היועץ המשפטי של הכנסת על חוק המסתננים: מידתי ומאוזן יותר, אך יש לערוך בו תיקונים

אזהרה חוזרת: היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, מותח ביקורת על החוק החלופי והחדש למניעת הסתננות שגיבשה הממשלה. מדובר באותו יועץ משפטי שהזהיר בעבר גם מהבעייתיות הטמונה בגרסה המקורית של החוק, שנפסלה על ידי בג"ץ. עו"ד ינון קובע אמנם כי החוק החדש "מאוזן ומידתי יותר" מהחוק המקורי שנפסל בבג"ץ בספטמבר, אך מנגד מציע גם לערוך בו תיקונים מהותיים ומעלה ספקות רציניים לגבי מידת הסיכוי ששופטי בג"ץ ייתנו הכשרה לחוק החדש.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

הרב מצגר שוחרר למעצר בית

הילדה שנדקרה בגרונה נותחה; מצבה קל-בינוני

לאחר שבג"ץ קבע שהתיקון לחוק למניעת הסתננות, שאפשר כליאה של מבקשי מקלט ומסתננים לתקופה של עד שלוש שנים ללא משפט אינו חוקתי, בטענה כי הוא פוגע באופן

בלתי מידתי בזכות החוקתית לחירות, גיבשו בחודשים האחרונים במשרדי הפנים והמשפטים ובמשרד ראש הממשלה חוק חדש. החוק קרם עור וגידים בהתאם להוראות בג"ץ שקבע כי המדינה נדרשת לשחרר כ-2,000 מבקשי מקלט כלואים עד אמצע החודש הבא.

הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה את הצעת החוק החדשה שקובעת כי תקופת הכליאה ללא משפט של מבקשי מקלט ומסתננים שייכנסו לישראל תקוצר לשנה. ועדת הפנים של הכנסת תערוך בימים הקרובים דיונים מרתוניים כדי לגבש את מתווה החוק לאישור בקריאה שנייה ושלישית במליאה. לקראת דיוני הוועדה העביר עו"ד ינון את חוות דעתו בנוגע לחוק החדש.

היועץ המשפטי של הכנסת קובע כי קיצור תקופת הכליאה למשך שנה עולה בקנה אחד עם עמדת שניים משופטי בג"ץ, אך מנגד הדגיש כי "יש להביא בחשבון כי שבעה שופטים נמנעו מלהתייחס לאפשרות של קיצור תקופת המשמורת כאמצעי חלופי מידתי יותר והתייחסו לאפשרויות אחרות דווקא. יתר על כן, חלק מן השופטים חזרו והתייחסו להלכות שנקבעו בעבר על ידי בית המשפט העליון שלפיהן החזקה במשמורת של שוהים שלא כדין נועדה למימוש הליכי הרחקה מישראל ואינה יכולה להתמשך עוד חודשים רבים".

מתקן השהייה הפתוח המיועד למסתננים

ינון הזכיר עוד כי "חלק משופטי ההרכב העלו במפורש ספקות ביחס למידת הלגיטימיות של התכלית ההרתעתית העומדת בבסיס הכליאה של המסתננים. אמירות אלה של רוב שופטי ההרכב מעוררות ספק אם קביעת ההסדר הקודם נבעה רק מאורך תקופת המשמורת או שמא במישור העקרוני וללא קשר לאורך התקופה. עמדתם היא כי בהיעדר השתתפות מעשית להרחיק את המסתננים מישראל עצם כליאתם ללא משפט אינה חוקתית".

"שימוש בכלי רב עוצמה של כליאה" 

עוד כותב היועץ המשפטי של הכנסת בחוות הדעת שלו כי "הצעת החוק מקצרת משמעותית את תקופת המשמורת, ואולם לשון ההצעה היא כי ממונה ביקורת הגבולות רשאי לשחרר אדם שנה במעצר ואינו חייב לעשות כן".

החוק החדש מסדיר את הקמתו והפעלתו של מתקן שהייה למבקשי

 מקלט ומסתננים שיושמו בו ללא משפט וללא הגבלת זמן. לפי הצעת החוק, שהביא שר הפנים גדעון סער, המתקן יהיה פתוח ביום וסגור בלילה ויוכל לאכלס כ-3,300 מבקשי מקלט ומסתננים עם אפשרות להרחבתו בכמה אלפי מקומות נוספים.

על מבקשי המקלט והמסתננים ש"יוזמנו" למתקן ייאכף איסור העסקה (כמו גם על מעסיקיהם), אך לא על שאר עשרות האלפים מתוך סך של כ-53 אלף מבקשי המקלט והמסתננים השוהים בישראל. עו"ד ינון מציע שורה של תיקונים בהסדר להקמתו ולהפעלתו של מתקן השהייה: "יש בו מתכון של מתקן שהייה פתוח כדי לצמצם את הפגיעה של הזכויות שעליה עמד בית המשפט העליון בפסק הדין, אך מובן כי לא ניתן להסתפק בכינוי 'המתקן הפתוח' כעל מנת שיעמוד במבחן החוקתיות".

