שתף קטע נבחר
 

10 תוספי התזונה שהוכחו מחקרית כיעילים נגד סרטן

רוב חולי הסרטן נעזרים כיום בטיפולים משלימים ובתוספי תזונה בזמן המאבק שלהם במחלה, אך הרופאים עדיין מגלים חשדנות. מאמר חדש מציג את העדויות הקליניות לתועלת שב-10 תוספים מרכזיים, וריכזנו עבורכם את המידע החיוני: מה כדאי לקחת ומה הן תופעות הלוואי? מדריך

השימוש בתוספי תזונה לטיפול בסרטן זוכה ליחס חשדני מצד רופאים רבים. אך למרות חשדנות הרופאים, מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות מאשרים שרוב חולי הסרטן פונים כיום, נוסף על הטיפולים הקונבנציונליים כמו כימותרפיה והקרנות, גם לטיפולים משלימים שונים ובעיקר לתוספי תזונה.

 

בעוד שלפני כעשור העריכו מחקרים שכ-20%־55% מחולי הסרטן משתמשים בתוספי תזונה, מחקרים חדשים מגלים שהשימוש נרחב הרבה יותר. כך למשל, נמצא ש-67%־87% מחולות סרטן השד משתמשות בתוספי תזונה במהלך הטיפולים הקונבנציונליים, ושימוש זה נמשך גם תשע שנים לאחר האבחנה.

 

הבעיה היא שהחשדנות והיחס השלילי של הרופאים ביחס לתוספים גורמים לכך שבמקרים רבים החולים פשוט אינם מדווחים להם על השימוש בהם.

 

 

עוד על המלחמה בסרטן:

 

"הכשל הזה של הרופאים בתקשורת עם מטופליהם עלול להוביל לאובדן אמון מצד המטופלים במערכת היחסים הטיפולית, ולבחירה בטיפולים משלימים שעלולים להיות חסרי תועלת או אף מזיקים, בו בזמן שקיימים טיפולים משלימים יעילים", מזהיר ד"ר משה פרנקל, יו"ר החברה הישראלית לרפואה משלימה. "הגישה האופטימלית לנושא זה לדעתי היא לדון עם המטופל בכל המידע הקיים ביחס לבטיחות וליעילות של הטיפול המשלים, הן בעובדות והן בנושאים שבעניינם קיים חוסר ודאות, וכך להגיע להחלטה מודעת הדדית".

 


 

ד"ר פרנקל, שהקים לפני כמה שנים את המרפאה האונקולוגית המשלימה במרכז MD אנדרסון לסרטן בטקסס והמשמש גם כיו"ר הוועדה לפרקטיקה קלינית של החברה לרפואה משלימה - חברה מדעית בינלאומית, החליט לקחת על עצמו את האתגר לספק לרופאים בתחום בסיס מידע מעודכן בנושא. יחד עם חוקרים וקלינאים נוספים מהחברה לאונקולוגיה אינטגרטיבית, שאף הם בעלי ניסיון רב בשימוש בתוספים בטיפול בחולי סרטן, הוא כתב מאמר ובו רשימה של עשרת תוספי התזונה המובילים בטיפול במחלות הסרטן.

 

המאמר, שפורסם בספטמבר בכתב העת Integrative Cancer Therapies ומוצג בכנס של החברה הישראלית לרפואה משלימה, כולל מידע בסיסי ביחס לכל אחד מעשרת התוספים, עדויות ומחקרים קליניים על יעילותו ומנגנוני הפעולה שלו, וכן תופעות לוואי ואינטראקציות ידועות ואפשריות עם תרופות.

 

"המידע במאמר", מדגיש ד"ר פרנקל, "לא נועד לשימוש עצמי של החולים, אלא לרופאים, במטרה לתת לרופאים מידע מדעי המבוסס על עובדות מדעיות, כדי שיוכלו לדון בנושא עם מטופליהם שמעוניינים בשילוב מושכל של תוספים כחלק מההתמודדות עם המחלה".

 

לפניכם רשימת התוספים המפורטת במאמר. ראוי להדגיש כי חלק מהם נחקרו בהקשר של מחלות סרטן ספציפיות, אך אין זה אומר שהם אינם יעילים גם לטיפול במחלות סרטן אחרות.

