או, לורד: בריטניה מחזרת אחרי החרדים
פגישות עם ראשי ישיבות, תמיכה במיזמים חרדיים - ושיח קבוע עם המגזר, ששיאו במסיבת חנוכה בבית השגריר בנוכחות אושיות הציבור החרדי. מה מחפש המימשל הבריטי ברחוב החרדי? פרטנרים בישראל לקידום תהליך השלום, למשל. "אי אפשר להתחבר לחברה הישראלית, מבלי להתחבר לחרדים", אומר השגריר הבריטי
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
השגריר (היהודי) של הממלכה המאוחדת קיבל את אורחיו בנאום שהוכן כולו בעברית, וציין כי בריטניה שמה לעצמה מטרה להגביר את שיתוף הפעולה עם המגזר החרדי בישראל. יועצו מציין מפורשות, כי מדובר בחלק מאג'נדה לקידום יוזמת "שתי מדינות לשני עמים" בקרב המגזר.
השגריר גולד, מצדו, אומר כי "חרדים הם חלק חשוב מהחברה הישראלית, הם קול מפתח בפוליטיקה, ואני מרגיש שאי אפשר להתחבר עם החברה הישראלית מבלי להתחבר למגזר החרדי בתוכה".
"מבינים שעל החרדים להיות חלק בלתי נפרד מיוזמות שלום"
כ-150 רבנים, פוליטיקאים, ראשי ערים בעבר ובהווה ואנשי עסקים ותקשורת נכחו באירוע יוצא הדופן, והשגריר תורגל
מראש על ידי יועציו שלא ללחוץ יד לנשים שנכחו באירוע. הרב הראשי לישראל, דוד לאו, נשא דברים בשבחו של המארח, וציין כי אף הוא, בדומה למגזר החרדי בישראל, מוקיר את עברו.
אז מה יש לבריטים לחפש ברחובות בני ברק ומאה שערים? הניסוח המעומעם משהו של השגריר באירוע, תורגם בקרב באי הטקס לגל השערות והימורים. מה גם שאין זו הפעם הראשונה שבה נוטל השגריר הבריטי חלק פעיל בקידום היחסים שבין המגזר החרדי לבריטניה.
ליועצו החרדי של השגריר, התשובה ברורה כשמש. "בריטניה רוצה לקדם את האג'נדה של שתי מדינות לשני עמים", אומר אברהם קרוייזר. "לשם כך היא מבינה שהציבור החרדי צריך להיות חלק בלתי נפרד מיוזמות שלום, ולכן היא צריכה לדבר אתו. זו הסיבה העיקרית".
רמז לכוונות אלו ניתן אולי למצוא כבר בביקור שערך השגריר בקיץ האחרון בעיר בני ברק, ובמסגרתו שוחח עם ראשי ישיבת פוניבז' על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל יוזמת השלום המתרקמת. אגב, ראש ישיבת פוניבז', הרב דב פוברסקי בכבודו ובעצמו, נכח אמש באירוע.
"הציבור החרדי כשלעצמו, למעט חב"ד ומספר חסידויות, אינו רואה במסירת שטחים תמורת שלום עבירה גדולה", מוסיף קרויזר. "אמנם לא לכתחילה, אבל תמורת שלום - בהחלט. זו הייתה גם עמדתם של הרב שך והרב עובדיה יוסף, שלא ראו בכך כל פסול".
הדרך לקהילה החרדית בבריטניה עוברת בחרדים בישראל
השגריר סיפר ל-ynet כי "אנחנו בודקים שני דברים: אנחנו רוצים להאזין לאוכלוסייה החרדית, להכיר אותה ולדעת מה חשוב לה. לא לדבר, אלא קודם כל להאזין. בשלב השני כחלק ממערכת היחסים, קיים כמובן הצורך ההכרחי לקדם את השלום עם הפלסטינים".
משתתפים אחרים באירוע טענו כי הדרך לקהילה החרדית בבריטניה עוברת בחרדים החיים בארץ, ומטרת הממשל הבריטי היא בכלל לחזק את הקשרים עם הקהילה היהודית המקומית והמבוססת בבריטניה.
אחד מבכירי הפוליטיקאים במגזר שנכח באירוע, ציין כי בריטניה קוראת היטב את המפה הדמוגרפית בישראל. "הם מבינים כי המגזר ילך ויגדל ויהפוך למשמעותי יותר ויותר", אמר. "ברור שהם לא מתכוונים לפספס את הגישה אליו".
חיזוק חד-משמעי לדברים, הוא מקבל מהשגריר בעצמו, שאומר כי הוא "מבלה הרבה מהזמן שלי בפגישות עם מנהגי החברה החרדית", לדבריו, במטרה "לבנות חברות, הבנה ואמון בינינו לבינם, עד שנוכל להגיע לנקודה שבה יתאפשר לנו לשוחח גם על קשיים, מתוך מקום של פתיחות ואמון מלא".
ועל איזה קשיים מדובר?
"זה עוד לא ידוע לנו, כי עוד לא הגענו לשלב הזה".
השגריר - "יהודי גאה"
העבודה עם המגזר החרדי, מעיד קרוייזר, נחשבת לאחת המטרות העיקריות בסדר יומו של השגריר – ושל צמרת הממשל הבריטית שמגיעה מפעם לפעם לסיורים ולביקורי עבודה בישראל. "לפני כשבועיים נפגש מנכ"ל משרד החוץ הבריטי עם ראש ישיבת 'עטרת ישראל', לשיחה על מה שהם מגדירים כ'חלון הזדמנויות", הוא מספר. "יש כל הזמן מפגשים מהסוג הזה".
את השגריר הבריטי הוא מכנה "יהודי גאה". "הקשר לא מתבטא רק במה שאני צריך לבקש", הוא אומר, "אלא בלהבין מה חשוב למגזר החרדי", עד למיזמים הנוגעים לאקדמיה החרדית, תעסוקה ורווחה, הוא מעיד.
מי שקבע בביתו של השגריר את המזוזות, לפני כארבע שנים, היה הרב ישראל מאיר לאו. בנו, הרב הראשי, סגר את מעגל ההיכרות באירוע. "העם היהודי מבוסס על קשר בין דורות", אמר הרב דוד לאו. "הראית לי כאן, בכניסה, את התמונה של אבא של סבתך - פנים של רב יהודי, וכאשר הגעת אלי ללשכה, הדבר המרכזי שעניין אותך היה לספר על הילדות שלך, על הילדים, על הדור הבא. באותה דקה ידעתי שמצאתי שותף נאמן לזירה היהודית, המשותפת לכל העומדים כאן, כי כולם כאן שומרים את המסורת מהדורות הקודמים, ומשתדלים להנחיל אותה הלאה, לדורות הבאים".