עיר המתים: "אי אפשר לגבור על טייפון כזה"
220 אלף בני אדם חיים בעיר טקלובן שבפיליפינים ועשרת אלפים מהם איבדו את חייהם בסופה החזקה ביותר אי פעם. התושבים המומים, מחפשים אחר בני משפחה נעדרים ומנסים להתגבר על ריח הגופות החריף. אישה בחודש ה-8 להריונה איבדה 11 קרובים, בהם שתי בנותיה: "לא יכולה לחשוב על כלום"
סופת הטייפון הגדולה ביותר אי פעם עושה את דרכה לווייטנאם ומותירה מאחוריה שובל של מחוסרי בית והרוגים: על מגדל כנסייה תלוי צלב רופף. הכנסייה משקיפה על בתים מרוסקים, מכוניות הרוסות, קווי חשמל שקרסו ועצים שנשברו, בשעה שניצולים המומים מנסים לאמוד את הנזקים. גבר חשוף חזה במכנסיים קצרים גוחן על הקרקע ומיילל בבכי. אדם אחר מנסה לבצע משימה שבעבר הייתה פשוטה - לשטוף כלים בתוך טנדר מרוסק - בשעה שאינספור גופות שרועות מסביבו.
כאוס: "ניצולים מתהלכים כזומבים"
עוד חדשות בעולם :
המוסלמיות בצרפת: מסכת מנתח במקום רעלה
קרי: "אנו לא עיוורים, לא טיפשים ולא ממהרים"
צפו: ילד מחופש לטיגריס משגע... טיגריס
מהומות והרוגים: גירוש זרים ענקי בסעודיה
שלושה ימים עברו מאז שהסופה החזקה אי פעם, "הייאן", היכתה בפיליפינים וגבתה לפי הערכות את חייהם של לפחות עשרת אלפים בני אדם בעיר אחת לבדה: טקלובן, בירת פרובינציית לייטה. לא רחוק משם נחתו ב-20 באוקטובר 1944 174 אלף חיילים אמריקנים תחת פיקודו של הגנרל דאגלס מקארתור ורשמו את אחד הניצחונות הגדולים ביותר של מלחמת העולם השנייה.
בינתיים, הגיעה הסופה הלילה לחופיה הצפוניים של וייטנאם ומוגדרת כעת ברמה 1, הרמה הנמוכה ביותר. על פי רשת BBC, שישה בני אדם נהרגו. עוד דווח כי יותר מ-600 אלף בני אדם פונו מבתיהם לקראת הסופה שמוגדרת כעת כסופה טרופית חמורה. לאחר שבסוף השבוע הגיעו הרוחות בפיליפינים למהירות של יותר מ-350 קמ"ש, בווייטנאם מורגשות רוחות במהירות של 157 קמ"ש.
אתמול, גברים, נשים וילדים פוסעים בזהירות על פני שרידי בתי עץ שנהרסו, מחפשים אחר יקיריהם וחפציהם. במבט מהאוויר ניתן לראות עצים שנעקרו משורשיהם וספינות ענק שנסחפו לחוף.
הסופה לא פסחה על אף בניין
נראה כי אף לא בניין אחד הצליח לחמוק מסופת הטייפון החזקה בעיר החוף, שבה חיים 220 אלף בני אדם ושמרוחקת כ-580 קילומטרים דרום-מזרחית לבירה מנילה.
הניצולים עומדים בתורות ארוכים, מחכים לקבל מנות אורז ומים. כמה מהם יושבים ובוהים מסביב, מכסים את פניהם בסמרטוטים כדי להישמר מריח גופות המתים.
אישה אחת, בחודש השמיני להריונה, מתארת בדמעות כיצד נעלמו 11 מבני משפחתה בסערה, בהם שתי בנותיה. "אני לא יכולה לחשוב עכשיו", היא אמרה. "אני המומה".
תור בשדה התעופה: "חייב לצאת מכאן"
בשדה התעופה עומדים אנשים רבים בבוץ ותחת גשם קולח אחרי שצעדו ברגל שלוש שעות מהעיר טקלובן.
