בדירת חדר. אין לי אף אחד. אין לי משפחה, אין לי אחים ואין לי הורים. העובדת הסוציאלית רצתה לקחת את בני הצעיר לפנימיית יום כי אין לו איפה לישון".
לדבריה, "אני חולת אפילפסיה, יש לי בעיות בכבד. אני לא עובדת, וחיה מקצבת נכות של הביטוח הלאומי". לטענתה, היא קיבלה הודעה מהמשטרה לפני שנה וחצי על הריסה ופינוי עתידיים, ללא ציון מועד ספציפי. "הגעתי למשטרה לפני שלושה חודשים לבירור העניין", הוסיפה, "שאלתי מתי זה יקרה ולא אמרו לי. היום, כשחזרתי מקופת החולים, כבר לא הייתה דירה". היא סיפרה כי פנתה בבקשת סיוע לגורמי הרווחה אך אף שידוע להם כי היא מתקיימת מקצבת נכות של 3,700 שקל בחודש בלבד, "הם רוצים שאלך עם הילד שלי לשכור בית".
לטענתו של יצחק, בחודש אוגוסט קרא לו נציג המשטרה והודיע לו שאי אפשר להמשיך להתגורר בדירה ושקיים צו פינוי או הריסה. "הוא אמר שיעדכן אותי באוקטובר על מועד מסודר לפינוי". לדבריו, "לפני כשבוע קיבלתי הודעה דרך דייר אחר שתוך חודש צריך להתפנות. בחודש האחרון אנחנו מחפשים דירות, אבל היום בתשע בבוקר דפקו לי בדלת שוטרים ואמרו שהצו מתבצע מייד. הביאו צוות הובלה והתחילו לארוז לי את החפצים ואת הארונות והציוד שבתוכם. ביקשתי מהשוטרים שבועיים להתארגן ולארוז בעצמי, אבל הם לא היו מוכנים".
גם משפחת יצחק פנתה לגורמי הרווחה בבקשת עזרה כדי "להגיש בקשה למשרד השיכון לסיוע של 900 שקל בחודש, בשלב הבא ביקשנו עזרה מהמשרד בדיור קבע. בקשתנו במשרד השיכון נדחתה בטענה שאנחנו לא עומדים בקריטריונים בגלל שאנחנו מרוויחים 7,000 שקל בחודש. הגשנו ערעור ואמרו לנו שהוועדה תתכנס בענייננו בימים הקרובים. אמרתי היום לשוטר שאנחנו מחכים לתשובה אבל הוא לא הסכים לשמוע".
גם יצחק מצא עצמו מול שוקת שבורה: "אני לא יודע לאן אנחנו הולכים. יש מישהו בשכונה שמוכן לתת לנו חדר להניח בו את החפצים, אבל הוא לא מתאים לשהייה. בינתיים אין לנו פתרון".
"הפינוי התבצע בשיתוף פעולה"
מעיריית תל אביב יפו נמסר בתגובה: "פינוי הבניינים ברחוב הבושם בוצע לאחר שהועמדו בפני המשפחות כל האפשרויות למתן סיוע, כולל ליווי צמוד של מינהל השירותים החברתיים בעירייה ושל נציגי משטרת ישראל, שהייתה אמונה על הפינוי. נציגי המשפחות אף נפגשו עם נציגי המשטרה לשם הכנה לפינוי. גם הפינוי עצמו נעשה ברגישות בהתאם לנסיבות ולמשפחות הוצעו אפשרויות לאחסון ציוד אישי וסיוע מטעם נציגי הרווחה".
בעירייה הסבירו עוד כי אין בסמכותם לספק דיור חלופי, "הסמכות בידי משרד השיכון. מדובר באזור בפארק דרום שיועד לשטח ציבורי פתוח ועליו חל צו הריסה שכלל 22 מבנים. מרביתם נהרסו כבר לפני שנתיים והיום נהרסו שני המבנים האחרונים. הפינוי בוצע על ידי משטרת ישראל בהתאם לחוק ולהחלטת בית המשפט המחוזי, ששקל את נסיבותיהן האישיות של המשפחות המפונות".
ממשטרת מחוז תל אביב נמסר כי מדובר בצו הריסה שהוציא בית המשפט לפני שנתיים לבקשת עיריית תל אביב. "כל המבנים בסביבה נהרסו לא מכבר וזהו המבנה האחרון שנותר. המשטרה פעלה ככוח סיוע לפינוי של העירייה, והוא עבר בצורה שקטה תוך שיתוף פעולה של הנוכחים".
לפנייה לכתב/ת 
