אפשר פרטיות? מתי הבוס קורא מיילים שלך
לעובדים יש זכות לפרטיות אבל למעסיק יש קניין על הטכנולוגיה במשרד. האם מותר לו לעקוב אחרי האתרים שאליהם אתם גולשים? לקרוא דואר שלכם? להיכנס לכם לג'ימייל? פסק דין שנתן בית הדין לעבודה עושה סדר
פסקי דין מעניינים נוספים – בערוץ משפט של ynet:
- שופט דחה תביעת מזונות: "את יכולה לעבוד"
- מנקה עבדה בחושך ותפוצה ב-654 אלף שקל
- ילד נפצע אחרי הלימודים: מה אומר הביטוח?
נושא זה נדון בהרחבה רבה בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה "ע"ע (ארצי) 8/90 טלי איסקוב עינבר נ' מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים", שבו נקבעו אחת ולתמיד כללים ברורים לעניין השימוש בטכנולוגיות, לרבות בתיבות הדואר האלקטרוני במקום העבודה, תוך התייחסות הן לזכותו החוקתית של העובד לפרטיות והן לזכות הקניינית של המעסיק.
.jpg "חובה ליידע את העובדים על מדיניות הבקרה (צילום: shutterstock)")
גלישה באינטרנט בעבודה
בית הדין בדק וקבע שיש ערך קנייני-חוקתי של המעסיק במקום העבודה, ויש לו את הזכות לנהל את העסק לפי שיקול דעתו במטרה להגן עליו מפני חדירה של גורמים עוינים, כמו וירוסים, תוכנות ריגול וכו'. ולכן, בהתאם לנסיבות העבודה ולאופי התפקיד של העובד, המעסיק רשאי לקבוע כללי אסור ומותר בשימוש במחשב וביישומיו, לרבות איסור מפני שימוש באתרים מזיקים או אתרים מסיחי דעת מן העבודה וצרכיה (מי אמר רשתות חברתיות?).
במסגרת זו רשאי המעביד להשתמש בטכנולוגיות שמטרתן לחסום מלכתחילה את העובדים מגלישה באתרים מסוימים, לקבוע מסגרת זמן לגלישה פרטית ברשת, לאסור
הדוא"ל – שלי או שלנו?
כלי מרכזי העומד בלבה של סוגיה זו הוא תיבת הדואר האלקטרוני של העובדים. בדרך כלל הן מוקצות לעובדים מהחברה לשימוש לצורכי עבודה בלבד, אולם שעות העבודה הרבות והיטשטשות הגבולות בין הפרטי לעבודה מביאות לעיתים למצבים שבהם עושים העובדים שימוש אישי בתיבות הדואר. שימוש זה הינו סביר ואין להטיל מגבלות מרחיקות לכת נגדו, אבל עולה הצורך להסדירו באופן נורמטיבי כך שהצדדים לא ייפגעו יתר על המידה.
במקרה זה נוצרת התנגשות בין זכותו הקניינית של מעסיק במערכות המחשוב שלו, בסודיות ובאבטחת המידע בהן, לבין זכויות יסוד של העובד, כמו הזכות לפרטיות ולכבוד האדם, שמהן נגזר שאין לנטר את מעשיו ואת פעילותו, כמו גם את תכתובותיו ופעילותו הפרטית. בפסק הדין נקבע שגם במקום העבודה מוכרות הזכויות לאנונימיות, לחופש ביטוי ולסודיות ההתכתבויות.
אז מתי מותר לקרוא את הדוא"ל שלי?
על המעסיק לקבוע מדיניות בכל הנוגע לניהול תיבות דואר אלקטרוני בעבודה ועליו להביא אותה לידיעת העובדים באופן מפורש ובבירור. הוא מחויב לעדכן אותם לא רק בכללי האסור והמותר בשימוש במחשב, אלא גם בחדירה לתכתובות המייל, בטכנולוגיות שמשמשות אותו למעקב, בתדירות המעקב ובמידע שהוא נחשף אליו.