 

1. כורכומין

מסייע לטיפול בלוקמיה ולימפומה, סרטני מערכת העיכול, סרטנים באיברי המין ובדרכי השתן, סרטן הלבלב, סרטן השד, סרטן השחלות, סרטני ראש וצוואר, סרטן הריאות, מלנומה, סרטנים נוירולוגיים וסרקומה

 

הכורכומין, המרכיב העיקרי של צמח התבלין ההודי המוכר כורכום, הוא התבלין הנחקר ביותר בהקשר לסרטן. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על שכיחות קטנה יותר של מחלות סרטן באוכלוסיות הצורכות כורכום. בו זמנית מראים מחקרי מעבדה כי הוא פועל כנגד מגוון מחלות סרטן.

 

מנגנוני הפעילות: הכורכומין פועל במגוון מנגנונים לאורך כל המסלול של התפתחות תאי הסרטן. אחד המרכזיים שבהם הוא חסימת פעילותו של החלבון NF Kappa B, הנחשב לגורם בעל תפקיד מרכזי בתהליכי דלקת ובחלוקת התאים. בדרך זו הכורכומין מעכב הן את התהליך הדלקתי המעורב בתהליכים הסרטניים והן את שכפול תאי הסרטן והתפשטותם.

 

עוד נמצא שהכורכומין מעודד אפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן) בתאים הסרטניים (מצב שבאופן רגיל אינו מתרחש בתאים אלה), מדכא את שגשוג תאי הסרטן, מעכב יצירת כלי דם חדשים המזינים את הגידול הסרטני, ואף מפחית את עמידותם לכימותרפיה ולהקרנות. כמו כן מחקרים מראים שהכורכומין מגן גם על איברים בריאים, כמו הכבד, הכליות, ריריות הפה והלב, מהרעילות הכרוכה בטיפולי כימותרפיה והקרנות.

 

בטיחות ותופעות לוואי: הכורכומין משמש כבר מאות בשנים כתבלין וכתוסף תזונה ונחשב לבעל פרופיל בטיחות גבוה. תופעות הלוואי הידועות נחשבות למזעריות, ובהן אי נוחות בקיבה, בעיקר כשהוא ניטל במינונים גבוהים או לתקופה ממושכת.

 

מינון: אין המלצה ברורה. בחלק מהמחקרים קיבלו המשתתפים עד 12 גרם ללא תופעות לוואי משמעותיות, אך כמה מחקרים קליניים מצביעים על כך שדי ב־500־3,000 מ"ג כורכומין כדי להשיג השפעה. מומלץ ליטול תוספי כורכומין המשולבים עם פיפרין (החומר הפעיל בפלפל שחור), המשפר את הזמינות הביולוגית באופן ניכר. כמו כן רצוי ליטול אותו עם הארוחות, ובפרט עם מזונות המכילים שומן, שמשפרים את ספיגתו.

 

2. גלוטמין

מסייע לטיפול בכלל מחלות הסרטן (למעט בחולי כבד וכליות)

 

לחומצת אמינו זו תפקידים חשובים במערכת העצבים, מערכת החיסון ומערכת העיכול. מחקרים קליניים הראו שבחולי סרטן העוברים כימותרפיה והקרנות, תוספת גלוטמין לטיפול מפחיתה את השכיחות ואת החומרה של תופעות הלוואי הקשות במערכת העיכול, ובהן בחילות, שלשולים ופצעים בפה (מוקוזיטיס), וכן נוירופתיה - הרס של קצות העצבים המתבטא בתחושת נמלול בכפות הידיים והרגליים.

 

מנגנוני הפעילות: נמצא שהגלוטמין מפחית יצירת ציטוקינים (חלבונים המופרשים מתאים ומעורבים בתהליך הדלקתי), בייחוד במערכת העיכול, וכן ממלא תפקיד חשוב בצמיחה של תאי מערכת העיכול ובהתחדשותם. כמו כן מחקרים מצביעים על כך שמנגנון הפעילות של התוסף להפחתת נוירופתיה אצל החולים המטופלים בכימותרפיה ובהקרנות, מבוסס ככל הנראה על ויסות גורמי גדילה עצביים.