הם מקווים שכוחות חיל האוויר יפנו אותם מהמקום בכלי טיס צבאיים. הכבישים מהעיר ואליה אינם עבירים אחרי שהתמלאו בעצים שקרסו ופסולת רבה. "אנחנו מנסים להגיע לסיבו או למנילה", סיפר תייר אחד. "אני חייב לצאת מכאן".
בכל מטוס שיוצא מהאזור יכולים להצטופף 110 נוסעים בלבד. אנשים מבוגרים, חולים וילדים נמצאים בעדיפות ראשונה לעלות על הטיסות. שני חיילים נושאים אדם שלא יכול ללכת.
ג'ני צ'ו, סטודנטית לרפואה בעיירה לייטה, מתקשה לזהות את מקום מגוריה. "הכול הלך. הבית שלנו נראה כמו שלד ונגמר לנו האוכל והמים. אנחנו מחפשים אוכל בכל מקום. אפילו רכבי האספקה נבזזים. אנשים מתהלכים כמו זומבים בחיפוש אחר אוכל. זה נראה כמו סרט", היא אמרה.
נאחז בעץ קוקוס עם ילד בן 7
ליוטנט קולונל פרמין קראנגן מחיל האוויר הפיליפיני נזכר כיצד הוא ו-41 קצינים אחרים נאבקו כדי לשרוד בשדה התעופה, שבו הוצבו כשרוחות במהירות של 313 קילומטרים לשעה היכו במקום. "מי הים והגלים הרסו לפתע את החומות וראיתי את אנשיי נסחפים אחד אחד על ידי המים", אמר קצין חיל האוויר. שניים מהחיילים טבעו וחמישה נעדרים.
קראנגן נסחף בזרם המים והצליח להיאחז בעץ קוקוס ביחד עם ילד בן שבע. "בחמש השעות הבאות היינו בתוך המים, נאבקים ברוח ובגשם הכבד. היה כל כך חשוך שלא יכולת לראות דבר. המשכתי לדבר אל הילד ולעשות לו שיחת מוטיבציה משום שסיפר לי שהוא עייף ורוצה לישון".
בסופו של דבר הצליח קראנגן לראות יבשה ושחה עם הילד אל החוף שאליו נפלטו גופות רבות. "אני חושב שהילד הציל את חיי משום שמצאתי כוחות בשביל לעזור לו לשרוד", הוא אמר. היו מי שזעמו על הקצב האיטי של מאמצי החילוץ וההצלה, אולם שר ההגנה של הפיליפינים וולטר גאזמין דחה את הטענות לאי מוכנות של הרשויות. "איך אתה יכול לגבור על הטייפון הזה?", אמר שר ההגנה. "מדובר בסופה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ. עשינו כל מה שיכולנו".
הסופה שפקדה את הפיליפינים נחשבת לאחת החזקות ביותר בהיסטוריה המתועדת. היא הגיעה לחופי המדינה ביום שישי לפנות בוקר וחצתה את האיים לייטה וסמאר. בשיאה במהלך היומיים האחרונים הגיעה מהירות הרוח ליותר מ-300 קמ"ש - חזקה יותר מההוריקנים סנדי וקתרינה גם יחד.
ענני הסערה התפרסו למרחק אדיר של כ-1,800 קילומטרים, והסערה השפיעה על כ-4.2 מיליון בני אדם ב-270 ערים ויישובים במרכז המדינה. הגלים שהיכו בחופי האיים הגיעו במקרים מסוימים לגובה חמישה מטרים. 800 אלף תושבים נותרו מחוסרי קורת גג ואזורי מגוריהם יזדקקו לחודשים של שיקום. חרף האזהרות המוקדמות, רק מספר זעום יחסית של 125 אלף תושבים מהאזורים שבהם פגעה הסופה באופן הקשה ביותר נמלטו למקום מבטחים.
לפנייה לכתב/ת 
