אשפוז, אונס, השתקה. פחד במחלקה הסגורה

תביעה שנדונה בימים אלה בבית משפט בת"א חושפת זוועה במוסדות הפסיכיאטרים: בהיעדר הפרדה מגדרית נאנסות נשים על ידי חוסים שלא כשירים לעמוד לדין. המערכת מקפידה שהעדויות לא ידלפו החוצה

עו"ד רוני אלוני סדובניקפורסם: 04.12.13 , 08:17

בימים אלה מתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב תביעתה של צעירה שנסיבות ילדותה הקשות הובילו לכך שאושפזה בכפיה על ידי הפסיכיאטר המחוזי. על אף היותה קטינה, היא נכלאה במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי המיועדת למבוגרים ושם נאנסה על ידי אחד החוסים. למרות תלונה שהגישה במשטרה, היא הוחזרה לאותה מחלקה ולמרבה הזוועה נאנסה בפעם השנייה, הפעם בידי מטופל אחר.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

מאז קום המדינה מתנהלות מאחורי דלתיים סגורות תביעות של ילדים, מתבגרים ונשים, שאושפזו בכפייה במחלקות הסגורות ועברו שם תקיפות מיניות חמורות על ידי חוסים הנחשבים לא אחראים למעשיהם ולא כשירים לעמוד לדין. במשרד הבריאות מודים (ראו להלן) שפתרון לכך יתוקצב, אם בכלל, רק בעוד כשנתיים.

מחלקות האשפוז הסגורות מחולקות לשלוש קבוצות גיל: עד 14, עד 20 ומ-20 ומעלה, ובתביעה יתברר כיצד הגיעה הקטינה למחלקת בוגרים. כך או אחרת, המשמעות היא שצעירות במצבים נפשיים קשים - אנורקטיות, כאלה שניסו להתאבד או שחוו אלימות מינית או אחרת - סגורות באותה מחלקה עם גברים פסיכוטיים. התוצאה היא שבמשך עשרות שנים מתרחשים בכלובים הנעולים הללו מעשי אונס ותקיפות מיניות, בעוד המדינה עוצמת עיניים ומסרבת לפעול להפרדה מגדרית במרחבי האשפוז הסגור.

אילוסטרציה. ללא הפרדה, צעירות מאושפזות עם חוסים פסיכוטיים(צילום: shutterstock)

ככל הידוע אין פיקוח ציבורי הולם או מידע אמין על המתרחש בבתי החולים הפסיכיאטריים. גם הדיווח על מקרי אונס במחלקה הסגורה נתון לשיקול דעתם של מנהלי המוסד. במקרים שונים אונס ותקיפות מיניות כלל אינם מדווחים מאחר שצוותי הטיפול מעדיפים לא לעורר מהומות מיותרות מבחינתם.

אלא שבינתיים נרמסים גופם, זכויותיהם ונפשותיהם של חולים דווקא במקום שאמור להגן עליהם. החמור מכל הוא שגם מי שעברו תקיפות קשות עוד קודם לאשפוז, ומוכרים כנפגעים פוסט-טראומטיים, עדיין לא זוכים להגנה ולהפרדה וגופם מופקר לאלימות המתפרצת של החזקים מהם.

"את נראית טוב, בגלל זה אונסים אותך"

מוסד רפואי השולל את חירותו של אדם בהנמקה רפואית חייב לגונן על החוסים בו מפני החמרת מצבם וגרימת נזק נוסף. כל מצב שבו חוסים במוסד תוקפים מינית מאושפזים אחרים מעיד על התרשלות חמורה, על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שאינם שפויים או שנחשבים חסרי שיקול דעת. על ההתרשלות הזאת יש לשלם.

מי שעברו ניצול מיני או תקיפה מינית במסגרת אשפוז פסיכיאטרי כפוי, ודיווחו עליה בזמן אמת, זכאים לפיצויים מטעם המדינה. אבל איך ידווח מי שאמינותו מראש מוטלת בספק?

המותקף חייב להתעקש ולדרוש פינוי לחדר 4 בבית החולים הסמוך לצורך בדיקה רפואית לפי נוהלי אונס. בדיקה זו מסייעת בשימור הראיות בהמשך ההליך. בד בבד, חובה להגיש תלונה במשטרה: ניתן לקדם תביעת פיצויים רק אם הנפגע התעקש על הגשת תלונה בזמן אמת, המחייבת את המשטרה לערוך חקירה ולגבות עדויות. כך, גם אם הפרקליטות מחליטה לא להגיש כתב אישום, הרי שהראיות שאספה המשטרה מספיקות לתביעת פיצויים ממוסד האשפוז.

בתגובה לדברים מסר מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו: "פתרון אשפוז ייעודי לנפגעות תקיפה מינית יהיה רק ב-2016. עד אז הועדנו שש מיטות בצפון, במרכז ובדרום הארץ".