 

בטיחות ותופעות לוואי: תופעות הלוואי נדירות, אך הן יכולות לכלול בצקת, כאבי ראש, חום, כאבים, פריחה, כאבי בטן, גזים, בחילה והקאות, כאבי מפרקים ותסמינים דמויי שפעת. יש צורך לנקוט זהירות במתן גלוטמין לחולים עם פגיעה בכבד ובכליות.

 

מינון: במחקרים קליניים השתמשו בגלוטמין בצורת אבקה במינון של 10 גרם, מחולקים לשלוש פעמים ביום. יתרונה על פני הקפסולות הוא שאפשר לבצע באמצעותה שטיפת פה ולאחר מכן לבלוע אותה. באופן זה החומר מספק הגנה על כל מערכת העיכול, כולל הגנה מקומית לפה.

 

הרופאים חושדים בתוספים - והחולים לא מדווחים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הרופאים חושדים בתוספים - והחולים לא מדווחים(צילום: shutterstock)

 

3. ויטמין D

מסייע לטיפול בכלל מחלות הסרטן

 

ויטמין D מהווה אף הוא את אחד ממוקדי המחקר החמים כיום בהקשר לסרטן. העדויות הראשונות לקשר בינו למחלות סרטן הגיעו מתצפיות שהראו ששיעורי התמותה מסרטן המעי הגס היו נמוכים יותר בדרום ארצות הברית בהשוואה לצפונה. מחקרים נוספים תמכו בממצא זה והראו שרמות נמוכות שלו קשורות גם לסיכון מוגבר לסרטן השד והערמונית, וככל הנראה גם למחלות סרטן נוספות. יותר ויותר עדויות מחקריות מצביעות כיום על כך שרמות נמוכות של ויטמין D בדם קשורות גם לתחזית גרועה יותר בחולים המאובחנים כסובלים מממאירויות שונות.

 

מנגנוני הפעילות: עדיין אינם ברורים כיום, אך התחום נמצא במחקר מואץ. ככל הנראה יש לוויטמין תפקיד בבקרה של גנים מסוימים. כמו כן נמצא שמתן ויטמין D הוביל להשפעות הנוגדות את שגשוג תאי הסרטן ושעשויות לעודד מוות תאי מתוכנן ולעכב יצירת כלי דם חדשים המזינים את תאי הסרטן. מנגנונים אפשריים נוספים שנבחנים הם דרך השפעתו על ויסות מערכת החיסון ועל תיקון ה־DNA וההשפעה נוגדת החמצון שלו.

 

בטיחות ותופעות לוואי: באופן כללי הוא נחשב בטוח לשימוש גם במינונים גבוהים, עם תופעות לוואי מועטות, לרוב במערכת העיכול.

 

מינון: יש לבצע בדיקת דם כדי לקבוע את המינון.

 

4. פטריות מיטאקי

מסייעות לטיפול בכלל מחלות הסרטן (למעט גידולי מערכת הדם והלימפה)

 

פטריות המיטאקי משמשות באסיה כבר שנים רבות לטיפול במגוון מחלות, וביפן, שבה נערכו גם רוב המחקרים על הפטריות האלה, הן מהוות חלק בלתי נפרד מהטיפול האונקולוגי בחולי סרטן.

 

מנגנוני הפעילות: הן מכילות בטא־גלוקן, רב־סוכר שיש לו ככל הנראה השפעה על הגברת הפעילות של מערכת החיסון כנגד תאי הגידול.

 

בטיחות ותופעות לוואי: הן אכילות ונחשבות לבטוחות ולנטולות תופעות לוואי מיוחדות. עם זאת, הן עלולות להוריד מעט את רמות הסוכר בדם, כך שיש להשתמש בהן בזהירות בחולי סוכרת המטופלים בתרופות להורדת סוכר ולנטר את רמות הסוכר. בשל השפעותיהן המווסתות את מערכת החיסון, חלק מהאונקולוגים האינטגרטיביים מסתייגים בינתיים מהמלצה על התוסף לחולים עם גידולי מערכת הדם והלימפה עד לביצוע מחקרים נוספים.