על המעסיק לתת ביטוי מפורש ומפורט למדיניות זו בחוזה האישי עם העובד. המידע שנאסף על העובדים צריך להתאים לצורכי העסק ולא למטרות אחרות ולהיות כפוף לכללי תום הלב וההגינות.
התנאים לחדירה על ידי המעסיק
הפסיקה מחלקת את תיבות הדוא"ל לארבעה סוגים וקובעת את התנאים לביצוע מעקב וחדירה לכל אחד מהם.
1. תיבה מקצועית. מדובר בתיבת דוא"ל שמסופקת על ידי המעסיק למטרות מקצועיות/עבודה בלבד, והובהר לעובד כי אין לעשות בה שימוש אישי. בתיבות מסוג זה, בכפוף
ליידוע העובדים אודות המדיניות לעיל, רשאי המעסיק לבצע פעילות ניטור ומעקב קבועה כדי לקרוא את תוכן התכתובות המקצועיות. עם זאת, כאשר נתקל המעסיק בתכתובת פרטית/אישית בתיבה, אין הוא רשאי לעיין בה אלא בהתקיים תנאים חריגים ובהסכמת העובד.
2. תיבה מעורבת. מדובר בתיבת דוא"ל המסופקת על ידי המעסיק הן לשימוש מקצועי והן לשימושו האישי של העובד. בשונה מהתיבה המקצועית, בתיבה זו לא רשאי המעביד לבצע פעילות ניטור ובקרה קבועה אלא רק במקום שמתקיים חשש לפעילות פלילית או פוגענית או שימוש בלתי ראוי, וגם זה בכפוף להסכמתו הכללית של העובד למדיניות החברה, ולאחר שהמעסיק נקט אמצעים חודרניים פחות לביסוס חשדו. בהתקיים תנאים אלו רשאי המעסיק לסקור את תכתובות התיבה, אולם אם ירצה לעיין בתכתובות האישיות/פרטיות שבה, ייאלץ לקבל שוב את הסכמתו החופשית והספציפית של העובד.
3. תיבה פרטית בבעלות המעסיק. מדובר בתיבה המסופקת על ידי מעסיק לשימוש הפרטי של העובד. בתיבה זו לא רשאי המעסיק לבצע כל פעילות ניטור ובקרה, אלא אם ניתנה הסכמתו החופשית והספציפית של העובד. יודגש שההסכמה נדרשת הן לעיון בחומר אישי והן בחומר מקצועי בתיבה זו.
4. תיבה פרטית בבעלות העובד. מדובר בתיבות הדוא"ל שמסופקות על ידי חברות מסחריות כגון ג'ימייל, הוטמייל ורבות אחרות, ונעשה בהן שימוש גם באמצעות מחשב של העבודה. תיבה שכזו היא רכושו הפרטי של העובד והמעסיק לא יכול לבצע בה כל פעילות ניטור או בקרה. במקרה שעולה חשד של המעסיק כי מתקיימים תנאים המצדיקים חדירה לתיבה הפרטית, באפשרותו להגיש בקשה לבית הדין למתן צו חיפוש ותפיסה בתיבה, אבל צו כזה יינתן במקרים נדירים בלבד.
גם אם העובד לא נתן את הסכמתו לחדירה לכל אחת מן התיבות האמורות, על אף התקיימות התנאים הנדרשים, באפשרות המעסיק לפנות לבית הדין למתן צו גילוי לתכתובות שבתיבה ו/או להכשרת תכתובות שהושגו ללא אישור העובד ותוך פגיעה בפרטיותו.
מומלץ למעבידים לבדוק היטב את אופי הפעילות הטכנולוגית בעסק ואת הסדרתה מול העובדים, ולכל העובדים, ממליצים לקיים תיבת דואר אישית המיועדת לתכתובות פרטיות.
- עו"ד קרן בק פוגל
עוסקת במשפט מסחרי, ייעוץ בתחום ההייטק, קניין רוחני ותקשורת
לפנייה לכתב/ת 
