פועל נפל מקומה 3 - המעסיק ישלם מיליונים

במהלך שיפוץ דירה בבני ברק צנח פועל מחלון פתוח וסבל מאז מהשלכות בריאותיות ונפשיות חמורות. אף שהיה מודע לסיכון ובחר לא לקבל עזרה, נקבע שמעסיקו הוא האחראי העיקרי. הפיצוי: כ-2.5 מיליון שקל

עו"ד סיגל רייך-הללפורסם: 27.11.13 , 23:08

פועל שהועסק אצל קבלן מסגרות הגיע לדירת בני זוג בבני ברק כדי לפרק משקוף. לרוע מזלו, במהלך העבודה הוא איבד שליטה וצנח מגובה שלוש קומות. כתוצאה מהנפילה הוא סבל מפגיעה חמורה בגבו, שבגינה עבר כמה ניתוחים. לטענתו, במשך תקופה ארוכה לא שלט על סוגריו, לא יכול היה לקיים יחסי מין, ועד היום הוא סובל מפגיעה קוגניטיבית ונפשית. לדבריו, מאדם חי ותוסס הפך לשבר כלי. המקרה הוכר כתאונת עבודה והביטוח הלאומי אישר לפועל תגמולים של למעלה משני מיליון שקל.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במקביל הגיש הפועל תביעה נזיקית לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד המעסיק שלו, בעלי הדירה והקבלנים הראשיים של השיפוץ. הביטוח הלאומי הצטרף בדרישה להחזר הכספים ששילם וישלם לתובע. התובע טען שכל הנתבעים אחראיים לנזקיו: המעסיק שלא הדריך אותו כראוי ולא סיפק לו אמצעי בטיחות; בעלי הדירה שהזמינו את השיפוץ, והקבלנים שהפרו את חובתם לפקח על מקום העבודה.

הנתבעים טענו מנגד שהתאונה ארעה באשמתו הבלעדית של הפועל. המעסיק טען שאין לו כל אחריות לתאונה, שכן עובד סביר לא היה צריך להיפגע או ליפול. לטענתו, לתובע ניסיון בביצוע העבודה, והוא אף לא יידע אותו בדבר הצורך בעזרה.

אילוסטרציה. לא סופקו אמצעי בטיחות(צילום: shutterstock)

בעלי הדירה טענו שאין להטיל עליהם כל אחריות, שכן הם בסך הכול התקשרו עם קבלנים כדי לבצע את השיפוץ ואפילו לא היו בדירה במהלכו. הקבלנים טענו שלא היה להם כל קשר לעבודות המסגרות.

מדריך

איך להתגונן מתביעות של בעלי מקצוע?

קובי ליברמן

תאונות עבודה מתרחשות גם בבית. כיצד תמנעו אותן ואיך תתגוננו מתביעות מיותרות מצד בעלי מקצוע? מדריך לעבודות בטוחות בבית

כשהשיפוצניק מבקש ממך מברג

התובע חזר וטען שגם אם טעה בשיקול הדעת ולא נזהר, אין לייחס לו כל רשלנות תורמת, שכן על המעסיק לוודא שהעובד יבצע עבודתו בתנאי בטיחות אופטימליים. כמו כן ציין שחשש שאם יסרב לביצוע העבודה, יביא הדבר לפיטוריו.

המעסיק לא דאג לשלום העובד

השופט ארנון דראל קבע שמירב האחריות מוטל על המעסיק (90%) ומיעוטה על הקבלנים (10%). עוד נקבע כי אין להטיל כל אחריות על בעלי הדירה, וכי לתובע אשם תורם של 10%. לדעתו, כאשר מעסיק שולח עובד לבצע עבודה מסוכנת, בעמידה מול חלון פתוח בקומה השלישית, מבלי שיש לו מקום בטוח לעמוד בו - עליו לדאוג לבטיחותו. "מצב שבו נשלח התובע לבצע עבודה כזו לבד, מבלי שמישהו אוחז בו או לחלופין מבלי שננקטים אמצעים למנוע את נפילתו, מקים כלפיו אחריות", כתב השופט.

האחריות על הקבלנים, קבע השופט, מוטלת מכוח היותם מבצעי העבודה, בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה. מרבית האחריות הוטלה על המעסיק, הסביר השופט, שכן הוא זה שיצר את הסיכון כשלא העמיד לרשות התובע אמצעי מיגון, עזרה והדרכה.

באשר לחלקו של התובע, נפסק כי גם אם ניתן להבין את הפחד שלו מפיטורין, הוא התרשל שכן ידע היטב שמדובר בעבודה מסוכנת, ובכל זאת נמנע מלהסתייע בפועל נוסף שהיה בדירה או מלנקוט יוזמה לשימוש באמצעי בטיחות.

השופט אימץ את עמדת הביטוח הלאומי שקבע את נכותו של התובע בשיעור של 53%. בהתאם, העמיד השופט את סכום הפיצוי לתובע על 2,563,425 שקל, לאחר הפחתת אשמת התורם. זאת, בין היתר, בגין כאב וסבל, הפסדי השתכרות, ניידות, עזרה והוצאות רפואיות. בקיזוז תגמולי הביטוח הלאומי, זכאי התובע ל-497 אלף שקל בתוספת ריבית והצמדה.