 

מינון: לא הוגדר מינון בטוח ויעיל. יש ליטול בהתאם להמלצות היצרנים.

 

5. שמן דגים

מסייע לטיפול בכלל מחלות הסרטן (למעט במצב שרמות הטסיות נמוכות מ־50 אלף)

 

תוספי שמן דגים מכילים שמן מדגי הים הצפוני, העשירים בחומצות שומן ארוכות שרשרת - EPA ו־DHA. בהקשר למחלות הסרטן נמצא כי יש לחומצות אלה השפעות חיוביות הן לטיפול בסרטן עצמו והן לשיפור במצב החולים, ובעיקר להסדרת התיאבון.

 

מנגנוני הפעילות: נמצא שחומצות השומן אומגה 3 מעודדות אפופטוזיס, ובדומה לכורכומין משפיעות אף הן על החלבון NF Kappa B, וכך מעכבות ואף מונעות את התהליך הדלקתי הכרוך בסרטן.

 

בטיחות ותופעות לוואי: שמן דגים עלול להגביר את משך הדימום, ולכן כדי להפחית את הסיכון לטרומבוציטופניה (ירידה חדה בערכי טסיות הדם בעקבות כימותרפיה שעלולה לגרום לדימום ממושך מהרגיל בעת פציעה או לסימני דימום שונים), חלק מהרופאים ממליצים להפסיק זמנית מתן תוספי שמן דגים בחולים המקבלים כימותרפיה שרמות הטסיות שלהם נמוכות מ־50 אלף.

 

מינון: 2־3 גרם ליום. מבין חומצות השומן אומגה 3, ככל הנראה חומצת השומן EPA היא בעלת התפקיד המרכזי גם בהתמודדות במחלת הסרטן, וככל שהיחס בינה לחומצת השומן DHA גבוה יותר, כך ההשפעה טובה יותר.

 

מחקר שנערך במרכז MD אנדרסון לסרטן מצא שיחס הגבוה מ־4 ל־1 של EPA לעומת DHA (בהתאמה) הוא היעיל ביותר למניעת סרטן ולטיפול בו. לכן מומלץ לבחור בתוספי אומגה 3 עם יחס גבוה ככל האפשר של EPA ל־DHA.

 

לאומגה 3 השפעה חיובית על הטיפול בסרטן והסדרת התיאבון (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לאומגה 3 השפעה חיובית על הטיפול בסרטן והסדרת התיאבון(צילום: shutterstock)

 

6. תה ירוק

מסייע לטיפול בשלב מוקדם של סרטן הערמונית ולוקמיה לימפטית כרונית, גידולים טרום ממאירים בפה ונגעים הקשורים לנגיף הפפילומה

 

הסגולות הרפואיות של התה הירוק נחקרות כבר שנים רבות, ובהן בין היתר יכולתו למנוע סרטן. נוסף על כך, מצביעים מחקרים קליניים ראשוניים על השפעות חיוביות בטיפול בכמה מחלות סרטן, בעיקר בשלבים הראשונים ובמצבים טרום ממאירים.

 

מנגנוני הפעילות: נמצא שהפוליפנולים בתה הירוק, ובעיקר ה־EGCG, שמהווה כ־40% מתכולת הפוליפנולים בעלי הצמח, הם בעלי פעילות נוגדת דלקת, והם גם מעודדים אפופטוזיס בתאי הסרטן ומעכבים יצירת כלי דם המזינים את הגידול הסרטני.

 

בטיחות ותופעות לוואי: נצפו כמה מקרים של רעילות לכבד במתן תוספי תה ירוק, אך עם זאת, במחקרים אפידמיולוגיים נמצא שהתה הירוק דווקא מונע מחלות כבד. כמו כן, דווחו תופעות של רעילות מדרגה נמוכה במערכת העיכול, ומחקר אחד הצביע על כך שנטילת תוספי תה ירוק על קיבה ריקה מגבירה את הרעילות אף על פי שהיא משפרת את הזמינות הביולוגית. יש לנטר אנזימי כבד בחולים הנוטלים מינונים גבוהים של תה ירוק.

