לא יודע לכתוב, מה אני יעשה

"קראתי על העובדה שחשבתה לאחד את שתי הבגרויות של לשון וסיפרות לבגרות אחת ורציתי להביעה את התנגדותי לכך. אני מודעת ביותר לעובדה שמקצוע הלשון היא אחת הבעיות הקשות של התלמידים של תקופתנו וזה קורה בשל שהתלמידים של היום לא הכי מתייחסים חשיבות לשפה אותה הם מדברים ומשתמשים כי בעיקר מה שחשוב להם הוא שיבינו אותם וכמו כן הם טוענים שלדבר ברמה גבוההה זה 'פלצני' ולא יאה" (הכותבת: מיה שילון, מורה ללשון בכפר סבא).

לא, המורה מיה שניסחה את המשפטים הללו לא באמת כותבת כך. היא בסך הכול פרסמה פוסט בעמוד הפייסבוק של שר החינוך שי פירון, שבו ביקשה להזכיר לו את רמת הכתיבה של תלמידי תיכון ב-2013, אלה שממשיכים אחר כך לאקדמיה, שם הם כבר צריכים להתמודד עם מבחנים רציניים יותר כמו כתיבת עבודות ומאמרים.

הכתובת על הקיר. מיה מעדכנת את שר החינוך בפייסבוק שלו

לפני כשנה נוסף למבחן הפסיכומטרי קטע חיבור. ההחלטה נבעה מבקשות חוזרות ונשנות של אנשי האקדמיה לנוכח הבעיה הקשה בהבעה בכתב. אז מה המצב בכתב? בוחני המטלה שעוררה סערה לא חשפו עד היום את מסקנותיהם, ובשיחה עם ynet מספרים כמה מהם לראשונה על החוויות המפוקפקות בהתמודדות עם תוצריו של הצעיר הישראלי. אכן, מילים קשות.

לדידי אתה שוגה

מדי מועד נחשפים ה"מעריכים" (בודקי החיבור) לעשרות טקסטים שמשקפים את יכולת הכתיבה של הדור הצעיר. "כשאני קורא את החיבורים אני לפעמים לא מאמין איך אנשים העבירו 12 שנים במערכת החינוך והם עדיין כותבים בצורה כזו", אמר ל-ynet אלי, אחד המעריכים. "מי לימד אותם? אולי הם פשוט לא הגיעו לשיעורים?".

הוספת קטע החיבור הביאה עמה שינויים קלים בבחינה הפסיכומטרית כולה: כל אחד משמונת הפרקים קוצר ומחלק החשיבה המילולית הוצאו סוגי השאלות "מילים וביטויים" ו"החלפת אותיות" (פ.ט.ל המפורסם). החיבור מהווה 25% מהציון הסופי בפרק החשיבה המילולית, ולנבחנים ניתנת חצי שעה כדי להציג על פני 50-25 שורות את דעתם בנושא מסוים, תוך שהם נדרשים להבחין בין דעות לעובדות, לחלק את הטקסט נכון לפסקאות, להפגין עושר לשוני ולנמק היטב את דעתם.

ביום עיון למעריכי מטלת החיבור שהתקיים בתחילת השבוע במרכז הארצי לבחינות והערכה, הגוף שאחראי על הפסיכומטרי, הוצגו נתונים שלפיהם הוספת החיבור שמרה על מהימנות הבחינה ולא פגעה בה. הוספת קטע הכתיבה, על כל הוצאותיו הכספיות, הביא לעלייה מינורית יחסית במחיר הבחינה, מ-515 ל-540 שקל.

דוגמאות לחיבורים והסבר על הבדיקה אפשר למצוא כאן (ניתן לגלול ולהגדיל למסך מלא - בפינה הימנית למטה)

"בתום שנה אנחנו יודעים שהתחילו ללמוד לכתוב, וזה חשוב מאוד", אמר מנהל המרכז הארצי לבחינות והערכה, ד"ר יואב כהן. "שנית, אני חושב שזה משנה קצת את תדמית הבחינה. הייתי רוצה לראות יותר מזה בבחינה, זה יהפוך אותה לעוד יותר רלוונטית עבור הנבחנים, אבל זה כמובן בא על חשבון דברים אחרים".

