תהיה גבר: חוקי המגן עוזרים להעסקת נשים
לא החוקים להגנת נשים בשוק העבודה יהפכו אותן מובטלות. מה שיעשה זאת אלה אי השוויון הבסיסי, מדיניות הרווחה הקלוקלת ונורמות חברתיות שעדיין קובעות שתא משפחתי מהווה איום על המעסיק. מאמר תגובה
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- גולש פזיז, האם אייל גולן יכול לתבוע אותך?
- לא מלשין: תלמיד הורחק ותבע 375 אלף שקל
- מחיר התלת מימד: גלובוס ישלם 100 אלף ד'
- בגלל החניה: ריב שכנים הגיע עד בית משפט
האם חוקי המגן הם המקור לבעיה? למרבה הצער, שוק העבודה הישראלי רואה בתא המשפחתי איום. מקומות עבודה מעטים בלבד השכילו להבין ששיתוף פעולה עם התא המשפחתי והתאמת המשרות לצרכים ההוריים - כגון עבודה מהבית או שעות עבודה גמישות - יועילו למקום העבודה, יגדילו את מספר העובדים האיכותיים וישפרו את התפוקה. למרבה הצער, מרבית המעסיקים עדיין אוחזים בתפיסת העולם שלפיה התא המשפחתי הוא רע הכרחי.
במאמר הוזכר החשש שלפיו החקיקה בעניין חופשת הלידה לגבר תוביל לאי-העסקתם של צעירים המשוועים לעבודה. נטען שניסיון להגדיל את מעורבות הגבר בחיי המשפחה על מנת שהאישה תצא לעבוד אינו פתרון ראוי. מתעוררת השאלה, האם אכן הדאגה לנשים העובדות עומדת מאחורי תפישה זו?
התרבות בעייתית, לא החוקים
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וחוקים נוספים מגנים על העובדים מפני אפליה על בסיס מין, נטייה מינית, מעמד אישי, גיל, גזע, דת ועוד. מה אפוא נותר למעסיק? שהרי רוב
רובם של העובדים משויכים לאחד מאותם מגזרים מוגנים וזכותם החוקית היא לעבוד למחייתם, בעוד שחובתו של המחוקק היא להמשיך ולהגן על אותם ציבורים מופלים עד אשר תרבות שוק העבודה בארץ תשתנה.
אותו מאמרו מבוסס על נתון סטטיסטי שלפיו שיעור הנשים שהשתתפו בשוק העבודה ב-2011 עומד על 53%. המשמעות היא, נכתב בו, שכמעט כל אישה שנייה אינה מועסקת. רק לא צוינה שם העובדה שלאורך השנים שיעור הנשים העובדות נמצא דווקא במגמת עלייה.
יתרה מכך: שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים בשוק העבודה הוא תוצאה של סטטיסטיקות בעייתיות שאינן קשורות בחוקי המגן, כגון שיעור עבודה נמוך של נשים ערביות; נשים הבוחרות להישאר עקרות בית ממניעים דתיים ואחרים; מי שאינן מצליחות להשתלב בשוק העבודה עקב שיעור אבטלה גבוה באזור מגוריהן או כאלו שהשכלתן נמוכה מדי בכדי להשתלב בשוק.
שהמעסיק ישלם? שהמדינה תשלם!
גם הטענה ששיעור השתתפות של נשים בשוק העבודה בארץ נמוך ביחס לרוב מדינות המערב לא מתייחסת לעובדה המוצקה, שלפיה ברבות ממדינות אירופה חופשת הלידה ארוכה יותר מזו שבישראל, היא ממומנת על ידי המדינה והמשפחות אף זוכות לתמיכות ולסל שלם של הטבות עבור התא המשפחתי.
כמו כן, ובניגוד לכתוב במאמר, המעביד אינו נושא במרבית העלויות הכרוכות בחוקי המגן: דמי הלידה בזמן חופשת הלידה משולמים על ידי הביטוח הלאומי והיעדרויותיה של אישה בגין הריונה או בגין טיפולי פוריות (למעט שעות הנקה) באות על חשבון ימי המחלה הצבורים שלה.
ראוי להגדיל את השתתפות המדינה בסיוע למי שמעסיקים אימהות, שהרי העניין בילדים בריאים - פיזית ונפשית - והדאגה ולקיומו של תא משפחתי מתפקד, הם אינטרסים ציבוריים מהמעלה הראשונה.
חוק הג'ונגל
לא חוקי המגן פוגעים בהעסקת הנשים, אלא נקודת הפתיחה הלא שוויונית, הנובעת מתפישה בעייתית ומוטה של השוני הביולוגי והנורמות החברתיות. נוכח כל אלה,
הפתרון המוצע באותו מאמר לא ייטיב עם הנשים.
כעורך דין העוסק שנים רבות בייצוג עובדים ומעסיקים, אני סמוך ובטוח שביטול חוקי המגן לא יסייע לנשים, אלא יגביר את ה"ג'ונגל" השורר בשוק העבודה, ובפרט במגזר הפרטי. הרעיון לבטל את החוקים אינו אלא צעד נוסף בכיוון של כלכלת שוק דורסנית, הדומה למה שמתרחש בעולם הטייקונים והשוק "החופשי", שבשנים האחרונות מתגלה שאינו חופשי כלל וכלל.
החקיקה מנסה לקדם את מעמדן של אוכלוסיות מוחלשות ולהטמיע את השינוי החברתי ברמה הפרקטית, אבל השינוי האמיתי חייב להיות בתפישת העולם החברתית: יש אחריות הורית והיא נחלתם של שני ההורים. כאשר יבינו המעסיקים את הכדאיות שבדאגה לתא המשפחתי של עובדיהם ויאפשרו להם לשלב באופן שפוי בין עבודתם לבין חייהם הפרטיים - או אז יגיע השינוי האמיתי.
- המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד אורי שאבי
עוסק בדיני עבודה