סוף חוב: איך סוגרים הליך בהוצאה לפועל

טענת "פרעתי" באה לעזרת החייב שמתנהל נגדו תיק הוצאה לפועל, אולם היא יכולה לעמוד לו לרועץ בתנאים מסוימים. על מהות הטענה ועל הדרכים להגיש אותה מבלי ליפול בסבך הביורוקרטי

עו"ד עדי ינקילביץעדכון אחרון: 18.11.13 , 00:04

כל מי שנפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל (הידועה גם כ"לשכת האכיפה והגבייה"), בין בגין שטרות שלא שולמו ובין בגין פסק דין, רשאי לטעון ששילם לזוכה את החוב כולו או מקצתו. הצהרה זו נקראת "טענת פרעתי".

פסקי דין מעניינים נוספים – בערוץ משפט של ynet:

מקורה של "טענת פרעתי" הוא בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, ולאחר הגשתה ידון בה רשם ההוצאה לפועל ויקבע אם יש לסגור את התיק או לקזז את החלק ששולם. יש להגיש את הבקשה בצירוף תצהיר שיאמת את העובדות הנטענות בה. עותק מהבקשה יועבר גם לבעל החוב ולבא-כוחו, הרשאים להגיש תגובה מטעמם בתוך 20 יום. לאחר מכן רשאי החייב להגיש תשובה לתגובה תוך עשרה ימים.

אילוסטרציה. הטענה עצמה לא עוצרת את הליכי הגבייה(צילום: רויטרס)

להבדיל מבקשות אחרות, שאותן על החייב להגיש במועדים מסוימים וקבועים, "טענת פרעתי" לא מוגבלת במועדים ואינה כבולה לציר הזמן של ביצוע התיק בהוצאה לפועל. ניתן להגיש אותה בכל עת כי פירעון החוב מייתר את הצורך בהמשך הליכי הגבייה. יהא תאריך הפירעון אשר יהא, הרי שהוא "מנקה" את החייב מחובו.

ביורוקרטיה, ביורוקרטיה, ביורוקרטיה

אין חובה לשכור את שירותיו של עורך דין אבל הגשת הבקשה ללא סיוע משפטי עלולה להביא לדחייתה מטעמים פרוצדוראליים ובירוקרטיים, גם אם היא צודקת ונכונה. גם אם הבקשה צלחה את מבחן הבירוקרטיה, הרי שעדיין יש לשכנע את רשם ההוצאה לפועל בדבר נכונות ואמיתות הטענות, ולצלוח את חקירתו של עורך הדין של הזוכה.

עצם הגשת הבקשה בטענת פרעתי לא מעכבת את הליכי הגבייה בתיק. על מנת לעכב אותם יש צורך בהגשת בקשה נפרדת לעיכוב ההליכים בתיק עד להכרעה בבקשה.

לאור ריבוי המקרים שבהם ניצלו חייבים את טענת פרעתי כדי להעלות טענות קלושות ותלושות מהמציאות, שנטענו ללא אסמכתא ומבלי שהוכחו, ב-2008 הוסיף המחוקק סנקציה "עונשית", שלפיה רשם המוצא לנכון לדחות את הבקשה רשאי להטיל על החייב תשלום הוצאות מיוחדות בכל מקרה שבו נמצא כי לא היה בסיס לטענות שהועלו במסגרת הבקשה.

יוצא אפוא שחייב שהגיש בקשה מסוג זה ללא תימוכין ומבלי שיצליח להוכיח את טענותיו, מסתכן גם בתשלום הוצאות לזוכה בנוסף לתשלום החוב.

בבואו לדון בבקשה רשאי רשם ההוצאה לפועל לזמן את הצדדים לדיון בפניו, אך אפשר שהעניין יוכרע רק על סמך הבקשה והתגובה לה. נטל השכנוע, אם כן, הוא על החייב. עם זאת, ישנם מקרים שבהם עובר נטל ההוכחה אל כתפי הזוכה, שייאלץ להוכיח שהחוב לא שולם. מקרים אלה נפוצים בעיקר כשמדובר בגופים גדולים כמו תאגידים או בנקים, שהאסמכתאות לתשלום החוב נמצאות בשליטתם או בידיעתם.

נקודה חשובה לציון: גם במקרה חריג של שיהוי בפתיחת התיק ו/או בנקיטת הליכי גבייה בתיק קיים, כאשר אין הסבר מניח את הדעת באשר לשיהוי הבלתי סביר, יועבר נטל ההוכחה אל כתפי הזוכה.

פתיחת תיק הוצאה לפועל עשויה לגרום לעוגמת נפש רבה ולהוצאות מרובות, בנוסף לעובדה שהחוב צומח במהרה, באחוזים אסטרונומיים כמעט, מרגע פתיחת התיק. על מנת להימנע מאי הנעימות הכרוכה בהליכי גבייה, יש להקפיד ולהסדיר את ענייני הכספים ללא שום דיחוי. לא מומלץ להתעלם מההתראות בגין החובות ובוודאי לא ממכתבים משפטיים.