לדברי כהן, רק בעוד שנה וחצי-שנתיים יתקבלו תוצאות ראשונות של השלכות החיבור באקדמיה. בשנה האחרונה גויסו כ-300 מעריכים (בעלי תואר אקדמי ועיסוק בתחומים מוגדרים) למטלת החיבור, מתוכם 150 דוברי עברית, 100 דוברי ערבית ו-50 דוברי תשע שפות אחרות שבמסגרתן ניתן לגשת לבחינה. כל חיבור נבדק על ידי שני מעריכים, ואם ויש פער בהערכתם הוא מועבר למעריך שלישי.

אלי, בודק קטעי החיבור ששוחח עם ynet, מסביר: "הכתיבה הממוצעת חלשה מאוד. לפעמים אני מצפה בקוצר רוח לרגע הזה שאני אתקל בחיבור טוב. לעתים אני עובר על 20 חיבורים ברצף ואף אחד לא מתקרב למה שאני מכנה חיבור טוב. זה מתסכל".

"נתחיל בזה שנבחנים כותבים 'יעשה' במקום 'אעשה'. הם לא מבדילים בין עבר ועתיד, לא מבדילים בין 'עלול' ל'עשוי', בין 'אין' ו'לא'. הם כותבים כמו שהם מדברים ביומיום. בעיניי זו נטייה שגוברת והולכת בשנים האחרונות וזה מרגיש כאילו הם הבריזו משיעורי לשון בבית ספר".

רואים את טביעת האצבע של המכונים (ארכיון)(צילום: אוהד אבידן קינר)

אלי הוא סטודנט לתואר שני בלשון עברית באוניברסיטה העברית ובמקביל עובד באקדמיה ללשון העברית ומשתתף בפרויקט המילון ההיסטורי. "חיבור טוב מבחינתי זה חיבור שנכתב באופן תקין, שנוח לקריאה, שלא מקשה על הקורא להבין את הניסוח. וגם בכאלה אני נתקל לא מעט".

גם אביחי, בעל דוקטורט בביולוגיה, בודק קטעי חיבור בבחינת הפסיכומטרית. הוא לימד בעבר תלמידים לקויי למידה ועסק בעריכת פרסומים מדעיים ובהוצאתם לאור. "אני יכול להגיד שיש חיבורים שאני מזדעזע מהם ויש חיבורים שאני מאוד מתפלא

מהם", הוא אומר. "מרשים אותי אם מישהו כותב דברים שאינם בנאליים, או מנתח את הטקסט באופן מעניין כך שניתן לראות שיש לו ידע מסוים. מה שמזעזע אותי זה חיבור שנכתב בשפה עילגת, ברישול, שלא קשור לנושא, שיש בו חזרה על דברים רק כדי להגיע למספר השורות המתבקש".

אביחי מציין שככל שחולפים המועדים והוא בודק יותר מטלות חיבור, הוא מבחין בטביעת האצבע של המכונים הפרטיים, שמכינים את הנבחנים לבחינה הקשה. "יש יותר משפטים וביטויים שחוזרים על עצמם, מילים כמו 'לדידי', 'לראייתי' - אלה ביטויים שלרוב לא משתמשים בהם ביומיום. לפעמים הנבחנים משתמשים במילים האלה בהקשר הלא הנכון. זה יוצא להם מאוד מגוחך".

עם זאת, הוא אומר, למטלת הכתיבה חשיבות רבה בימינו: "אנשים שמגיעים לאקדמיה מחויבים לדעת לכתוב באופן טוב וראוי, ואני חושב שהחיבור הזה ללא ספק נותן להם את הכלים לכך".