 

מינון: בהתאם להוראות היצרנים.

 

7. גדילן מצוי

מסייע לטיפול בלוקמיה ובחולי סרטן הערמונית שעברו ניתוח כריתה

 

צמח בר זה, הגדל בצדי הדרכים בישראל, משמש כבר יותר מ־2,000 שנה לטיפול בהפרעות בכבד ובלבלב, כמו גם להגנה מפני דלקת כבד הנגרמת על ידי רעלים ותרופות. במחקר מבוקר ואקראי שנערך בארצות הברית, נמצא שמיצוי הצמח סייע להפחית את שכיחות תופעות הלוואי, ובעיקר את הפגיעה בכבד, בילדים חולי לוקמיה שקיבלו כימותרפיה. במחקר נוסף נמצא ששילוב של מיצוי הצמח עם סלניום מסייע לשפר את איכות החיים ואת פרופיל השומנים בחולי סרטן הערמונית שעברו ניתוח לכריתת הערמונית.

 

מנגנוני הפעילות: את ההגנה מפני הרעילות הכבדית של התרופות הכימותרפיות מספק קומפלקס של תרכובות פלבנואידים ופלבנוליגננים שנקרא סילימרין המהווה כ־65%־80% ממיצוי הצמח.

 

בטיחות ותופעות לוואי: לא נצפו תופעות מיוחדות.

 

מינון: לא קיימות המלצות ברורות. המינונים ששימשו במחקרים נעו בממוצע בין 200 ל־400 מ"ג ליום.

 

8. אסטרגלוס

מסייע לטיפול בכלל מחלות הסרטן

 

צמח מרפא סיני זה נמצא כבעל יכולת לשפר את איכות החיים של חולי סרטן העוברים טיפולי כימותרפיה והקרנות ולהפחית את תופעות הלוואי. השפעות אלה הוכחו בין היתר בסקירת מחקרים שנערכה על ידי חוקרי הקוקריין (גוף בינלאומי בלתי תלוי שבוחן מחקרים רפואיים), ואשר מצאה הפחתה בבחילות ובהקאות בקרב חולי סרטן המעי הגס, וכן הפחתה בלויקופניה (ירידה חדה בספירת תאי הדם הלבנים) והגדלה במספר תאי ה־T בקרב קבוצת האסטרגלוס לעומת חולים שטופלו בכימותרפיה בלבד.

 

מנגנוני הפעילות: האסטרגלוס עשיר ברבי־סוכרים שיש להם השפעה על מערכת החיסון, ועל ויסות פעילותו של החלבון TNF. כמו כן, ככל הנראה יש לו גם השפעה ישירה נוגדת גידולים.

 

בטיחות ותופעות לוואי: הצמח נחשב לבטוח. לא דווחו כל תופעות לוואי שלו.

 

מינון: האסטרגלוס משמש לעתים קרובות כאחד המרכיבים בתרכובות צמחים סיניות. עדיין לא ברור מהו המינון האופטימלי כשמיצוי הצמח ניטל בנפרד.

 

הפוליפנולים שבתה הירוק בעלי פעילות נוגדת דלקת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הפוליפנולים שבתה הירוק בעלי פעילות נוגדת דלקת(צילום: shutterstock)

 

9. מלטונין

מסייע לטיפול בסרטן הריאות וסרטן השד

 

הורמון זה, המופרש מבלוטת האצטרובל במוח, משפיע על מחזוריות הערות־שינה שלנו. העניין במלטונין בהקשר לטיפולים בסרטן נולד בעקבות סדרת מחקרים קליניים שנערכו באיטליה, שמצאו שמתן מלטונין לחולי סרטן הריאות וסרטן השד הביא לשיפור באיכות החיים ואף לרמיסיה (הפוגה) במחלה. עד כה לא בוצעו מחקרים נוספים מעבר לסדרה זו, אך מחקרי מעבדה מספקים תמיכה לממצאים אלה.

