יורשים או נושים: מי קיבל את ביטוח החיים?

דיסקונט, לאומי ופועלים עיקלו כספי פוליסת ביטוח חיים של חייב שמת. ילדיו דרשו את הכסף לעצמם ופנו לבית המשפט, שהפריד בין מרכיבי החיסכון של הפוליסה לבין רכיב הסיכון. הלקח: היורשים אינם חייבים מאומה לנושים

עו"ד אייל מרדיקספורסם: 24.11.13 , 17:28

אדם ניהל פוליסות ביטוח חיים בחברות מגדל ומנורה מבטחים. לאחר שנפטר ביקשו ילדיו, המוטבים, לקבל את כספי הביטוח, אולם בקשתם נענתה בשלילה על ידי מגדל, ואילו מנורה כלל לא התייחסה אליהם. הסיבה: שלושה הבנקים - פועלים, לאומי ודיסקונט - עיקלו את הכספים לאחר מות האב במסגרת הליכים משפטיים שניהלו נגדו.

עוד פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט ב-ynet:

הילדים, שטענו שזכותם לקבל את הכספים גוברת על זכויות הבנקים המעקלים, הגישו לבית משפט השלום בחיפה עתירה להצהיר עליהם כבעלי הכספים. מנורה ומגדל הסכימו להעביר לילדים את הכספים אם בית המשפט יורה כן, בכפוף לכיסוי הלוואות שנטל מהן המנוח.

במסגרת הדיונים בתיק הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה חברות הביטוח יעבירו לילדי המנוח את מלוא הסכומים שנצברו אצלו ברכיב הסיכון. השופט יעקב וגנר קבע שבניגוד לפוליסות ביטוח אחרות, כאשר מדובר על עיקול של ביטוח חיים, יש להפריד בין רכיב החיסכון לרכיב הסיכון (הריסק).

מגדל. ענתה בשלילה לבקשת היורשים

רכיב הסיכון, קבע השופט, לא ניתן לעיקול בשל העיקרון שלפיו לא ניתן לעקל יותר ממה שיש לחייב בפועל. הכספים שנצברים ברכיב הסיכון, הסביר, מעולם לא היו שייכים למנוח, מאחר שהם ניתנים לפדיון רק עם מותו. לעומת זאת, את רכיב החיסכון ניתן לעקל מאחר שהמבוטח יכול לממש אותו עוד בחייו.

בנק דיסקונט, המעקל היחיד שעמדתו הוצגה בפסק הדין, הסכים עם אבחנת השופט, וטען כי מאחר שכספי החיסכון ניתנים לעיקול, הרי שזכותו, כנושה-מעקל, גוברת.

המוטב לא ייפול נטל על החברה

בפסק הדין הסביר השופט וגנר שהסיבה לכך שכספי ביטוח חיים אינם נחשבים לנכסי עיזבון הינה לדאוג לביטחון הסוציאלי של משפחת המבוטח והציבור בכללותו. "בהוצאת משאבים אלה מגדר העיזבון מעודדת המדינה את ההשקעה בהם ומבטיחה את עתיד המוטב לאחר פטירת המטיב. המוטב יזכה בכספים באופן מידי, תוך חיסכון בפרוצדורות ובעלויות הכרוכות במימוש צוואה וללא תחולת חובות העיזבון על נכסים אלה. כך המוטב לא ייפול לנטל על החברה", כתב השופט.

עם זאת, הוסיף השופט, כספים אלה יוחרגו מהעיזבון רק אם התקבלו "עקב מותו של אדם". לכאורה, כספי חסכון הם לא כספים שמתקבלים עקב מותו של אדם, כיוון שהמבוטח יכול למשוך אותם כשהוא חי. לכן, רכיב החיסכון כן נכלל בגדר העיזבון, ונושי המנוח יכולים להיפרע מהם ואף להטיל עליהם עיקול. אך זאת, כל עוד העיקול או הגבייה בוצעו לפני שהמנוח נפטר.

במקרה זה, הבנקים לא טרחו להטיל את העיקולים לפני פטירת המנוח, ומרגע שהלך לעולמו - כספי רכיב החיסכון כבר לא שייכים לו, אלא למוטבים. מאחר שהמוטבים אינם חבים לנושים מאומה, אין להם כל זכות לעקל את כספיהם. היחידות שיכולות לגבות חלק מהכספים הן חברות הביטוח, עבור כיסוי ההלוואות שנטל המנוח.

משכך, הצהיר השופט כי זכות הילדים גוברת על זכות הבנקים מכוח העיקול, ולכן על המבטחות להעביר את הכספים לילדים, בקיזוז ההלוואות שהמנוח נטל. הוצאות לא נפסקו.

פסק הדין מראה כמה חשוב לקבוע מוטבים בפוליסות ביטוח, קופות גמל ופנסיה. פן נוסף של פסק הדין נוגע לנושים: אנו רואים כמה חשוב לפעול בהקדם להטיל עיקולים על נכסים ולא להתמהמה. עוד ובנוסף, חשוב שלא לקבל תשובה שלילית של חברת ביטוח או קופת גמל כמובנת מאליה, אלא להתעקש לקבל מידע על רכיב הריסק ורכיב החיסכון בפוליסה, ולהקפיד להתעקש שהעיקולים יוטלו על רכיב החיסכון.