יש שיפור באופק

יכול להיות שהטרוניות כלפי הדור הצעיר נשמעות בדיוק כמו אלה שהופנו לדור שקדם לו? גל, מעריכה נוספת, נשמעת אופטימית יותר, וסלחנית, בניגוד לחבריה. "אני מאלה שמגיבים פחות בדרמטיות כשהם קוראים את החיבורים", היא אומרת. "אני לא מזדעזעת. היכולות הלשוניות לא משתפרות ממועד למועד, אבל אוצר המילים מתרחב הודות למה שמלמדים אותם בקורסי ההכנה. ממועד למועד אני נתקלת פחות בשימוש שגוי באוצר מילים".

לדברי גל יש פער גדול בין מה שיש לנבחן לומר בנושא לבין הדלות הלשונית שלו: "אילו היו משקיעים בו קצת לפני, ולא בדקה ה-90, אני מאמינה שהיינו נתקלים בחיבורים טובים יותר. מחיבורים מסוימים אני יכולה לראות שהכותב חריף, בעל

התבוננות ביקורתית, אבל אין לו את הכלים לבטא את עצמו. לא פעם קורה שאני נותנת ציון של 5-4 (מתוך 6) על תוכן ו-2 על לשון".

לבוחנים, היא אומרת, יש אחריות כבדה על הכתפיים בעת בדיקת החיבורים: "חשוב לי לראות שיש בחיבור ציר רעיוני, שהכותב יודע לאן הוא חותר, שיש לו קו מחשבה. לנו, המעריכים אסור להיות קשובים לסטיות שלנו, להעדפות שלנו, אנחנו צריכים להביט על החיבור מנקודת מבט אובייקטיבית".

"אין עדיין נתונים רשמיים בנושא של המרכז הארצי לבחינות והערכה, אבל ממעקב שלנו אחרי בוגרי הקורס נראה שלא נרשם שינוי ממשי בציון".

ואיך באמת משפיע השינוי על האקדמיה? תוצאות רשמיות עדיין אין, אבל אנה לוין, סטודנטית לתואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב-יפו, חושבת שהלימודים לקראת כתיבת החיבור עזרו לה. "הסמסטר הראשון מסתיים בקרוב ועד עכשיו הספקתי להגיש שלוש עבודות", משתפת לוין, שנבחנה בפסיכומטרי לפני כמה חודשים, לאחר קורס במכון סמארט. "אין ספק שההתנסות סייעה לי מאוד. הגעתי לאקדמיה עם ידע, אפילו אם הוא מינימלי, על כתיבת עבודה בצורה נכונה. רכשתי אוצר מילים שרצוי להשתמש בו בכתיבת עבודות, למדתי איך נכון לחלק לפסקאות, איך כותבים פסקת פתיחה ופסקת סיום”.

התלמידים מת(ב)קשים

האופטימיות שלהן אמנם מעודדת, אבל גם קורס אינטנסיבי לא ישנה מהותית את תוצרי מערכת החינוך. "כתיבת החיבור בפסיכומטרי היא סיטואציה קצרה ומלחיצה מכדי שאדם יוכל להראות את יכולותיו", סבורה פרופ' חנה עזר, דיקנית הפקולטה לחינוך במכללת לוינסקי וחוקרת בתחום חינוך ואוריינות. "כדי להגיע לביצועים מיטביים בחצי השעה הזו, הנבחנים צריכים לעבור תהליך רב שנים. השאלה היא כיצד מכשירים את האנשים לפתח את יכולות הכתיבה שלהם מהגן ועד הגעתם להשכלה הגבוהה. צריך לעבוד באופן שיטתי עם התלמידים עוד בגנים ובבתי הספר, עם תוכנית ארוכת שנים. התלמידים של היום לא שונים מאלה שהיו לפני 30-20 שנה, רק החשיפה לשפה היא אחרת".