ינון מצביע על הבעייתיות בחיוב המסתננים להתייצב שלוש פעמים ביום במתקן. לדבריו, "מכיוון שהמתקן המדובר ממוקם בנגב, בריחוק ממקום יישוב, מגבלות אלה עלולות למנוע כמעט כל יציאה אפקטיבית של המסתננים ממתקן השהייה כך שבפועל הוא עלול לשמש כמתקן סגור".

ביקורת נוקבת על מתקן השהייה

עוד מותח ביקורת ינון על סמכויות החיפוש הרחבות מהמקובל שיינתנו לאנשי שירות בתי הסוהר שיוצבו במתקן ותוהה אם יש הצדקה להפעלתו של המתקן בעת שזה יהווה פתרון רק לאלפים בודדים מבין עשרות אלפי המסתננים ומבקשי המקלט השוהים בישראל. ינון גם מציע לבחון את אמצעי המשמעת החריפים שיינקטו נגד שוהים במתקן. הוא מצביע על כך שהצעת החוק אינה מתייחסת כלל לתנאים החריגים שבהם יהיה ניתן לשחרר מסתננים ומבקשי מקלט מהמתקן. "לא נקבע כל הסדר ביקורת שיפוטית או מנהלית שיבטיח שמירה ראויה על זכויות השוהה", קבע עו"ד ינון.

ינון ציין עוד כי "נוכח נתוני רשות האוכלוסין והגירה שלפיהם בעת הזו מעטים הם המסתננים לישראל, נוכח העובדה שבית המשפט ופסק הדין התייחס לשיעור הגעת מסתננים חדשים כמרכיב רלוונטי בבחינת מידתיות ההסדרים בתחום זה, עלולה להישאל על ידו השאלה האם אין כאן שימוש בכלי רב עוצמה של כליאה כמענה לתופעה קטנת היקף של מסתננים חדשים".

"נתון למשמורת ללא מגבלת זמן" 

ינון מצביע על בעייתיות נוספת והיא לוח הזמנים הארוך מדי שבו יוכלו מבקשי מקלט ומסתננים לפגוש את ממוני ביקורת הגבולות ולהופיע בפני בית הדין למשמורת. לדברי היועץ המשפטי, "מועדים אלה זהים למועדים שנקבעו בחוק שנפסל, אולם נוכח העובדה שכיום אין עוד מדובר בהליכים שאותם יש לערוך ביחס של אלפי מסתננים, אלא לגבי בודדים, יש מקום לשקול את התאמתם של המועדים להיקף הקיים של מסתננים חדשים".

בנוסף מצביע ינון על כך שעילות השחרור ממשמורת מטעמים הומניטריים המפורטות בהצעת החוק, מותנות בדומה לחוק הקודם בכך שיהיה מדובר במקרים חריגים זאת אף שלדבריו הממשלה כבר הודתה והכירה בכך שעילות שחרור הומניטריות "אינן מצדיקות חריגות מיוחדת".

היועץ המשפטי של הכנסת מזכיר עוד כי הצעת החוק החדשה מאפשרת, בדומה לחוק שנפסל, כליאה ארוכה יותר משנה. לדבריו, "כך, גם אם יהיה ברור מעל לכל ספק כי אדם מסוים אינו מהווה כלל סכנה לביטחון ישראל או לשלום תושביה, לא ניתן יהיה לשחררו בערובה והוא יהיה למעשה

 נתון למשמורת ללא הגבלת זמן. הוראה זו, ללא שיש בה מנגנון המאפשר למסתנן לסתור חזקה זו, מנוגדת לטעמינו באופן ברור לפסיקת בית המשפט העליון ולעקרונות שנקבעו בדין הישראלי לעניין מעצרים מנהליים באופן כללי".

לפי עו"ד ינון, "יש להביא בחשבון כי מפסק הדין עולה כי חלק מהשופטים סבורים כי בהיעדרו של הליך הרחקה אפקטיבי, אין מקום לכלוא מסתננים ללא משפט, וזאת ללא קשר לאורך תקופה וכי הסדר המשמורת המוצע עומד במתח עם עמדה זו".

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר בתגובה כי "חוות הדעת מעלה שאלות קשות לגבי אופי ההסדרים המוצעים בהצעת החוק. אזהרותינו אמש במליאה מפני האופי החפוז והדורסני של החוק שהממשלה מקדמת מקבלות הבוקר אישור נוסף". חנין קרא הבוקר ליו"ר ועדת הפנים להשהות את הדיונים כדי לאפשר גם לממשלה וגם לוועדה לבחון מחדש את הוראותיו של החוק ולגבש הסדרים אחרים וראויים.