בעלי דירות בפ"ת חויבו להצטרף לתמ"א 38

רוב הדיירים בבניין משותף יזמו פרויקט לחיזוק מפני רעידת אדמה. רק ארבעה בעלי דירות, שנהנים מהשכרת הנכסים שלהם, סרבו. השכנים פנו למפקחת העירונית שקבעה: "זאת התנגדות סרק שמחבלת בחיזוק הבניין"

עו"ד גיא יקותיאלפורסם: 28.11.13 , 08:36

בעלי דירות בבית משותף בפתח תקווה, אשר יזמו פרויקט תמ"א 38 ולא יכלו להוציאו אל הפועל עקב התנגדות ארבעה בעלי דירות, הגישו תביעה כנגד הסרבנים בפני המפקחת על הבתים המשותפים בעיר. שלושה מהסרבנים מיהרו להתרצות, והמפקחת דנה רק בטענות כלפי בעלי הדירה הנותרת שעמדו על סירובם.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בניגוד למקרים רבים אחרים, הדיון בפני המפקחת התקיים לאחר שכבר ניתן היתר בנייה ולאחר שוועדת התכנון המקומית דחתה את ההתנגדויות לתוכנית, וקבעה שיש לאמץ את המדיניות הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ולשפר את חזות המבנה והסביבה.

אילוסטרציה. הסרבנים טענו שאי אפשר לסמוך על היזם(צילום: shutterstock)

הטענה הראשונה שהעלו הסרבנים הייתה נגד היזם, אשר לדבריהם הפר הסכם בפרויקט אחר שאותו ביצע ולכן לא ניתן לסמוך עליו. הטענה השנייה התייחסה לנזק הכלכלי שיגרם להם מעצם ביצוע הפרויקט. לטענתם הם משכירים את דירותיהם, ולא יוכלו ליהנות מפרות השכירות בתקופת הפרויקט. זאת חרף העובדה שהיזם הציע לשלם להם עבור השכירות.

יתר הטענות התמקדו בהיבט התכנוני, למשל, שהמעלית אינה גדולה מספיק ואינה נגישה לנכים.

המפקחת: הטענות לא הוכחו

באשר לטענות לגבי היזם פסקה המפקחת טלי להב שאין מקום להסתמך על "חרושת שמועות" שאינן מגובות בראיות של ממש. בכל הנוגע לנזק כלכלי היא קבעה שהצעת היזם לעשות שימוש בדירת המתנגדים כנגד תשלום דמי השכירות הינה ראויה והוגנת, ואין מקום לחייבו בתשלום דמי השכירות מבלי שתינתן לו האפשרות לעשות שימוש בדירה.

המפקחת הוסיפה שהשתכנעה מעדות היזם שלפיה "עלויות החיזוק אינן מבוטלות וכי לא פעם בשל היעדר כדאיות לא יוצאת אל הפועל תוכנית החיזוק כלל". לגבי הטענות התכנוניות פסקה המפקחת כי גורמי התכנון הם האמונים על בחינת ההיבטים ההנדסיים של תוכנית שכזו ואין כל הצדקה לשנות אותה.

"התנגדות מרה ועיקשת, שמתבררת כהתנגדות סרק, מחבלת בפועל בקידום חיזוקם של בתים משותפים וחותרת תחת הרציונל המצוי בחקיקת חוק החיזוק, קרי 'האצת חיזוקם של מבנים מפני רעידות אדמה'", סיכמה המפקחת את פסיקתה, והסמיכה את באי כוח היזם לחתום בשם המתנגדים על כל המסמכים הרלוונטיים. בנוסף, חויבו הסרבנים בהוצאות התובעים ושכר טרחת באי כוחם בסכום של כעשרת אלפים שקל.

פסק הדין צריך לתת זריקת מרץ לכל בעלי הדירות שמעוניינים לחזק את בנייניהם מפני רעידות אדמה אך חוששים לצאת לדרך בשל התנגדות שכניהם לפרויקט. אולם אל חשש: עינינו רואות שכאשר מדובר בהתנגדות סרק ניתן לקבל במקרים רבים סעד, ואילו כאשר מדובר בהתנגדות אמיתית, על פי רוב ניתן למצוא לה פתרון מניח את הדעת.