שי פירון. סיבות לדאגה(קרדיט: מוקי שוורץ)

נחזור להתחלה: בשבועות הקרובים יודיע שר החינוך הרב שי פירון על מתווה הבגרויות החדש שעליו שוקדת בחודשים האחרונים ועדה מיוחדת. בעקבות פרסומים על כוונה לאחד בין הבגרויות בלשון ובספרות כתבה מיה, מורה ללשון מכפר סבא, את הפוסט שבתחילת הכתבה. היא עצמה עורכת לשונית וסטודנטית לתואר שני בלשון באוניברסיטת תל אביב, ועל הקיר של השר שי פירון היא ניסתה להדגים כיצד כותב ומתבטא היום תלמיד ממוצע. מעין "ראה הוזהרת, אדוני השר". היא מתייחסת לכוונה לאחד את הבגרויות בלשון ובספרות.

ראשית כל לדעתי העניה, אין כל קשר בין סיפרות ולשון, חוץ מהעובדה, ששתיהם הינם בעברית. מאידך גיסא המורים שמלמדים סיפרות לא יודעים לשון וכך גם ההיפך הוא הנכון. שנית כל, על פי מיטב דעתי, המקצוע הלשוני הוא מקצוע חשוב מאוד בגלל מספר הסיבות הבאות:

1. זוהיא הינה השפה שלנו שבה אנחנו מדברים ביום יום ומביעים את עצמנו ואת צרכינו השונים וחשוב מאוד שנידע כיצד לעשות זאת באופן המקסימלי וההכי טוב ביותר.

2. אם התלמידים לא מבינים את הנקרא שהם קוראים וגם לא יודעים איך לבטות את עצמיהם אז כך גם כן הם לא יוכלו להצליח במקצועות האחרות שאפילו לא קשורים בכלל בלשון..."

מכתבה של מיה נמשך – בעילגות מכוונת, ספק משעשעת, ספק מפחידה. רק בהמשך היא פונה לשר ומסבירה במילותיה, בעברית תקינה: "כך נראה חיבור ממוצע של תלמידי כיתות י"א המת(ב)קשים לנסח טענה, לנמקהּ, להציג את טענת הנגד ולהפריכהּ. זה כמובן בהנחה שהם הבינו את ההוראה שעליהם למלא. הלוואי שהשפה המצויה בפי תלמידינו הייתה טובה ועשירה מספיק כך שיכולנו לראות בה רק כלי שרת ולא המטרה עצמה,

אך אנו רחוקים מכך שנות אור.

"נכון לעכשיו, מקצועות הלשון הם עמוד השדרה של כל המקצועות רבי המלל בפרט, ושל עתידם המקצועי של ילדינו בכלל. לימודי התחביר, הגייה נכונה, קריאת ניקוד בסיסי, שיפור אוצר המילים, רכישת מיומנויות ההבנה, ההבעה ויכולת ההתנסחות של ילדינו - כל אלה הם ראשונים במעלה בחשיבותם. לא רק שאין לנו האפשרות לצמצם את מספר שעות הלימוד של לימודי העברית, אלא טוב נעשה אם נגדילו".

אחרי החלטה בעניין הבגרויות, עשוי פירון ליזום שינויים גם בקשר לפסיכומטרי מעורר המחלוקות. מאז שנכנס לתפקיד התבטא שר החינוך לא פעם בנושא ואמר בין היתר כי דרושים שינויים בבחינה, והציע לשלבה בבתי הספר התיכוניים.

בינתיים, במרכז הארצי לבחינות והערכה מבקשים להוכיח שלפסיכומטרי אין תחליף, גם אם רבים כל כך אוהבים לשנוא את הבחינה. "המחסום הגדול בפני ההשכלה הגבוהה זה לא הפסיכומטרי, אלא מספר הזכאים לבגרות, מפני שזה התנאי המינימלי ללימודים גבוהים", אומר מנהל המרכז. "אם שמתם לב, השר כל הזמן אומר שהוא רוצה בגרויות במתמטיקה, אנגלית ועברית. הוא למעשה אומר שהוא רוצה את הבחינה הפסיכומטרית בתור בחינות בגרות".