רד הוט צ'יליאני / על אלכסיס סאנצ'ס
סדרת פציעות? החמצות מדהימות? זה כבר זיכרון רחוק. אחרי ששטף מכוניות כדי להגיע לטופ וקיבל ביטחון ממרטינו, חלוץ בארסה לא מפסיק לרוץ, התנועה שלו מפרקת הגנות יריבות ומתחילת העונה הוא לא מפסיק לחורר רשתות. האם השחקן העשירי הכי מהיר בעולם יסיר את קללת מספר 9? הערב (21:45) הוא פוגש את מילאן
שבוע וחצי אחורה, יום שבת, כמה דקות לפני 18:00, שעון ברצלונה. כמעט 100,000 צופים ממלאים את הקאמפ-נואו ומרכיבים מוזאיקה עם הכיתוב "Forca Tito!", שריגשה מישהו אחד יותר מהשאר. אף אחד לא ראה את טיטו וילאנובה נכנס לאצטדיון, אבל התקשורת הקטאלונית דיווחה שמאמן בארסה לשעבר, הנאבק במחלת הסרטן, נפעם מהמחווה שהכינו לו במועדון וראה את הקלאסיקו מאחד מתאי ה-VIP באצטדיון.
עוד ב-ynet ספורט:
76 דקות לאחר מכן, הוא גם סגר מעגל קטן. אלכסיס סאנצ'ס נשלח לכיוון השער של ריאל מדריד, עצר מול רפאל ואראן, הרים את הראש והקפיץ באמנות מעל דייגו לופס כדי לוודא שטיטו יראה ניצחון בקלאסיקו, מספר חודשים בלבד אחרי שזה שוחח עם החלוץ ודאג שהוא יישאר במועדון. "יש לו חלק חשוב בקריירה שלי", אמר הצ'יליאני על וילאנובה, "הייתה לי עונה קשה, אבל הוא תמיד תמך בי".
ולא סתם נדרשה שיחת העידוד הזו. לאחרונה אלכסיס
נמצא בכושר שיא עם 5 שערים ו-2 בישולים ב-6 המשחקים האחרונים שבהם שותף, אבל הוא לא שוכח לרגע את מה שעבר עליו בעונה שעברה. בצורת, ביקורות, החלקות והחמצות היו מנת חלקו של הצ'יליאני, שהביטחון העצמי שלו היה נמוך יותר מתיאגו. הבן של מסי.
הבעיה הגדולה ביותר הייתה שאלכסיס נטול ביטחון נראה כמו הכפיל הלא ממש מוצלח של הצ'יליאני מימי אודינזה העליזים, בטח לא אחד ששווה 37 מיליון יורו. הוא לא הצליח לצאת מהמשבר, סיים רצפי משחקים בלי לכבוש שערים ושוב צצו דיבורים על "קללת מספר 9", החולצה שלבשו לפניו בוז'אן קרקיץ' וזלאטן איברהימוביץ' – לא כאלה שהיו הצלחה מסחררת בבארסה.
שוטף מכוניות, מטפס על עצים
אבל אלכסיס לא התייאש. הצ'יליאני בן ה-24 - 1.69 מ' של שרירים - הוא לא אחד שמוותר כל-כך מהר. ככה זה כשאתה נמצא במלחמה מתמדת בערך מאז שאתה זוכר את עצמך. "בתור ילד, למשפחה שלי לא היה מספיק כסף כדי לחיות כמו שצריך", נזכר סאנצ'ס, שנולד בטוקופייה ועזר להוריו כשעבד מגיל צעיר בשטיפת מכוניות, "זה היה מקום קשה לגדול בו".
אלכסיס הצעיר שבית הספר לא ממש היה חביב עליו במיוחד, העביר את זמנו בעיקר עם הכדור והבין שזה כרטיס היציאה שלו לחיים חדשים. "הייתי מטפס על עצים, בניינים גבוהים וכל מה שצריך כדי להחזיר את הכדור ובגלל זה קראו לי 'הסנאי'", מספר סאנצ'ס, "תמיד הייתי אומר לאמא שלי: 'אל תדאגי, אני אהיה כדורגלן מצליח והכל יסתדר'".
בגיל 15, זה התחיל ללכת לכיוון הנכון מבחינתו של אלכסיס.
הוא שיחק עם חברים ברחוב, ראש העיר ראה אותו, התלהב והחליט לתת לו מתנה: נעלי כדורגל, הראשונות שלו. "אבל גם ההמשך לא היה קל", הוא אומר, "הייתי משחק מול ילדים גדולים ממני שבעטו בי כל הזמן, אבל נלחמתי חזרה. זו הייתה המלחמה שלי להגשים את החלום ובגלל זה המשחק שלי מושפע מהרחוב. אני רץ ורץ, לא מוותר על אף כדור ולפעמים גם חוטף בעיטות. זה המשחק שלי".
