שתף קטע נבחר

קופיקס: אפשר להיות הוגן בלי לצאת פראייר

עד הקמתה של רשת קופיקס יכלו בתי הקפה למקסם רווחים ולדרוש עבור כוס קפה בין 14-12 שקל. הופעתה של הרשת החדשה הפנתה זרקור אל רווחיהם של בתי הקפה האחרים ומראה שאפשר גם אחרת. דעה / מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

הופעת רשת "קופיקס " על מפת בתי-הקפה בישראל הפנתה זרקור למושג, שיש שיאמרו כי ניצב במהות הכלכלה המסחרית ויש שיראו בו את תמצית החזירות הקפיטליסטית: "מיקסום רווחים".

 

טרנד מתמשך: עוד בתי עסק הוזילו את הקפה

קופיקס: "הרשתות מחכות לראות אם אכשל"

רולדין: "אנחנו לא יודעים למכור קפה ב-5 שקל"

 

הקפה במחיר 5 שקלים (שאליו נתווסף עתה המאפה במחיר דומה) מוציא לשון ארוכה כלפי רווחי בתי הקפה הגובים 14-12 שקל עבור כוס קפה, ומראה שאפשר גם אחרת.

 

מחיר גבוה - כדי שבעל העסק לא ירגיש פראייר 

נכון, לבית-קפה יש עלויות נוספות - מטבח, שטח גדול יותר, ועובדים נוספים. אך האם הבדל זה מצדיק את הפער הענק במחיר? הוזלת המחירים בחלק מרשתות בתי-הקפה לאחר השקתו של קופיקס, מצביעה כנראה על כך שהמחירים הגבוהים לא היו מחוייבי המציאות.

 

נוצר הרושם כי התמחור הגבוה נועד להפיק תועלת מירבית מרצונם של הצרכנים למצוא להם מקום ישיבה או מפגש מחוץ לבתיהם או משרדיהם, בידיעה שמנגנוני ההגנה הצרכניים - הבירור המוקדם והשוואת המחירים - לא יפעלו במקרה זה. חסידי כלכלת השוק יראו בכך אולי ניצול לגיטימי של הזדמנות עסקית.

 

תפריט במחיר הוגן ()
תפריט במחיר הוגן

 

עם זאת, התחושה כי האילוץ הצרכני נוצל לרעה בצורה של העמדת מחירים גבוהים שלא לצורך, משאירה טעם מר בכל הקשור לאופן בו נתפשים הצרכנים בעיני חלק מהמגזר העסקי.

 

נראה כי בהקשר זה קיימים 2 סוגים של אנשי עסקים: אלה הרואים בצרכן שותף שלהם לתהליך הפקת הרווחים ונוהגים בו בהגינות המתבקשת, ואלה החושבים שאם לא "יחלבו" כל רווח אפשרי מהצרכן הם יתגלו כ"פראיירים" וכאנשי עסקים כושלים.

 

לא אחת מצביעים על הפחד להיתפס כ"פראייר" כעל תכונה לאומית מאפיינת בישראל. גם אם לא נתייחס לכך כאל ממצא מדעי, עלינו להודות כי רבים מדי בקרבנו מונעים על ידי חשש כזה, אותו הם תופסים כשיא של השפלה וכפגיעה בכבודם. אכן, איש אינו אוהב שמנצלים אותו. אבל יש אצלנו מי שנותן למונח פרשנות קיצונית לפיה "אם אינני מנצל את כל מי שאני יכול בכל פעם שאני יכול, יאמרו עלי שאני פראייר".

 

בחיי המסחר, הצרכנים מרגישים את תוצאותיה של תפישה זו יום יום על בשרם. גישה זו מוזנת במקרה הטוב מפחד וחוסר ביטחון באשר לדימוי העצמי, ובמקרה הגרוע יותר - מתאוות בצע, התנכרות ורוע. בשני המקרים מדובר בגישה מעוותת, המכערת את המדינה כולה בחוסר הגינות.

 

מישהו צריך היה כבר מזמן להתייצב נגדה ולהוקיע אותה. לאחרונה נראה שזה גם מתחיל לקרות: בכנסת נדון עתה תיקון יוצא דופן לחוק הגנת הצרכן - המגדיר דרכי סחר בלתי הוגנות וקובע אותן כעבירה.

 

המועצה הישראלית לצרכנות מפתחת עם מנהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה את מדד ההגינות, שיבחן וימדוד את ההתנהלות של ענפים מסחריים וגם של בתי עסק וחברות, ויפורסם לציבור.

 

המנכ"לית היוצאת של משרד החינוך נענתה לבקשת המועצה הישראלית לצרכנות והכריזה על נושא "החינוך להגינות" כנושא המרכזי ליום הצרכן הבינלאומי 2014 במערכת החינוך.

 

וקופיקס העמידה את מחירי כוס הקפה על 5 שקלים, הראתה כי יש היתכנות כלכלית לעסק המתנהל על פי מדיניות של רווחים הוגנים, והכריזה בזאת כלפי גישת "מיקסום הרווחים" כי המלך הוא עירום.

 

הכותב הוא מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
צילום: חסן שעלאן
אפשר גם ב-5 שקלים
צילום: חסן שעלאן
מומלצים