התקדמות לשוויון? "לישראל לא מגיע פרס"
עלייה של שלושה מקומות בדירוג העולמי במדד האי-שוויון המגדרי זיכה את מדינת ישראל בפרס, אך הנתונים בשטח מצביעים על דריכה במקום. "שוויון לא יושג בלי שיתקבלו ההחלטות הנכונות", מזהירים במרכז אדוה
ישראל תקבל הערב (ד') פרס מהפרלמנט האירופי על עלייתה מהמקום ה-56 למקום ה-53 השנה בדירוג העולמי בשוויון בין המינים ועל היותה המובילה במזרח התיכון בצמצום הפער המגדרי. אך למרבה הצער, הנתונים מוכיחים שהמדינה תקבל פרס שבעצם לא מגיע לה.
עוד דיווחים בחדשות ynet:
מחקר: פער של 17% בשכר בין נשים לגברים
הדרה בחסות עיריית י-ם: ספרייה רק לגברים
הפרס מוענק על סמך מחקר שערך הפורום הכלכלי העולמי בקרב 135 מדינות בעולם. אנשיו בדקו את אופן חלוקת המשאבים בכל מדינה בין גברים לנשים ואת השוויון ביניהם. ישראל קיבלה את הציון 70.3 ומדורגת במקום ה-45 בפערי השכר בין גברים ונשים, במקום ה-36 בשיעור הנשים הנושאות במשרות בכירות ובמקום ה-58 בייצוג הנשי בפרלמנט.
הדו"ח מייחס את הקפיצה מהמקום ה-56 למקום ה-53 בדירוג העולמי הכללי בהשוואה לאשתקד, בין היתר, לגידול שחל במספר חברות הכנסת בקדנציה הנוכחית.
אולם נייר עמדה שהוגש לאחרונה לוועדת הכספים של הכנסת על ידי תוכנית "שוות ערך", פרויקט במימון האיחוד האירופי שבו משתתפים כמה ארגונים, מצביע על "פערים מגדריים משמעותיים המתקיימים בכל משלחי היד, בכל קבוצות הגיל ובכל רמות ההשכלה - שאינם מצטמצמים עם השנים".
חוסר השוויון שעולה מנייר העמדה מתבסס על ניתוח נתוני הלמ"ס שפורסמו החודש, לפיהם נשים מרוויחות כ-70% משכרם של גברים: "אף שממוצע שנות הלימוד של אישה שכירה (14.2) גבוה מממוצע שנות הלימוד של גבר שכיר (13.8), ההכנסה החציונית לגבר שכיר עומדת על 7,774 שקל לעומת 5,489 שקל לשכירה. הכנסתה החציונית של אישה לחודש מהווה 70.6% מההכנסה החציונית של הגבר".
ההכנסה הממוצעת ברוטו לגבר שכיר בהתבסס על הלמ"ס, היא 10,953 שקל ולשעה 55.1 שקל, ואילו אישה משתכרת 7,244 שקל לחודש ו-46.8 שקל לשעה. כלומר, אישה מרוויחה 66% מהכנסת הגבר. 63.7% מהעשירון התחתון הן נשים לעומת 32.7% גברים, ואילו בעשירון העליון הנשים מהוות 23.3% והגברים 76.7%, "מה שנובע באופן ישיר מפערי השכר ומאפליה כללית כלפי נשים בשוק העבודה,המובילה לעוני של נשים ולפמיניזציה של העוני בישראל", נכתב בנייר.
ולריה סייגלשיפר, רכזת מדיניות וממשל במרכז אדוה (השותף בתוכנית "שוות ערך"), אמרה: "אני לא מתכחשת לזה שישראל עלתה בדירוג צמצום הפערים, אבל עדיין יש המון עבודה לעשות בכל הפרמטרים. יש פערים מאוד גדולים וזה שישראל טיפסה בשלושה מקומות לא אומר שמצבנו טוב - הוא לא טוב, ולא רק זאת, הפערים האלה עמידים כבר הרבה מאוד שנים".
לדבריה, שוויון לא יושג בלי שיתקבלו ההחלטות הנכונות. "הפערים יצטמצמו אם יוחלט לתגמל באופן שווה נשים וגברים בכל המקצועות ולתגמל יותר נשים במקצועות שמזוהים כנשיים, שבהם יש ריכוז נשי גבוה, ושבהם הן מרוויחות היום מעט. אלה מקצועות כגון הוראה ומקצועות הטיפול. הפערים יצטמצמו גם אם תונחל מדיניות של שילוב בין טיפול לעבודה, שתאפשר לגברים להיות שותפים יותר בטיפול בילדים ואז לא כל הנטל ייפול על נשים".
עו"ד דנה נאור מנדאל, מנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים בישראל, החתומה על נייר העמדה, אמרה: "בשטח אנחנו לא רואות כל שיפור בנתונים ובמצב הנשים בשוק העבודה בישראל. נשים סובלות מאפליה קשה בכל הרבדים - בראיונות עבודה, בקידום מקצועי בתוך מקום העבודה ובפיטורים. כמו כן, פערי השכר בין גברים לנשים כלל לא הצטמצמו והנתונים שהמדינה עצמה מספקת מלמדים על כך. בחודש האחרון גילינו שלפי נתוני הביטוח הלאומי השכר הממוצע של אישה ב-2011 היה כ-65% מהשכר הממוצע של גבר. לכך יש להוסיף את נתוני הלמ"ס.
"אין די בהצהרות ובדיבורים. אנחנו מצפות לראות מעשים אמיתיים בשטח שיצמצמו את הפער בין גברים לנשים בחברה בכלל ובשוק העבודה בפרט. נושא פערי השכר הוא המקומם ביותר מבחינתנו", אמרה מנדאל.
אפליה קשה בכל המישורים
צילום: shutterstock
מומלצים