אלכסיס כבש שמינייה במשחק אחד שבו ייצג את טוקופייה, עבר למועדון בשם קוברלואה, בו ערך את הבכורה בגיל 17 ומאז – ועד היום – דבק בו כינוי נוסף: "אל ניניו מראבייה" (ילד פלא), אותו הדביק לו עיתונאי מקומי. הכישרון הצעיר כיכב באפרטורה הצ'יליאנית בעונת 2006 עם 9 שערים ב-12 משחקים ואז אודינזה שמה עליו עין. "למזלי, הייתה לי הזדמנות וניצלתי אותה", הוא אמר, "הכדורגל היה חייב להציל אותי ואת המשפחה שלי".
הוא נרכש על-ידי האיטלקים, הושאל לקולו קולו הצ'יליאנית, איתה זכתה באליפויות הקלאוסורה ב-2006 והאפרטורה ב-2007, אח"כ עבר בהשאלה לריבר פלייט, עימה זכה בתואר נוסף – אליפות הקלאוסורה ב-2008 – ועזב את דרום-אמריקה לטובת ארץ המגף ב-2008. אלכסיס ששיתף פעולה עם צ'יליאני נוסף באודינזה – מאוריסיו איסלה – נכנס לעניינים בהדרגה ועונת 2010/11 הייתה הטובה ביותר שלו באיטליה, בה שיחק כחלוץ שני, כבש 12 שערים והיה שותף לחוד אימתני לצד אנטוניו די-נטאלה.
הוורסטיליות, סגנון המשחק הישיר, התנועה ללא כדור, התרומה הבלתי-פוסקת להגנה והמונדיאל הטוב שלו ב-2010, הפכו את אלכסיס לשחקן מבוקש בלא מעט קבוצות ונראה היה שהוא יעבור לאנגליה. מנצ'סטר יונייטד פתחה במו"מ מול אודינזה והמנכ"ל באותה תקופה, דייויד גיל, כבר נפגש עם החלוץ וסוכנו, אבל העסקה לא יצאה לפועל. גם סיטי הייתה רצינית עד כדי כך שהיא שלחה שני סקאוטים לעקוב אחר סאנצ'ס מקרוב ואלה חיברו תחקיר של לא פחות מ-56 עמודים (!) עליו כשהם בודקים אותו בכל מיני סיטואציות – מול אוהדים, במסעדה, עם חברים וכו'.
אחרי שגם הסיטיזנס כשלו בניסיונם לרכוש את אלכסיס, ברצלונה עטה עליו. הוא נזרק למים במשחק הכי גדול שהכדורגל העולמי יכול להציע – הקלאסיקו – הותיר רושם טוב וכבש בהופעת הבכורה שלו בליגה הספרדית (0:5 על ויאריאל), אבל נפצע מיד לאחר מכן והושבת לחודש וחצי. זו לא הייתה הפעם האחרונה שהצ'יליאני בילה בחדר הטיפולים באותה עונה, משהו שהקשה עליו לפתח מומנטום לאורך זמן, ופפ גווארדיולה, שאימן אז את בארסה, לא ממש אהב את זה, בלשון המעטה.
אחרי שאלכסיס חזר ממשחק ידידות חסר חשיבות של נבחרת צ'ילה מול אקוואדור ונפצע שוב, פפ רתח מזעם וצעק עליו בזמן שעשה את דרכו מהדשא לחדר ההלבשה. הצ'יליאני אמנם סיים את העונה עם 15 שערים – שני רק למסי – ו-6 בישולים, אבל בבארסה הבינו שאי אפשר להמשיך ככה והחליטו לטפל בבעיית הפציעות. הצוות המקצועי שינה את התפריט של אלכסיס והוא החל לאכול יותר פירות, ירקות ודגים, ופחות בשר.
הפציעות אכן פחתו, אבל הצ'יליאני לא פגע בעונתו השנייה בקטאלוניה – לפחות בתחילתה – בהיפוך למה שקורה להרבה שחקני רכש שהגיעו לבארסה בשנים האחרונות. הטאץ' נעלם כלא היה, הוא רשם החמצות אדירות, התקשה לבצע פעולות פשוטות והחלו דיבורים על בעיה פסיכולוגית. "ככל שהוא חושב יותר, יש לו יותר ספקות, הוא מהסס ומאבד את ההזדמנות לכבוש", הסביר שחקן ומאמן העבר, קרלס רשאק ואנשי מקצוע טענו כי אלכסיס סובל מחרדה על המגרש.
"אין לי מספיק ביטחון, יש משחקים שאני מתרגש בהם יותר מדי", ניסה להסביר סאנצ'ס שכבש רק שער אחד ובישל עוד חמישה בחצי הראשון של העונה שעברה, "כשאתה מגיע לבארסה, אתה צריך ללמוד לשחק כדורגל מהתחלה".
הפריחה מחדש
השינוי הגדול החל עוד באמצע העונה שעברה, שבחלקה השני אלכסיס הבקיע 10 שערים והוסיף עוד 8 בישולים. פתאום בבארסה קיבלו בחזרה את החלוץ שכיכב לפרקים בעונה הראשונה, ראו את היכולת שבזכותה רכשו אותו מאודינזה וגם הסטטיסטיקה החלה להסתדר: מאז תחילת שנת 2013, יש לאלכסיס 17 שערים, 12 בישולים והוא מעורב בהבקעת שער כל 84 דקות בממוצע. זה שיפור אפילו לעונת הבכורה הדי טובה שלו, אז כבש או בישל כל 125 דקות בממוצע.
השינוי אמנם החל לפני הגעתו של טאטה מרטינו, אבל את השיפור בעונה הנוכחית אפשר לייחס גם למאמן בארסה, שנתן לאלכסיס את מה שהוא הכי היה צריך. "ביטחון זה הכל עבור שחקן ואם יש לו את זה, הוא יכול לעשות הרבה דברים על המגרש", הסביר הצ'יליאני, שמוסיף להתקפה של בארסה משהו שאבד לה אחרי עזיבת דוד וייה: התנועה לעומק.
אלכסיס שניחן ביכולת לדעת לאן לרוץ בכל רגע נתון, מפנה שטחים לשאר שחקני ההתקפה, לקשרים שמצטרפים מאחור וגם למגינים. העונה, מרבית הנגיעות של הצ'יליאני בכדור הן באגף הימני, משם הוא מתחיל את ההתקפות, אבל דווקא המרחק משם ועד למרכז הרחבה, מאפשר לו יותר מרחב תמרון להפתיע את היריב. שער הניצחון בקלאסיקו האחרון הוא דוגמא טובה לכך, שכן ההקפצה מעל דייגו לופס סיימה התקפה שהחלה כשסאנצ'ס עמד בימין ואז רץ לעומק.
התנועה הזו גם נותנת לשחקנים אחרים – בעיקר קשרים – עוד אופציית מסירה וגם יוצרת בלאגן בהגנה של היריבה. גם אם השחקן שעושה את התנועה לא קיבל את הכדור, הוא משך איתו שחקן יריב אחד לפחות שלא נמצא בעמדה שלו ומאפשר לאחד אחר להכנס לחור שנוצר. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא הריצה האלכסונית שאלכסיס עושה מקו ימין לכיוון מרכז הרחבה, "לוקח" איתו את המגן השמאלי של היריבה (בד"כ) ומשאיר את האגף פנוי לגמרי לכניסות של דני אלבס.
לצורך כך, אלכסיס שכונה על-ידי הפרשן ריי האדסון כ"אלקטריק סאנצ'ס" משתמש בזריזות שלו, והוא נחשב לשחקן העשירי הכי מהיר בעולם, לפי מחקר של פיפ"א, כשהוא מגיע עד ל-30.1 קמ"ש.
בנוסף לתנועה, אלכסיס תורם באופן קבוע למשחק ההגנה – משהו שמסי וניימאר לא עושים באותה תדירות – אבל את הביטחון הוא מקבל מהפעולות שהוא עושה בהתקפה. העונה, הוא בועט 2.1 פעמים לשער בממוצע למשחק – נתון נחות מזה של מסי (5.4) וניימאר (2.5), אבל כמעט כפול מהעונה שעברה (1.1). במילים אחרות: הוא מגיע העונה לבעיטה אחת יותר פר משחק.
ממוצע הדריבלים המוצלחים של הצ'יליאני (0.8) נותר דומה לשנתיים הקודמת (0.9), אבל הנתונים הגבוהים של מסי (4.5) וניימאר (4) מאפשרים לסאנצ'ס לפרוח בהתקפה. כי כשהארגנטיני והברזילאי לוקחים את הכדור, מתחילים לרוץ איתו ומשאירים שחקנים מאחור, נוצרים רווחים אצל ההגנה היריבה ואז אלכסיס
מתחיל לפרוח במה שהוא הכי טוב בו: התנועה לעומק. לא מעט שערי סולו יש למסי בקריירה, וב-3 העונות האחרונות בפרט – כאלה שלא נרשם להם בישול בסטטיסטיקה – אבל צפייה בהם מבהירה מיד מי חתום על האסיסט של אחוז גבוה מהם: סאנצ'ס.
בסה"כ, יש לו 33 שערים בברצלונה, 14 העניקו לה יתרון וכל פעם שזה קרה, בארסה לא הפסידה. ב-13 מקרים זה הוביל לניצחונות, במקרה נוסף הסתיים בתיקו. גם אם מתייחסים רק לעונה, התרומה של אלכסיס מכרעת: יש לו כבר 7 שערי ליגה – שני רק למסי – מתוכם שישה היו כאלה שהעניקו יתרון, השוו את התוצאה או היו שערי ניצחון.
בברצלונה מספרים שאלכסיס הולך כל שבוע למסעדה איטלקית בברצלונה בשם "טראמונטי" ויושב תמיד בשולחן מספר 14. אולי הערב המנה העיקרית תהיה מילאן.
לפנייה לכתב/ת 