 

מנגנוני הפעילות: מחקרי המעבדה מצביעים על מגוון מנגנונים שבהם פועל המלטונין. בין היתר, הוא מווסת את ייצורו של הורמון הגדילה, גורם לאפופטוזיס בתאי הסרטן, מונע שגשוג של התאים הסרטניים, מעכב את צמיחת גורמי הגידול הסרטני ואת ייצורם של אנזימים מעודדי חמצון, ומנגד מאיץ את ייצורם של אנזימים נוגדי חמצון.

 

בטיחות ותופעות לוואי: המידע הקיים מהמחקרים מצביע על כך שהתוסף בטוח לשימוש ולא נמצאו השפעות שליליות על תוצאות הטיפול הכימותרפי.

 

מינון: מינון התוסף כטיפול לבעיות שינה נע בין 0.5 ל־3 מ"ג ליום. כטיפול לסרטן אין המלצה ברורה כיום. במחקרים שבחנו את יעילותו לטיפול בסרטן היה המינון שקיבלו המשתתפים 20 מ"ג ליום, אך החוקר שערך את המחקרים לא סיפק הסבר למינון זה.

 

מחקרים בבעלי חיים הצביעו על כך שככל הנראה אין צורך במינונים כה גבוהים, ולעתים מספיק לשפר את הרגלי השינה על ידי חשיפה לאור השמש ביום ולחשכה מוחלטת בשעות הלילה (בין 22:00 בלילה ל־3:00 בבוקר) כדי לשפר את הפרשת המלטונין הפנימית בגוף.

 

10. פרוביוטיקה

מסייעת לכלל מחלות הסרטן

 

פרוביוטיקה היא שם כולל לזנים שונים של תוספים המבוססים על חיידקים פרוביוטיים, שהם סוגים וזנים שונים של חיידקים ידידותיים הקיימים בגופנו. המחקר על תפקידיהם בגוף זוכה בשנים האחרונות לתאוצה ניכרת בעולם הרפואי. בהקשר לטיפולי סרטן לא מעט מחקרים קליניים מצביעים על כך שהטיפול בפרוביוטיקה מפחית את תופעות הלוואי של כימותרפיה והקרנות במערכת העיכול, כגון שלשולים ותחושת אי נוחות בבטן.

 

מנגנוני הפעילות: נמצא כי לחיידקים הפרוביוטיים תפקיד חשוב בוויסות מערכת החיסון ובספיגת רכיבים מהמזון. הם משפיעים על תחזוקת הריריות, ובין היתר על ריריות מערכת העיכול, ומגינים מפני חיידקים מחוללי מחלות.

 

בטיחות ותופעות לוואי: חלק מהמומחים מעלים חששות תיאורטיים ביחס לאפשרות לאלח דם בחולים עם נויטרופניה בדרגה 2 או יותר, אך מחקר קטן על חולים המקבלים כימותרפיה מצא שהסבילות לפרוביוטיקה הייתה מצוינת גם בקרב חולים שפיתחו נויטרופניה בדרגות 3־4 כתוצאה מהכימותרפיה.

 

עם זאת, דיווח מספרד על שלושה מקרים של התפתחות פטרייה במערכת העיכול הראה שגורם הסיכון היחיד המזוהה עם התפתחות זיהום זה היה הטיפול בפרוביוטיקה שהכילה זן מסוים של שמר בשם ס. בולרדי, פרוביוטיקה המשמשת באירופה לטיפול בשלשולים הנובעים מחיידק הקלוסטרידיום דיפיציל ולמניעתם.

 

מינון: מספר החיידקים, המינים והזנים הספציפיים שיש ליטול בתוספי פרוביוטיקה תלוי במטרת השימוש. לטיפול בשלשולים הנובעים מכימותרפיה, מינון של 20־10 מיליארד תאים של לקטובצילוס GG ליום נמצא יעיל.

 

אינטראקציות עם תרופות ותוספי תזונה אחרים

נושא האינטראקציות של תוספי תזונה עם תרופות ותוספים אחרים לא נחקר עד כה, כך שהידע הקיים בתחום מבוסס ברובו על השערות תיאורטיות לא מבוססות וכן על ממצאים שעלו ממחקרי מעבדה ברקמות תאים.

 

הטבלה שלפניכם מסכמת את האינטראקציות הנצפות והפוטנציאליות עם תוספי התזונה שנמנו בכתבה:

 


תוספי תזונה ותרופות - אינטראקציה

תוספי תזונה ותרופות - אינטראקציה
התוסף תרופות ותוספים שעלולים להיות באינטראקציה מהות האינטראקציה הפוטנציאלית
כורכומין

תרופות נוגדות קרישה ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) כמו אספירין, נורופן, איבופרופן, סלקוקס, וכן תוספים כמו גינקו בילובה, שום וסו פלמטו

 

התרופות הכימותרפיות ציקלופוספמיד וקמפטוטצין

עלולה להגביר את הסיכון לדימום

 

 

 

 

עלולה לגרום להפחתה של האפופטוזיס לתאי הסרטן

גלוטמין

תרופות נוגדות פרכוסים (סיכון תיאורטי)

 

לקטולוז (חומר משלשל לטיפול בעצירות)

עלולה להגביר את הסיכון לפרכוסים

 

עלולה להפחית מיעילות התרופה

ויטמין D תרופות המדכאות את מערכת החיסון (סיכון תיאורטי, לא נצפה במחקרים) עלולה להפחית מיעילות התרופה
פטריות מיטאקי

תרופות להורדת סוכר

 

תרופות לוויסות מערכת החיסון

עלולה לגרום להיפוגליקמיה

 

עלולה להפחית או להגביר את האפקט של התרופה

שמן דגים

תרופות נוגדות קרישה ותרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) (סיכון תיאורטי). יש צורך בזהירות בשימוש מעל 3 גרם ליום

 

תרופות נגד יתר לחץ דם (יש צורך במעקב הדוק יותר על לחץ הדם בתחילת טיפול)

עלולה להגביר את הסיכון לדימום

 

 

 

עלולה להגביר את אפקט התרופה ולגרום לירידה נוספת בלחץ הדם

תה ירוק

1) נוגדי קרישה (סיכון תיאורטי)

 

2) תרופות הפטוטוקסיות, כמו פרוקור וטגרטול (סיכון תיאורטי, יש צורך במעקב אחר אנזימי כבד)

 

3) תרופות שבפירוקן מעורב האנזים ציטוכרום 450 (סיכון תיאורטי), כמו טמוקסיפן, אידרוביצין, וינקריסטין ופלוטמיד

 

4) תרופות שבפירוקן מעורב האנזים UGT, כמו אסטרוגן ומורפין

 

5) וולקייד (תרופה ביולוגית אנטי סרטנית)

 

6) אירינוטקאן (תרופה כימותרפית)

1) עלולה לסתור את התרופה

 

2) עלולה להגביר את תופעות הלוואי של התרופה

 

3) עלולה לעכב את פירוק התרופה ולגרום להצטברותה בגוף

 

4) עלולה להגביר את תופעות הלוואי של התרופות

 

5) עלולה לעכב את פעילות התרופה

 

6) עלולה להגביר את תופעות הלוואי

גדילן מצוי

תרופות שבפירוקן מעורב האנזים ציטוכרום 450 ותרופות שבפירוקן מעורב האנזים UGT1A1 (סיכון תיאורטי)

 

אירינוטקאן (הסיכון תיאורטי, במחקר קליני קטן לא נצפו אינטראקציות בשילוב)

עלולה לעכב את פירוק התרופה
אסטרגלוס תרופות המדכאות את מערכת החיסון (כמו טקרולימוס וציקלוספורין) עלולה להפחית מיעילות התרופה
מלטונין

תרופות שבפירוקן מעורבים האנזימים CYP1A2450 ו-CYP2C9 (סיכון תיאורטי), כמו טמוקסיפן, אידרוביצין, וינקריסטין ופלוטמיד

 

תרופות נוגדות קרישה (סיכון תיאורטי)

עלולה לעכב את פירוק התרופה

 

 

 

 

עלולה להגביר את הסיכון לדימום

פרוביוטיקה לא ידוע על אינטראקציות  




 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: index open
20%־55% מחולי הסרטן משתמשים בתוספי תזונה
צילום: index open
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים